לא מאמינה באהבה....

[47גרציה]

היי גלי

יש בך כל כך הרבה עקשנות וחוסר רצון לקבל. אני קראתי את כל השרשור והייתי בתחושה שאת כל הזמן מתווכחת. כשאדם מבולבל זה זמן טוב להתחלות חדשות אבל כשאדם מתבצר בדיעותיו, חבל על הזמן. כשאיש המערות כתב לך על מצב נקי, לפי ההבנה שלי, (הרי זה ברור שהתנהגויות נובעות מתוך רכישת ניסיון כפי שענית לו,) אבל לעיתים הנסיון היה רע בגלל שנקודתית יצא רע, לא בגלל שזה מחויב המציאות. ברור שאם תדחפי יד למדורה ישרוף לך, אבל בחיים אנשים חווים חויות קשות להם שאח''כ משפיעות בצורה של פחדים שהם לא נכונים ומיותרים. זה בדיוק ה"לא מסוגלת" שאת אומרת. לא מסוגלת פיזית? לא. לא מסוגלת כי יש איזה פחד מפגיעה שעוצר אותך. אז לדעתי, את צריכה לטפל בפחד הזה. ויש המון דרכים. אפשר ע''י שיחות עם איש מקצוע, אפשר לשלב טיפולים בפרחי באך, אבל, את חייבת לעצמך (לדעתי) לפתוח ולטפל בפחד. אח''כ תהיי "נקיה" לקבל החלטות. אין קשר לדעתי בין המקרה שסיפרת עליו לבין מקרה אחר שדובר כאן, על בחורה בת 31 שמרגישה סבבה עם זה שהיא לבד ומתרעמת על החברה. זה נושא אחר, והחברה זו מכה שמי שלא רוצה, לא נותן לזה להכנס לחיים שלו. וזה לא נגמר עם "מה את לא נשואה?, אח''כ "מה אין לכם עוד ילדים? מה, יש לכם בעיות?" אבל זה קטן. אנשים ינטים תמיד יש וצריך לדעת לא לראות אותם. בהצלחה

 

[גלי 31 המקורית]

היי גרציה יקרה....

איפה ראית חוסר רצון לקבל??? לא התווכחתי עם אף אחד. לא ראיתי בכל השרשור ולו דבר אחד הדומה לויכוח.... סיפרתי את סיפורי. שיתפתי את חברי הפורום בחשיבתי, איך לומר, הקצת שונה. איפה ראית התרעמות על החברה בדבריי? החברה מעולם לא עשתה לי דבר...גם אם מתעניינים במצבי, אני מבינה אותם ואת דפוס חשיבתם...אין לי דבר על החברה כלל וכלל... מעניין ביותר, בפורום זה מן הסתם נמצאים אנשים שחוו משבר בזוגיות...הייתי שם וזה לא מתאים לי כרגע. אני מניחה שיש עוד כאלו שחוו חוויות לא נעימות, זה הכל...לא דיברתי בגנות הזוגיות, להיפך, כתבתי שהלוואי ואגלה שאני טועה. הלוואי ויהיה בי כח לקום ולעשות מעשה... שאוכל לתת אימון בבחור שאוכל להאמין באהבה... הכל בידיים שלי

 

[האחות תרזה]

יאהב אותי לעד...

זוהי בקשה גדולה... לאהוב אותך עכשיו, גם מחר, אולי גם מחרתיים...ונקווה ליותר, אבל...

 

[tomilip]

dont give up

זה יופי שיש לך שמחת חיים בלי אהבה , השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם שמחת החיים הזו היא אמיתית או שאת מכריחה את עצמך לחייך כדי להוכיח לעולם (ולעצמך) שאת לא צריכה אהבה כדי להיות מאושרת . אני לא סתם רושם את זה , במשך תקופה ארוכה מאד (25 שנים בערך) אני חשבתי בדיוק כמוך , אבל מסתבר שטעיתי ועכשיו הנזק שנגרם לי מהמחסור באהבה הוא חמור מאד . יכול להיות שיצא לך להקלע למערכת יחסים עם בחור מבעית במיוחד , אבך זה לא אומר שכולם ככה , זה נכון שאת עלולה להפגע אם תנסי שוב לצאת עם גברים אבל לדעתי זה שווה כי יש שם בחוץ (אמנם לא הרבה ) בחורים נפלאים ומקסימים .

