לא מאמינה באהבה....

[גלי 31 המקורית]

לא מאמינה באהבה....

מצטערת אם אני נשמעת דרמתית....אני קוראת את הפורום כבר שנה. קוראת על כל המשברים וצוחקת. כמה טוב לי שלי זה לא קורה. ולמה בדיוק? כי אני לא בתוך העניינים האלו. אני פרשתי מהעסק. פרישה מוקדמת, ואף מוקדמת מידי.... לא מאמינה באהבה!! לא מאמינה שיש בחור שאפשר לסמוך עליו, להשען עליו, שיאהב אותי לעד. לא מוכנה יותר לתת כלום מעצמי...לא רוצה יותר שמישהו אי פעם יהיה איתי, לא מסוגלת לחשוב שיגעו בי. פעם האמנתי בזה וכל כך הרבה הענקתי...זהו, לא מוכנה יותר. לא רוצה להפגע. מזה שנתיים שלא יצאתי לשום דייט. לא מוכנה לתת טלפון לאף בחור שמתחיל איתי. לא מוכנה לתת צ'אנס לבחורים שניגשים לחברים משותפים ומבקשים לצאת איתי. בטח חושבים שאני איזו שרוטה או סנובית. אבל אני ממש לא שרוטה. גיליתי לפני כשנתיים שאין מושג כזה אהבה. אני אישית לא פגשתי באהבה. פעם חשבתי שכן. התאכזבתי ונפגעתי קשות. הייתכן מצב של אמון ונאמנות יחד עם אהבה???? לא חושבת. אנשים לא מבינים איך אני בחורה שמחה, חייכנית ומאושרת בלי בן זוג. כאילו הוא מביא את האושר...הם לא מבינים שאני עם שמחת חיים היום בגלל שאין לי אף אחד. ואתם יודעים מה...אם אני טועה אבוא לספר לכם כי טעיתי. כרגע הבחירה שלי היא הטובה ביותר לנפש הפגועה שלי. אני

 

[מיקי בת המקורית]

אמרת הכל במשפט האחרון שלך...

כרגע הבחירה שלי היא הטובה ביותר לנפש הפגועה שלי כשהנפש שלך תבריא... הבחירה שלך תהיה אחרת..

 

[s h o o s h a]

בחירות והחלטות

הגעת למסקנה שלך אחרי (השערה שלי מתוך דבריך) דרכי חתחתים רבות אותן עברת, אחרי הרבה כוויות שנכוית, שריטות שנשרטת וחבלות שלבך ספג. הבחירה שלך היא הבחירה הנכונה לך היום. היא הטובה והמתאימה לך היום. טוב לך? באמת? את מרגישה שלמות ושקט נפשי? let it be חיי את חייך ואל תתני לאיש לשנות אותם. והיה אם המצב ישתנה באיזה שהו שלב (ואני טוענת 'ישתנה' ולא יתברר כי טעית), הרי שבחירתך והחלטתך ישתנו בהתאם. ובכל מקרה, תמיד תמיד, שבחירותייך יהיו כאלו שיבואו אך ורק מתוכך ולא מתוך אילוץ או כפיה. מזכיר לי שכתבתי בעבר על נושא זה (ואפילו העליתי זאת כאן בפורום יותר מפעם אחת, ובכל זאת נראה לי מתאים גם עכשיו) אפשרות הבחירה אהב את עצמך לפני שתאהב אחרים קבל אותך.מבלי לקבל על כך אישור מזרים או קרובים, היה נאמן לדעותיך,כמו גם ללבטיך ופחדיך או אז תגיע להחלטות נכונות.תגיע לשלמות,,, הדרך אינה קלה - ידידי היקר מלאת מהמורות ומכשולים, אך אם תאמין בעצמך תאמין ביכולותיך תאמין שניתן ומותר לממש כמיהותיך תצליח לך דרכך "ויהיו "נפילות כואבות יותר, כואבות פחות ותקום, תיישר הבגדים "תנער האבק ותאמר "ממשיכים כי ברגע שתדע מה טוב - בשבילך אתה בדרך הנכונה.ונכונה לך הצלחה היה מאושר בחלקך על שניתנה לך אפשרות הבחירה. לבחור בטוב על פני הרע

