כרטיס אד``י. הדילמה.

[sec op]

מצטרף לצל"ש, מגיע לך...

 

[אביב זמיר 3]

תודה !

 

[סלסרו]

../images/Emo31.gif../images/Emo31.gif../images/Emo31.gif

תגיד לי שהתלוצצת.

 

[מבולבלונת]

נכון שזה הזוי?

אני לא מבינה מה עובר על אנשים כאן!

 

[אגס 10]

חד משמעית,כן.

אם יש לך אפשרות תעשה את זה. זה הציל המון חיים.

 

[כנפיים קשורות]

אני לא רואה טעם לחתום

מדובר על "הצהרת כוונות" בלבד. הרי, לצערי, משפחתי לא תאשר את התרומה. יוצא שלא הועלתי כלום לחולים ברשימות ההמתנה הארוכות והפלתי על משפחתי "פצצה" נוספת להתמודד עימה בזמן מותי. ציטוט מאתר עמותת אדי: "כרטיס "אדי" אינו מסמך משפטי ותפקידו אך ורק ליידע את בני משפחותיכם ואת צוות בית החולים בנוגע להסכמתכם לתרום. חשוב שתיידעו את קרוביכם על רצונכם לתרום איברים, כיוון שהם רשאים לסרב לתרומה זו על אף כרטיס התורם שברשותכם" http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm

 

[mister xy]

וואלה ! ../images/Emo2.gif לא ידעתי שזה המצב.

ואם אני רוצה לתרום את אברי אחרי מותי על אפם וחמתם של קרובי משפחתי איך אפשר לעשות את זה ? צריך ללכת לעו"ד לכתוב צוואה ?

 

[סוג ב]

במקרה שלך

שאשתך יודעת ואני מאחלת לך למות אחרי ההורים שלך, אני לא ממש רואה בעיה, הרי באיזה שהו שלב, ילדים ידעו בדיוק מי ומה אתם..

 

[רוצה לעזוב]

אני חוכך בדעתי מאוד בנושא

מבחינה תיאורטית - בוודאי שאני בעד. מבחינה טכנית, אני רק מדמיין את ההלם שבני המשפחה יקבלו כשידעו שחתמתי. אבל כנראה שאחתום, במוקדם או במאוחר. (זה המעשה הכי אנושי הכי "קדוש" שאפשר לעלות על הדעת, ודווקא אותו אלוהים (החרדי) פוסל. איכססס....)

 

[לחוד]

למה כנראה שתחתום?

מה השיקול שמכריע את הכף?

 

[רוצה לעזוב]

הצלת חיים חשובה לי מכל דבר אחר

 

[מבולבלונת]

אל תחכוך בדעתך (נסה להגיד ת'מילה הזו)

אם תמות אנוס, תרצה להוריד שאולה גם את עובדת היותך כזה?

 

[sec op]

מה גם שיש לחותם על מי לסמוך

יש רבנים רבים וידועים שמתירים, ויש כאלו שבעיקרון היו מתירים, אך מסיבות שונות לא הורו להיתר. מה גם שאם דווקא רוצים, ניתן לסמן שאתה מעוניין באישור רב. כך שאתה יכול להישאר אנוס גם לאחר מותך. וגם כך המשפחה שלך כנראה יודעת שאתה לא מהמחמירים.

 

[לחוד]

איזה שאלה מבלבלת

מה עונים עליה?

 

[אלכהוליקן]

צדדי הבעיה:

