כשאין כסף

[שירי ל]

אגב, אני רק רוצה לציין שלאותו גן -

הגעתי לא בגלל המחיר, אלא בגלל המון המלצות שקיבלתי!!! הוא גן מאוד מבוקש באיזור שלנו - תהרגו אותי למה... הגן החדש של הבת שלי מצריך המון השקעה - גם כספית וגם לוגיסטית- אני נגררת בשעות הבוקר ואחה"צ עם תינוקת בת שנה במנשא וילדה בת 3 באוטובוסים וזה לא קל. אבל הריצה השמחה שלה בבוקר לגן שווה את הכל. היא ממש "חזרה אלי". פה ושם אני פוגשת אמהות מהגן הקודם שעכשיו נזכרות להגיד לי שבאמת טוב שהוצאתי אותה מהגן כי כל פעם ראו שעושים לה ככה וככה. אז מניסיוני האולי קיצוני אבל רע מאוד- לא, לא, לא להתפשר על גן. לא. בשביל שום דבר. במיוחד בגילאים האלה שהם כל כך רכים, כל כך פגיעים וכל כך רגישים, שהם רק מתחילים להיבנות ולבנות את הבטחון העצמי שלהם - לא להכניס אותם למקום שהוא לא הטוב ביותר. וטוב ביותר לא בוחרים לפי יקר ביותר - כתבתי באותו שירשור להילה מספר שיקולים חשובים לבחירת גן. ותאמינו לי שהבית שאנחנו מעניקים לילדות הוא בית חם ואוהב בלי סוף. אז מה? זה מנע את המשבר? ממש לא.

 

[הילהל]

רגע שירי

אני חוזרת על מה שאני ולא רק אני אמרנו: דיברנו על הבדל בין גן אידאלי/אופטימלי לבין גן בינוני. אני מקווה שאף אחת לא חושבת שאני אסכים עם מצב בו יונתן סובל סבל עמוק ומשתנה לנגד עיני ולא אעשה דבר רק כי הגן זול. אולי אני אצטרך לשבור את הראש יותר - אם בחיפושי גן זול אך טוב ואם בהלוואות דוגמת מה שנאמר פה. אבל אני מקווה שבניגוד למה שנכתב לי במסרים שונים ומשונים - אתן יודעות שה 500 ש"ח הללו לא משמשים אותי למסעדות פאר, זה פשוט באופו אמיתי ביותר סכום שאין לי. לא ויתור על משהו. אלא לחלוטין ולגמרי אין...

 

[שירי ל]

כמובן שלא.

אבל מכל התשובות שקיבלת אני מסכימה עם אלו שכתבו לך שצריך להפוך את העולם בשביל זה, גם במחיר הלוואות כי זה הדבר הכי חשוב. כשהילד משתנה לנגד עיניך זה כבר מאוחר מדי. זה כבר אחרי שהוא עבר את התחושות הרעות בגן. אין לי ספק שאת לא מתכוונת לשים את יונתן בגן הזול ביותר ויהי מה. זו הסיבה שכל הדיון הזה מתנהל. טוב, אולי אני באמת לא אובייקטיבית כי אני כל כך נשרפתי עם הגן של אופיר שעכשיו אני בחיים לא אתלבט שוב אם יש גן שנראה לי טוב.

 

[שירי ל]

ורגע הילה -

מה זה גן אופטימלי/גן בינוני? כמו שכתבתי לך באותו שירשור החוגים למשל זה דבר שלא מעניין אותי בכלל. אז על מה תתפשרי? על כמות הילדים? על כמות המטפלות? על חום הגננות?

 

[הילהל]

מנסה לענות

כתבתי תשובה מפורטת - והשרת התנתק. מנסה שוב. לא מתפשרת על: יחס חם אמיתי (אמיתי= לא רק נישוקי/חיבוקי. אני רוצה לראות שממש מתעניינים בילדים ומכירים אותם. וזה אפשרי גם בויצ"ו - ככה זה במעון שלו כיום) בטיחות אמינות (שמתבטאת, למשל, בשליחת ילדים חולים הביתה ודיווח על פציעות בגן) מס' סביר של ילדים פר מטפלת (10 ילדים - סביר. 15 - לא סביר). מרחב מחייה פיזי גדול מספיק לכל הילדים מתפשרת על: מס' מטפלות לילד, בגבולות הסביר, ובתנאי שאני רואה שהמטפלות מיומנות מספיק כדי לטפל במס' גדול של ילדים מרחק הגן מהבית נושאים לימודיים יותר (כמו שפה עשירה ותקנית של הגננות, או לימוד קריאה ומספרים) לא מפריע לי שאין ארוחות בשריות בויצ"ו (יונתן נמצא במעון כזה - ואני פשוט משלימה חסרים בערבים ובשבתות) כמות וחדשנות הצעצועים (כמובן, כל עוד גם הצעצועים הישנים בטיחותיים) חוגים זה מה שעולה לי בראש בשעה הזו ואחרי ההתרגשות הגדולה.