 

[seeyou]

Trusting In Love!../images/Emo54.gif

Before you can trust other people, you must choose to believe in yourself. This means knowing yourself, feeling comfortable with yourself, believing you will act in your own best interest, understanding you are capable of protecting yourself from danger, and having confidence in your good judgment. אף אחד לא מבין מה משמעות של החיים מאיפה בנו ולאן הולכים אין לנו הרבה זמן לחיות על מנת לעשות את כול הטעויות של אחרים http://www.innerself.com/Relationships/Trusting_In_Love.htm

 

[רונתי]

גם אכזבות ופגיעות

זה חלק מהחיים שלנו. חבל שנפגעת ועצם העובדה שאת כאן מראה שמערכת זוגית מעסיקה אותך. אולי אין אהבה מושלמת כמו בסרטים (שלפחות בהתחלה, בדרך כלל , גם שם, מובילה אליה דרך חתחתים) אבל יש אהבה עם בן זוג איכפתי וחברי ואוהב. מאחלת לך למצוא את החבר המושלם בשבילך , שיחזיר לך את האמון.

 

[meshi4]

יש מצב של

אמון ונאמנות עם אהבה.רק תאמיני בכך. ברור לי שגיבשת דיעה כזאת בהתאם לנסיונך האישי.ונהדר שאת שמחה ומאושרת כרגע.אבל אל תוותרי על זוגיות ומשפחה. ההתמודדות עם הלבד שונה לגמרי[קלה ונוחה יותר -לדעתי]מהתמודדות זוגית. בהצלחה

 

[קרן אייל]

יש משהו בדברייך. גם אני לא מכיר

זוגות אוהבים לעד. האהבה נגמרת בשלב זה או אחר והמציאות טופחת על פנינו. זוגות מסתתרים מאחורי כל מי קלישאות כמו: הרגל, ביטחון, חברות, כאשר האמת היא הנוחות: לגבר נוח שיש לו זונה 24 שעות, מבשלת, מטפלת, מנקה והכל בחינם. אז למה לא לקרוא לזה אהבה? אם העוזרת שלי תעשה ותדאג לי כמו בת זוג גם אותה "אוהב" בסופו של דבר. למה לאבד נכס יקר כשהוא בידך?

 

[גלי 31 המקורית]

מסכימה איתך קרן....

אני רואה זוגות סביבי, ועל אחוז קטן ביותר אפשר לומר שיש זוגיות טובה (לא מושלמת). בדרך כלל האישה עושה הכל. מעין גיישה קטנה. אני שונאת את זה... דרך אגב, את "התיאוריה" שלי פיתחתי לאחר מקרה אחד בלבד עם בחור איתו יצאתי שנתיים...כלומר, לא נתתי לעצמי להפגע שוב ולצאת עם אחרים. כשאמרתי שאולי אני טועה, התכוונתי באמת לומר, שאני לא יודעת מה יהיה. אבל עובדה שאני לא מוכנה עדיין לצאת עם אף אחד. אני רוצה ילדים. והפנטזיה שלי היא משפחה שמחה סביב השולחן...אבל המחיר כל כך גדול, מחיר ההקרבה אל הלא נודע, כך שכרגע הפחד מפגיעה משתק. הלחץ מסביבי לא נעים לי. זה בא בדרך כלל מהסביבה הקרובה...אין לי מה לומר להם...הם יחשבו שאני לא נורמלית. יום טוב

 

[מרפי]

איך שאני מבינה אותך.....

בעיקר בעניין החברה מסביב. תמיד שאני מגיעה לכל מני מקומות בהם לא נכחתי איזה שנה, שנתיים שואלים אותי - נו, ומה איתך? התחתנת?????? אני שונאת את השאלה הזו. תמיד אני מרגישה מן צורך להתנצל....לא, עדין לא.... אתמול חברה סיפרה לי שאמא שלה שאלה אם התחתנתי. כשהיא אמרה לה שלא, שבדיוק נפרדתי מחבר האמא שלה אמרה לה - מה השריטה שלה?????? כלומר - אני כאן הלא בסדר. זה שאני רווקה בגיל 31 מעמיד אותי כשרוטה. כאילו ומהשהו לא בדסדר אצלי. ואתם יודעים מה.? רק אני יודעת שאני בסדר. באמת שבסדר. פה ושם אולי אני בררנית. אולי אני חושבת על העתיד ולפי זה מנסה למצא לי מישהו שיעמוד בציפיות...שירצה גם ילדים, שיהיה לצידי תמיד...אני לא רואה פה משהו לא בסדר..... אני מקווה בשבילך שיום אחד תמצאי את האהבה האמיתית שלך.