אם אדם איננו מאמין בשום המשכיות לישות שלו, אז ההתלבטות שלו היא עכשווית גרדא, כלומר: עכשיו כשהוא חי, האם יבחר לעזור לאחרים במחיר פגיעה במשפחתו או יעדיף למנוע פגיעה מהם כשם שהוא לא פגע בהם כשהוא היה בחיים. אך כאן יש לשים לב, גם אם תתרום וגם אם לא תתרום, אחרי שתמות לא יהיה לך שום ידיעה מכך, ליתר חידוד, הן הפגיעה במשפחה והן תרומתך לחיים של אחרים, יש להם משמעות כל עוד אתה חי, כך שזה שאינו מאמין בחיים כלשהם אחר המוות, השיקולים היחידים שעליו לשקול, הם שיקולי נוחיות עכשווית, כגון, כמה חשוב לי להראות לאחרים שאני תורם, או כמה חשוב להראות לאחרים שאני אינני פוגע ביקרים לליבי. ואם מדובר באדם שמאמין בחיים שלאחר המוות, אז השיקולים שלו הרבה יותר רלוונטים, שהרי הוא יהיה מודע להשלכות של החלטתו, השיקולים שעליו לקחת בחשבון הם: נקמה מאוחרת במשפחה שהוא סבל ממנה, ההנאה שהוא יפיק מכך שהוא עוזר לאחרים להמשיך לחיות, ומצד שני, הסבל שיגרום למשפחתו, ואולי חרטה? כאשר אין כבר דרך חזרה..... אני באופן אישי נראה לי שלא אחתום, לא בגלל שאיכפת לי מה יהיה עם הגופה העלובה שלי, אלא כשם שאני לא פוגע במשפחתי עכשיו כך לא אקבל החלטה שתפגע בהם אח"כ, אפילו שאז אני לא אהיה מודע לפגיעה, אלא מאחר והשיקולים ממילא עכשווים, כך שהאלטרואיזם האגואיסטי שיש בעזרה לזולת איננו עומד במקום גבוה יותר מהרצון הפשוט שלא לפגוע ביקרים לי. ויש עוד הרבה לדון בענין.

 

[sec op]

צד נוסף, שלא העלית

אתה כותב שאם אתה מת, כבר לא חשוב לך להציל חיים. אפשר להסכים עם טענה כזו. אך לחתימה שלך בעודך בחיים יכול להיות השלכות, גם כשאתה חי. אם יותר אנשים יחתמו, החיים ירוויחו, ככל שיש יותר אנשים שחותמים, אלו שנשארים בחיים מרוויחים. מצד שני, אם כל אחד יאמר, אם אני מת, כבר לא איכפת לי, בסוף כולם יפסידו. גם אלו שנשארים בחיים. זה מסוג הבעיות של "מוצר ציבורי". לי לבד יש אינטרס אחד, אך לכולם יחד יש אינטרס אחר. אם כל אחד יחשוב רק על האינטרס האישי שלו, כולם יפסידו. אז אם אתה טיפוס עם נטיה חברתית, תאמר: טובת החברה היא כן לחתום, (אפי' שאם אעשה את החישוב שלי לבד, בעוד כולם תורמים, עדיף לי לא לתרום). ולכן אני אצטרף למאמץ הכללי חברתי ואחתום, ואהיה חלק מן התורמים לחברה. עבור אלו שהנטיה החברתית שלהם נמוכה יותר (במילים אחרות, קפיטליסטים מושבעים), יש צורך ליצור גורם מעודד. למשל: עדיפות בתור לאלו שחתומים על כרטיס אדי. או ההצעה הידועה של סלסרו: שברירת המחדל תהיה תרומה ומי שלא מעוניין יאלץ לחתום על התנגדות.

 

[אלכהוליקן]

ראשון ראשון ואחרון אחרון,

אם אתה מת כבר לא חשוב לך שום דבר, אם אינך מאמין בהשארת הנפש אתה "חייב" להסכים עם הטענה, בילתי אפשרי הוא לא להסכים. מבחינה חומרית טהורה, לא מסתבר לי איך החיים מרוויחים מהצלתם של רבים אחרים. {לא אסתכן בבמה זו להסביר את הנקודה} אי פגיעה במשפחתי היא חלק מטובת החברה, מאי חזית שחיים של אחרים שווים צער של משפחה שלמה? נ.ב חלק מהדברים נאמרים אך ורק לצורך ליבון הדברים.

 

[sec op]

הסבר

כשדיברתי על החיים, הכוונה לכל אחד ואחד שעלול יום אחד להזדקק לתרומת אברים, שזה כולל אותך ואת בני משפחתך. אם יהיו מספיק תורמים, החיים הזקוקים יקבלו את התרומה. וזה תלוי אם הרבה אנשים יסכימו מחייהם לתרום. כך שמדובר בהדדיות, אתה תחתום כדי שאם אני אצטרך, אקבל, ואני אחתום בשבילך, למקרה שתצטרך.

 

[אלכהוליקן]

תודה על ההבהרה

אם נרשה לעצמינו סטייה מעיקר הדיון, הרי שיוצא מדבריך שגם הדאגה לחברה, היא ביסודה של דבר דאגה אגואיסטית, אלא שהיא מוסווית בצורה של דאגה לכלל החברה.

 

[sec op]

בגדול זה נכון. כמובן שיתכן יוצאים מהכלל.