 

[הילהל]

עוד משהו קטן

אני ממש לא נרדמת! והנה מה שהתגלגל לי בראש: ממה שראיתי עד היום, המטפלות מצליחות לתת חום ואהבה ויחס גם במעון עם ריבוי הילדים. מה שאני מרגישה שאני מתפשרת עליו הם תחומים שבעתיד, ללא בית חזק ומקדם, הם אלה שלדעתי מזיקים לסיכוייו של הילד להצליח בלימודים ובחיים. דוגמא אחת בולטת היא השפה - שהיא לא עשירה ולא תמיד תקנית. אני זוכרת את הורי נאבקים באותה בעיה בדיוק בילדותי בשכונה ג' בבאר שבע (לא יישכח היום שבו, על מנת לעקור את המושג "ממרח" במקום "ממרח שוקולד" אבא שלי הכין לי לביה"ס כריך עם... ממרח צמחי מקופסת שימורים. איכס). בבית אני משתדלת לדבר בשפה עשירה, להסביר המון כל הזמן, לקרוא ספרים - כפיצוי על החסר בגן. ומרגישה שאני קוצרת פירות כשיונתן משתמש במילים כמו "לחלוץ נעליים" או "להתעשת". עוד נושא שהטריד אותי בשרשור שפתחתי כאן הוא הצורך לגבות בבית את מה שחסר בגן, למרות שגם בבית אין לי משאבים כלכליים. איך אני חושבת שאני מצליחה בזה? יצירתיות ושיתוף. אין לי מיליוני צעצועים ומשחקי לוח כמו שראיתי אצל חברות, אבל אני מרגישה שיונתן לומד המון כשהוא עובד איתי במטבח (מוכר לך מאוד מן הסתם...) - אני מסבירה לו המון באמצעות חומרי הגלם והעבודה עצמה. לחילופין - אמי גילתה לי את האפשרות להשתמש באינטרנט שממילא יש לי (מחוייבים לעוד כמה חודשים לפי החוזה) ככלי לימודי וכייפי - יונתן בוחר נושא (חלל, חיות, מכוניות) - אנ מריצה חיפוש, מוצאת אתרים, ואנחנו לומדים יחד על הנושא ובדרך עוד כל מיני דברים. לזה התכוונתי ב,פיצוי של בית חזק על גן לא אידאלי". לא התכוונתי לכך שאם יש אהבה בבית, לא נורא שמתעללים בילד בגן. ממש לא.

 

[גלילה2]

מבקשת לחזק את דבריך

סדר העדיפויות שלך נראה לי נכון, אל תפקפקי בעצמך. כמובן שאם עומדים לפני בחירה ויש גן גרוע וזול וגן טוב ויקר ההכרעה אולי לא צריכה להיות משיקולים של סכום כזה או אחר, אבל זו לא המשוואה! כשרשמתי את בתי לגן הייתי בטוחה שאני חייבת לרשום אותה לגן פרטי. בזמנו פרוש הדבר היה להסתמך על עזרה מהורי או לשקוע בחובות, ובן זוגי אמר לי אז שהוא לא מוכן, הוא מעדיף להיות עצמאי ולשלוח את הבת לגן ויצ"ו, שלדעתו לא פחות טוב מכל הגנים הפלצניים (הוא לא באמת ראה אותם, כך שזו היתה יותר עמדה אידאולוגית). כיבדתי את מערכת השיקולים שלו והילדה אכן בויצ"ו, מאושרת ופורחת. לאחרונה השתפר מעט מצבנו הכלכלי והמחשבה הראשונה שעלתה לי בראש היא להעביר את הילדה לגן פרטי (משנה הבאה כמובן). זה מראה לך כמה לא הייתי בטוחה בעצמי ובהחלטה שעשיתי, למרות שאין לי טענות לגן. אחרי שבדקתי את השטח החלטתי לא להעביר אותה, פשוט כי לא ראיתי יתרונות בגנים האחרים. מה שבאתי לומר, ויצא קצת לא ממוקד, זה שמערכת השיקולים שלך נראית לי נכונה בהחלט. כמובן שמי שנכווה רואה את הדברים אחרת. לי נראה עדיף להוציא את הכסף על החיבור לאינטרנט, למשל, שתורם לילד כל כך הרבה, מאשר על גן שיתן גם נקניקיות, או שיציע יחס של 1/7 במקום 1/10. אני מתמודדת בדיוק עם אותם דברים כמוך, במיוחד דיבר אלי נושא השפה - גם אני גאה כשהיא 'חולצת נעליים'

יונתן גדל איתכם, רואה אבא ואמא שמאמינים שהדבר הכי חשוב שהם עושים זה להיות אתו ולא לדוגמה לדבר בנייד עם העבודה (כמנהג מרבית האבות אצלנו בגינה), אמא ואבא שאוהבים אותו ומקדישים לו זמן. מה יותר חשוב מזה? אני בטוחה שאת לא באמת מאמינה שעוד משחק או לחלופין גן כזה או אחר.