 

[גלי 31 המקורית]

מרפי יקרה...

אוייי כמה קשה לעיתים עם החברה הזאת.... אני דתיה לשעבר, חבריי באים משני המגזרים גם יחד. ברור שבמגזר הדתי-לאומי אני נחשבת זקנה, יש הרבה הרמת גבה בעניין רווקותי. אני לא יכולה לשטוח בפניהם את רצונותיי, לכן אני צוחקת כשאומרים לי "בקרוב אצלך" ואומרת על פי הכללים "תודה".... הכי חשוב באמת, שאת יודעת שאת בסדר. ומותר לנו להיות בררניות, ולעמוד על דברים שחשובים לך ביותר. ולא לתת לחברה להעכיר לנו את מצב הרוח הלוואי ואמצא את שבקשה נפשי ומקווה בשבילך שתמצאי אהבה ענקית

 

[meshi4]

האישה עושה הכל.

זה הזכיר לי שיחה עם בתי לפני כמה שנים.[כאמא אני מטיפה לזוגיות]בנושא זוגיות.ואני זוכרת שהיא אמרה:"מה אני צריכה את העול הזה.לנקות ,לבשל"וכו'.שאלתי אותה:"לבד לא תצטרכי לעשות את זה?" היום היא גרה עם שותף לדירה[הם לא זוג]ומה שאני שומעת .כמה קשה לה.היא לא מספיקה כלום.והשותף אדיש לבית ולנקיון.[יש תורנות] מאחר וקשה לשכור דירה לבד כלכלית.אז מחפשים שותפים או שותפות.וגם איתם צריך לדעת להסתדר ולהתפשר.

 

[לא עוד קורבן]

גבר שמודע באמת - באמת נדיר!!

 

[לא עוד קורבן]

מודע לאמת = מודה באמת

 

[איש המערות]

דבר אחד בטוח

כל עוד את לבד ולא בקשר, לא תהיה לך זוגיות במשבר. אם את מאושרת בהיותך ללא בן זוג ומוצאת בכוחות עצמך פתרונות לצרכים שבדרך כלל מערבים בן זוג (גם להרות וללדת ניתן ללא בן זוג) ובעיקר - אם את שלמה עם עצמך - אשריך וטוב לך. מפריע לי דבר אחד - את מסיימת במילים אלו: "כרגע הבחירה שלי היא הטובה ביותר לנפש הפגועה שלי". כל עוד את מרגישה פגועה ונושאת את הפגיעה איתך, אינני חושב שהבחירות שלך הן בחירות "נקיות" ויתכן שאינך מאושרת ממש ואולי גם לא שלמה עם עצמך אלא רק מציגה חזות של מאושרת ובעצם מסתפקת במעט מאד מהאושר שהעולם יכול להציע לך, אילו הסכמת להפתח אליו. בכל מקרה - נסי להתגבר על אותה פגיעה שאת נושאת, השלימי עם כך שקרתה, הכירי בכך שמקרה אחד לא מייצג את כלל המקרים ואיננו מעיד על פגם כלשהו בך (גם בפורום - מטבע הדברים - מובאים בדרך כלל המקרים הפחות מאושרים) והעיזי לאפשר לך הזדמנות לחוות אושר המלווה באהבה, גם אם יש סיכון של כאב לב המלווה לה. בהצלחה

 

[גלי 31 המקורית]

איש מערות יקר...