 

[גלי 31 המקורית]

טעית??

ראשית, שמחת החיים שלי היא "בילד אין", כלומר אין קשר בין השמחה לבין היותי עם בן זוג או לא..... אני בהחלט יודעת שלא כל הבחורים מגעילים, אבל בראיה מן הצד, לא ראיתי עדיין הרבה בחורים טובי לב. כולם רצים אחר מטרה שונה ממטרתי...ואת זה לא רק אני חושבת, יש לי חברות שלא בוחלות באהבה כמוני, ונתקלות בבחורים הלא נכונים, ולכאורה הם בחורים "נחשבים"... אתה גילית כי טעית, הלוואי וגם אני

 

[hashai]

אושר

גלי נחמדה,אושר מתבטא בלחלוק את השמחה שלך עם מישהו אחר ותו לא! אתן לך דוגמא רדודה ומקווה שתשליכי הלאה-אם את קונה שמלה חדשה,אם אף אחד לא יראה אותה,אין טעם כלל וכלל בלקנות אותה.ההנאה(האושר) שלך מתבטא בעצם כאשר את האחרים את משתפת. בהצלחה.

 

[גלי 31 המקורית]

אתה צודק....

אבל מי זה "המישהו" הזה? האם זה חייב להיות בן הזוג? אין כבר חברים בסביבה??? אם אתה מדבר על אושר זוגי, אז נכון, זה שונה....אבל אין שני דברים דומים. גם כשאני חולקת אושר עם שתי חברות זה אף פעם לא אותו דבר... אבל דבריך נכונים

 

[hashai]

גם...

הי גלי, נכון זה לא יהיה לעולם אותו דבר וזה אומר שאת יודעת שהאושר שלך לא מושלם. לדעתי החברים באים להשלים את הזוגיות ולא להיפך. חוץ מזה כשהחברים בונים את הקנים הפרטיים שלהם את שוב נדחקת הצידה. כמו כן עם חברים צריך תמיד לבדוק אם זה אפשרי,נעים...לא נעים...כבר הייתי..כבר ביקשתי. אין את הביטחון שאת יכולה לקבל מבן זוג. תסלחי לי על המוסר שאני כביכול מטיף לך-הכוונות שלי הן טובות. (דרך אגב שמעתי משהו מאוד יפה על כוונות-"האדם נשפט על כוונותיו ולא על מעשיו") מאחל לך כל טוב ושתמצאי את בחיר לבך-רק תשאירי דלת פתוחה. נ.ב. הגבתי גם לתגובה של "חתולת הכפר" אם את מעוניינת לקרוא. אלעד.

 

[חתולת כפר]

אני מכירה את זה

לא בקיצוניות שלך, אבל מכירה את המצב. אני חושבת כמה דברים: ראשית, אין צורך שתתנצלי או תרגישי לא נוח עם הרווקות שלך. זה המצב בו את נמצאת כרגע, זו הבחירה שלך כרגע ואחד הדברים החשובים שניתן לומר הוא שאת קשובה לעצמך ולרגשותייך וזה המון. הרבה יותר ממה שאפשר לומר על רוב האנשים שעושים דברים כמו להתחתן בלי לחשוב יותר מדיי ואחר כך לא מבינים "איך הגעתי למצב הזה". שנית, זוגיות היא דבר מורכב ובעייתי, ביחוד בזמננו אנו, כשכל החיים אינם יציבים, גם הזוגיות היא דבר לא יציב. יש אכן מעט זוגות שיש להם זוגיות טובה וזה לא קל לבנות אחת כזו ומצריך השקעה. בנוסף, אני רוצה להתייחס לפגיעה שנפגעת. אנחנו חיים בתרבות אינסטנט, בה מצפים מאדם שיצא מקשר מיד להמשיך לקשר הבא. אם מדובר בגירושין וילדים עוד נותנים את החסד ו"מותר" לנוח שנה-שנתיים, אבל מקשר רציני "סתם"?! אין מצב. אני טוענת שהקצב הרגשי שלנו הרבה יותר איטי מהקצב של העולם המודרני בו אנחנו חיים ומי שטיפה יותר רגיש דווקא יותר מחובר לרגשות שלו/ה וכן גם לוקח הרבה יותר זמן להתאושש מקשר. בחיים יש כל מיני תקופות, בכל תקופה יש משהו אחר שמתאים. יש תקופות שלאחר פגיעה מתאימה הסתגרות והתרחקות, יש כאלה שלוקח להם חודשיים (לא מאמינה שבאמת אפשר כל כך מהר להתאושש רגשית) ויש כאלה ששלוש שנים. השבוע בחור אחד סיפר לי שלקח לו משהו כמו שש שנים להתגבר לגמרי על קשר שהיה בו שלוש שנים. זה נראה לי סביר, המהירות של החיים שלנו והמהירות שמצפים מאיתנו לעבור הלאה היא זו שבלתי סבירה. אני לא טוענת שזה ישתנה אצלך. אולי תמיד תרצי להיות לבד וזה אחלה מבחינתי. זה לא משנה אם מפגיעה או לא. יש כאלה שהם יחד כי פוחדים להיות לבד, אותם לא שופטים. אני רק אומרת שיכול להיות שעם הזמן ההרגשה שלך תשתנה ותהיי מוכנה לסלוח לעצמך ולאחר על הפגיעה או אולי תרצי להיות במצב אחר וזה מצויין ככה או ככה. שיהיה לך טוב.