 

[עפרונית1]

ממרח צמחי מקופסת שימורים

זה גם מה שנתנו בבתי הילדים בקיבוץ, הם אהבו את זה מאוד ואני מתה על זה.

 

[Kalla]

מאוד מרוצה מויצו

גן טוב זה לא (תמיד) עניין של כסף. נכון - מספר יחסית גדול של ילדים על מטפלת. אך אם המנהלת והמטפלות מקסימות ומשתלטות ותמיד יודעות מה עובר על הילדים ומתקשרות או מספרות מיוזמתן על אירועים שונים וכל תגובה קצת חריגה, אפילו כשזה לא מי יודע מה חשוב, אז מה אכפת לי? נכון - תפריט צמחוני אך בריא ומאוזן ותמיד אפשר להשלים בבית, אז מה אכפת לי? נכון - הרבה ילדים בקבוצה, אך מרחב גדול דיו, צעצועים ומשחקים רבים, טובים ומגוונים, חצר נחמדה ומאובזרת, יש מספיק מקום ודברים לכולם והילדים הולכים בשמחה כל בוקר לגן ושמחים לראות את חבריהם - אז מה אכפת לי? נכון - אין הרבה חוגים ואלה שיש בתוספת תשלום, אך יש משחקים שניתן ללמוד מהם המון, הגננות כל הזמן מעסיקות את הילדים עם ספרים, יצירה, מוזיקה, פעילות גופנית - אז מה אכפת לי? נכון, המעון זול (יחסית) - מה טוב! טוב וזול זה שילוב מנצח. שלא להזכיר - שני מטר מהבית, במקום מקסים ונוח, במבנה חדש ומטופח ואפשר עוד להמשיך. אבל מה - שנה הבאה נגמר הלוקסוס. גם הגן העירוני שבדקתי נמצא באותו מבנה, גם הוא בערך באותו סדר גודל של עלות, גם שם הגננת מקסימה (לא מכירה את הסייעת) - אבל לא אשלח לשם את הילדים. תחת זאת, אשלח אותם לגן פרטי יקר ורחוק מהבית, שיחייב אותי להסיע ולהחזיר אותם כל יום. וזה בגלל שהגן העירוני נורא נורא צפוף ודל ולא די בכך אלא גם אחה"צ הוא חולק את המרחב עם חוגי המתנ"ס. גם הגינה קטנה, אך זה מילא. הגננת בעצמה הודתה שבימי גשם הרבים בחורף הילדים מתחרפנים בפנים. אין מצב ש-35 ילדים יהיו סגורים במשך ימים בחדרון קטן ומחניק עם מעט מדי משחקים, לפחות לא מבחינתי. הנה שני גנים בערך באותו מחיר ואיזה הבדל! ככה שבוודאי שהעניין הוא לא הכסף אלא כל גן לגופו. ואני מסכימה עם שירי - כאשר הגן הטוב ביותר הוא גם במקרה יקר - נחנק ונמצא את הכסף. וההורים שלי ייחנקו איתנו - הזדמנות להודות להם על העזרה שבלעדיה היינו אבודים.

 

[הילהל]

מסכימה איתך

יונתן הרי נמצא כאן בויצ"ו. הדברים שכתבת בחלק השני של ההודעה מהווים גם את הסיבה לכך שאני בוחנת מעון נעמ"ת שיש בו גם כיתת טרום-חובה. אבל -מה לעשות וה"נחנק" שלך ושלי כנראה שונים... אני לא יכולה לנבא מה יהיה מצבי בעוד שנתיים מהיום - הלוואי וטוב יותר ומאפשר. אבל במצב הנוכחי (ולא רק דשלי, יש לי הרבה חברות כמוני - משכילות ועובדות עם בני זוג עובדים ובמצב דומה כלכלית) - אין לי שום דרך שבעולם לאפשר את הפרטי. כי אני בטוחה שתסכימי איתי שכשילד שלומד בגן/בי"ס פרטי, אבל חי עם ההורים באוהל מול העירייה, יש כאן איפושהו סדר עדיפויות לקוי...

 

[Kalla]

לא נכנסת לאף אחד לכיס.

כותבת על עצמי בלבד. ידוע לי שיש משפחות במצב יותר גרוע משלי, אפילו הרבה יותר גרוע. חבל שכל כך קשה לכם ומאחלת לכם שהמצב ישתפר בקרוב.