נכון, כל עוד לא אהיה בזוגיות לא יהיה משבר.....הרי בגלל זה אני נמצאת במקום בו אני עכשו....כדי לא להפגע. מה זו בחירה נקיה? כל בחירה נובעת מדבר מסויים או חוויה מסויימת.במידה והחוויה שלילית הבחירה תהיה להתרחק מדבר דומה... מקרה אחד בוודאי לא מייצג, אני יודעת זאת היטב. אבל כנראה שכזו אני. פגיעה ורגישה. בוודאי שהייתי רוצה להיות נקיה יותר ופחות פגיעה, והלוואי והייתי נותנת צ'אנס נוסף להכירויות, אך אני לא מאמינה באהבה. והרי בלא אמונה אין דרך... והלוואי ואוכל להעז...אבל האם יש עדיין בחורים טובים??? יום טוב

 

[איש המערות]

אם תתני צ'אנס, תוכלי לפגוש

אבל כמובן שתצטרכי גם לקחת סיכון. לדעתי אם תרשי לעצמך, בזהירות, תקבעי גבולות וקצב, יש סיכוי שתצליחי לנפות את ה"ציידים" ולפגוש בסוף את זה שתרגישי נוח יותר לצידו להעיז ולהיפתח עוד קצת, כמו בצל, בקצב שמתאים לך. אני מניח שהאיש המתאים ימצא בין אלו שיהיו מוכנים ללוות אותך בקצב שלך, אבל זה יקרה רק אם תעיזי.

 

[המיתבונן]

הצביטה כ-מזור למכאובים, והנביעה

קראתי את הדברים של הכותבת, גלי 31, זה מזכיר לי את אותן "שיטות ריפוי" המבצעות "העברה". לאמור- אם היד כואבת לך, על מנת שלא תחשוב על הכאב בה, צבוט את הרגל, אבל כך שהכאב בה יהיה רב יותר מן היד, והנה --- וראה איזה פלא שכחנו מן הכאב ביד , ועתה אנו ממוקדים בכאב החדש. נכון שעתה, בשרשרת הנביעות , מכאובייך אינם מן הסיבה שנקראת "אהבה ניכזבת" אך את בתהליך מתקדם של יצירת מה שנכנה לצורך הדיון כאן, "כאב הבדידות", והוא יבוא, לא רק משום שזוהי נביעה טבעית, אלא גם משום שאת חיה בתרבות חברתית, אשר אט אט אלה הסובבים אותך יכנסו בתוך מסגרת, זו שממנה את פוחדת, וישאירוך לבד עם מסקנותיך. הנה לך דעתי- המשברים בזוגיות מתרחשים מן הסיבה הפשוטה- מבנה הזוגיות כפי שהוא בתרבות חברתינו, אינו טבעי, הוא נביעה מלאכותית של מוח האדם, אשר ביקש להיאבק ביצר הטבעי שלנו, ולא ארבה על כך אלא אמשיך. כתוצאה מתופעה זו שנכפתה עלינו, מתגלעים חילוקי דיעות, אשר בתחומי עניין האחד הם שוליים, ובאחר הם מהותיים, אצל האחד זה מהותי, אצל האחר זה חסר ערך, ובמילים אחרות- משהו לא טבעי נכפה על שני אנשים ובאופן שלא ניתן לקיימו מבלי שיתגלעו בו חילוקי דיעות ברמות שונות. מה הוא איפוא, הטבעי? אגדיר זאת באופן קצר, ואני מקווה גם ממצה- הזוגיות הטבעית היא - כל מפגש שבין זכר ונקבה אשר בו מתקיים המשך שרידות הגזע. מאפיין בולט של הזוגיות הטבעית הוא-- הצורך להיות עם בן המין השני הוא טבעי, אך לא טבעי הוא להיות רק עם אחד ויחיד עד סוף ימיו. היכן זה מתקשר עם דבריך?- כפי שלא טבעי מבנה הזוגיות, לא טבעי מבנה "הלבד" שאת כופה על עצמך. כפי שמבנה לא טבעי מביא לחילוקי דיעות בין הצדדים, כך מבנה "הלבד" שאת כופה על עצמך, בניגוד להווייתך כבת-אדם, יביא לחילוקי דיעות רק שהפעם מדובר בצדדים פנימיים של התבוננות עצמית, של חוסר שביעות רצון, וקיצור, קונפליקטים פנימיים עם עצמך. יש בדבריך התרסה בולטת שיש בה סתירה עמוקה - מחד גיסא את ממעיטה ערך, מתנזרת, מתרחקת מכל מה שנקרא "זוגיות", מאידך גיסא את כמו מבקשת אישושים למסקנותיך, ומבקרת בתכיפות רבה בפלטפורמה של "זוגיות" כמו רוצה ללמוד עוד ועוד על נכונות החלטותיך. אסכם זאת כך- הדברים המוצגים על ידך, המקצבים שאני קורא בדבריך, מעידים בעליל שאינך כה שלימה עם ההחלטה, יש בכך מעין גישה לא בוגרת של מצב כל כך מורכב שמייצר המפגש בין שני בני אדם, ופנית ל"פיתרון" המביא לך במהירות "שקט מן מכאוב העלבון" קרי-צביטה ברגל. אסיים במשפט הבא- איני רואה בַזוגיות (ב' בפתח) כליל השלימות בהוויתו של אדם, אך אני רואה בזוגיות (ב' שווא) הוויית כל אדם. הצעתי- (ה'-פתח, צ'-פתח) אל תצהירי הצהרות שבמאוחר תתביישי שלא למלאן, עירכי אתנחתא עם עצמך, עם מסקנותיך, התחילי "לגעת" בבני המין השני ברמות קלילות של היכרות, לכי בצעדים חרישיים בתוך העולם הזה, שאני מסכים שיש בו מהמורות למכביר, בסופו של דבר תמצאי לך את אותו אחד אשר גם אם יכאיב לך, יהא זה בגדר הניסבל, ובמאזנים של "כאב" מול "הנאה" אפשר שתמציאי את כף "ההנאה" רב שבעתיים, החל זה להכאיב לך, החליפיהו, בהנאה אחרת, וכשגם זה יכאיב, גם את זה החליפיהו, וכן הלאה עד מאה ועשרים. את נוהגת באופן הכי לא טבעי. התעשתי. בהצלחה