 

[גלי 31 המקורית]

חתולת הכפר היקרה...

אין לי מילים, את פשוט צודקת, זה משתנה מאדם לאדם. תודה

 

[hashai]

bottom line

שלום לך חתולת כפר, יש מידת אמת במה שרשמת,אך זהו ניתוח של מדוע פלוני אלמוני רווק/ה בזמן עדכני. לדעתי זהו אינו הנושא כאן.בשורה תחתונה אותו אדם בד"כ לא רוצה להישאר לבד.וזה הכי טבעי שבעולם אנו בעלי חיים שזקוקים לחברה ויותר מזה לזוגיות. לפי דעתי מי שאומר שהוא רוצה להישאר לבד אינו אומר את האמת כולה.הוא לוודאי היה רוצה למצוא בן/ת זוג שמתאים לו ובאין כזה אזי הוא מעדיף להישאר לבד ולא להתפשר. יותר מזה אישה שלא מימשה את עצמה לעולם לא תהיה מאושרת.הכוונה היא בלהביא ילדים לעולם. ואני באמת מאמין בזאת-זהו מין רצון ביולוגי. " יש כאלה שהם יחד כי פוחדים להיות לבד"-לא צריך לשפוט אותם זה ממש בסדר, גם לבן זוג השני יש אינטרס אידיוידואלי.למעשה כל העניין הזה הוא אינטרס.דוגמא אישית:כשאני חושב על עצמי אז אני יודע שאני רוצה להיות עם מישהי-בשבילי. אני רוצה שלי יהיה טוב,אני לא חושב עליה באותו הרגע,כי איני מכיר אותה עדיין.

 

[חתולת כפר]

כמה שחצנות והתנשאות באדם אחד

העובדה שלא מצאת ותה שואף לזוגיות נכונה לגביך. נכון שרוב האנשים שואפים לזוגיות , אבל לא כולם. יש כאלה שיותר מתאים להם בלי וזה לגיטימי. אני לא חושבת בהכרח שזה המצב של גלי, אבל חושבת שכפי שאני אוהבת גברים ויש נשים המעדיפות נשים, ככה יש גם אנשים שיותר להם לבד. גם בפשרות יש כל מיני רמות ויש כאלה שסובלים בזוגיות שלהם רק כדי לא להיות לבד ויש כאלה שמעדיפים זוגיות אבל נמצאים לבד כי לא מוכנים לסבול. גם האמירה שאישה מגשימה את עצמה רק בהורות היא אמירה מתנשאת שלא מבינה כלום בטבע. רוצה טבע, אני אתן לך: נתקלתי כמה פעמים בחיי בחתולות שטרפו את הגורים שלהן לאחר ההמלטה. אפרופו "צורך טבעי". בטבע יש חיות שיולדות ויש גם תמיד פרטים שלא. יש שחיות בלהקות ויש שבבודדים, תלוי על מי תסתכל. יש נקבות שנוטשות את הגורים ומישהו אחר בלהקה מגדל אותם, גם זה קיים בטבע, אם מסתכלים היטב. ובקשר להקשר הכל כךמובן מאליו שהיא חייבת להתרבות, יש לי חדשות בשבילך, אצל בני אדם, שלא כמו בטבע, המציאו את בנק הזרע שמאפשר לנשים להרות בלי בן זוג, וגם לאמץ תמיד אפשר, למרות שלא הבנתי את הקשר לגלי.