 

[גלי 31 המקורית]

שלום מתבונן יקר....

נכון, מסביבי רבים נמצאים בזוגיות וגם הפנויים שמסביבי מחפשים שוב ושוב את מסגרת הזוגיות. הרבה נע סביב זה. אינני מבקשת אישושים למסקנותיי. אמרתי את דעתי בפורום "זוגיות במשבר". אני יודעת כי דעותיי נובעות מתוך משבר שאני עברתי ולא מתוך תורה כלשהי או רעיון נשגב. זה דומה לילד שנגע בקומקום ובו מים רותחים ולעולם לא יתקרב יותר לקומקום זה בעתיד... לא הצהרתי הצהרות, ואף הבעתי תקווה שהלוואי והכל היה אחרת...אך זה תלוי בידיים שלי, וכרגע אין לי אומץ מכיוון שהפחד משתק.... המלצתך כרגע אינה ברת יישום מבחינתי. דרושים לכך המון כוחות נפשיים וידיעה כי ייתכן ואפגע שוב. כרגע אני לא מוכנה...פשוט לא מסוגלת... המון תודה לך

 

[האחות תרזה]

לסמוך עליו, להשען עליו, שיאהב אותי

לעד!!!! את מבקשת קצת יותר מדי... מציעה לך לחשוב יותר על ההווה, ולהשאיר את הנצח לרבנים שהשארת מאחורייך. לעניות דעתי התרופה הטובה ביותר ל"מחלה" שלך היא לשמוע מידיד/ה, שאת מאמינה להם, על אהבת האמת שהם אוהבים/אהבו את בני זוגם... וכל המרבה הרי זה משובח...

 

[גלי 31 המקורית]

אחות תרזה יקרה....

האם לבקש להשען על בן זוג, לסמוך עליו ושיאהב אותי זו בקשה גדולה???? אם כך, מהו הבסיס לאהבה ולזוגיות???? ואין קשר כמובן בין העולם הדתי ממנו באתי....דווקא החברים הדתיים הנשואים שלי חיים בשותפות טובה יותר מהחברים חילוניים. אך אני לא מסיקה מזה דבר... אני מכירה הרבה זוגות, שמעתי רבות על זוגיות ממקור ראשון. אין קשר לזה לבין מה שאני חושבת....