 

[seeyou]

בכל תקופה יש משהו אחר ../images/Emo45.gif

 

[בוסטון1]

אין מושג כזה אהבה?!

אני קורא ולא מאמין... בכמה תקתוקי מקלדת את מבטלת את האפשרות שיש אהבה בעולם. מקובל ולגיטימי לדעתי להיות מאושרים גם בלי בן זוג, אבל לטווח רחוק הדברים קצת שונים ורובנו הגדול, אם לא כולנו, כן זקוקים לקשר יציב. אפשר לנסות בזהירות להגיע לקשר ולגעתי הטלת "חרם" גורף על המין הגברי הוא צעד מעט דרסטי מדי. חבל!

 

[תינוקת מסטולה מחלב]

יו זה קורה להרבה..

גם לי זה קרה ,חשבתי אולי בגלל שאני סתם ילדה קטנה בת 16...(היום כבר 17) אבל זה סה"כ מין משבר אמצע החיים... נוחת עליך פתאום ומסרב לעזוב אותך ,עד שתפנים שמה שאתה עושה הוא לא נכון ! זה יעבור ,לפעמים זה טוב להיות בודד עם עצמך להיות לבדך,לא לחפש קשר לתקופה ארוכה...אחרי זה מתגעגעים לזה בסופו של דבר...

 

[תינוקת מסטולה מחלב]

אה ועוד משהו..

נכנסתי מהעמוד הראשי של תפוז בגלל הכותרת "לא מאמינה באהבה" ,גם אני לא מאמינה זה באמת לא בדיוק קיים ממש... וגם אם יש כאלה שטוענים שכן...אז האמת היא שלא..האהבה היא גורם זמני שמשתנה תמיד...\: אהבה זה רגש לא אמין שבוגד בך תמיד...

 

[joan 8]

היי גלי..

אין לי מושג מה לכתוב.. קראתי מה שכתבת כמה פעמים, את נשמעת שלווה.. באמת שלווה עם זה שפרשת מעולם הרגש.. אבל מצד שני את נשמעת כמהה עדיין. שאת היית רוצה שמישהו יבוא ויוכיח לך שהוא כן יתן מעצמו את כולו - עבורך. ואני מאמינה שכן יש מישהו כזה. אני מצטערת לשמוע שהיית עם מישהו שהרס לך את האמונה, ופגע בך. אני יודעת איך זה להתקל באנשים כאלו. בייחוד באהבה. אבל אנשים מפתיעים אותך גם לטובה. כשלא ציפית בא האדם הנכון בשבילך. אני מאד מאד מקווה שתמצאי מישהו שיעורר בך את הרגש ויתן לך את כל הסיבות בעולם לא לפחד לאהוב ובכל מקרה- תמשיכי להיות בחורה שמחה...

 

[גלי 31 המקורית]

תודה לך

יש אמת בדברייך...

 

[franki00]

../images/Emo101.gif

גלי שלום, שלא כמוך מעולם לא נפגעתי, ולא שאני כזה מושלם שכולם תמיד רצו אותי, אלא שאני פחדן! וכזה פחדן שעד היום בגיל 28 יצאתי אים כמות נשים קטסטרופלית, החלפתי חברות מדי שבוע, ומעולם, מעולם לא הרשתי לעצמי לפתח שמץ של רגש, מלכתחילה שללתי אפשרות כזו, והיום זה כול כך טבעי מבחינתי שברגע שאני מכיר מישהי - מיד אני מסביר שאין ולא יהיה רגש מבחינתי והכדור בידיה. תמיד נמשכתי לנשים מבוגרות ממני, היום אני יוצא אים אישה בת 34 אמא לילד, וגם זה זמני, וכמו שאת מבינה זה נובע מפחדנות מצידי, פחד לא מוסבר של להפגע,או סתם להתחייב, ומבחינתי המצב באמת נראה אבוד - אלא ש... מעולם לא האמנתי באהבה, ויותר מזה מכיוון שלא הרגשתי דבר כזה ,אז גם לא האמנתי באהבות של אנשים אחרים, הכול נראה לי צבוע. אז אני אבוד...ולא מתלונן על כך, וכול אחד יבין שלא הפסדתי כלום, מכיוון שהאמונה שלי במושג אהבה שואפת לאפס. אבל את...את...שרושמת בכזה כאב כמה נפגעת... את שמתארת את התרחשויות לבך... את שמרגישה את הצורך להסביר את עצמך... את שמשאירה סיכוי שאולי, אולי את טועה... את מאמינה גדולה באהבה !!! ולכן כול דקה מבוזבזת, את די משקרת את עצמך, לפי התאורים שלך,ורק שלך, בן זוג זה מה שפגע בך - ומה שירפא אותך!!! לפי דעתי את צריכה אמנם להשאר בכוננות, אך להתפשר ולהכיר אנשים, אפילו תלכי על זה בעדינות - אחד ממכרי חברייך כפי שרשמת, תהי בשליטה, ותתני מעצמך באותה מידה שתקבלי, אני די משוכנע שאים תחדלי מלשכנע את עצמך שאין אהבה, ותביני שאין גבר מושלם, תגלי כי בן זוגך שיכול להפוך אותך למאושרת בנשים - נמצא מעבר למחסום הדמיוני שבנית לעצמך. שיהיה לך סופר בהצלחה, ולילד הראשון שלך תקראי בשמי...

פרנקי.

 

[נסיך מפונק1]

../images/Emo14.gifהסיבה לחיים שלנו היא אהבה

לזאת שלא מאמינה... הסיבה היחידה שאת מדברת ככה [לפי דעתי] היא בגלל שהלב שלך עדיין פגוע... אז אני רק רוצה להזכיר לך כמה דברים דבר 1:הסיבה לקיומך הרי איך את יכולה לשכוח שרק בזכות האהבה שיש בין ההורים שלך את הגעת לעולם שאם מסתכלים טוב טוב מבינים שזה עולם של אהבה [הרי אם תחשבי על המלחמות שמתנהלות בינינו לבין המדינות השכנות ותשכחי מכל מה שקראת בעיתונים שמעת ברדיו או ראית בטלויזיה תביני שבעצם המלחמה היא רק בגלל אהבה, כן רק בגלל אהבה לשטח אדמה רק בגלל אהבה לאמונה ולא יותר מזה] דבר 2: אני בהחלט מסכימה איתך לגבי האושר שלא בהכרח מגיע עם הזוגיות אבל אם תעמדי לכמה דקות ברחוב ותראי איש או אישה לבד מאושרים ותסתכלי עליהם שמולם עוברים בני זוג צעירים או מבוגרים שגם הם מאושרים ברוב המקרים מה שיהיה זה שהאיש או האישה הבודדים יסתכלו על הבני זוג המאושרים זה יעשה להם צביטה בלב כי אושר של שניים ביחד הוא הרבה יותר גדול מאושר של אחד וההרגשה שיש מישהו או מישהי איתך ברגעים הטובים וברגעים הקשים היא הרבה יותר טובה... דבר3: אם חברה טובה שלך פגעה בך פעם אחת אני כמעט בטוחה שסלחת לה והרי שבטח גם מצאת עוד חברות חדשות וטובות שיכול להיות שגם הן פגעו בך ואת עדיין בקשר איתן למרות שנפגעת, אז אני מבקשת ממך שתיסלחי לעצמך ולאותו בחור שגרם לך להרגיש את מה שאת מרגישה ותיסלחי לאלוהים שלא ברא אותנו מושלמים ותיתני הזדמנות לבחור הבא שיחזר אחריך תיתני הזדמנות ללב שלך לחלוק אושר עם עוד לב והכי חשוב תיתני לעצמך הזדמנות להוריד את המסכה הקשוחה ולגלות את הצד האוהב והנאהב שבך...