כרטיס אד``י. הדילמה.

ג נ ו ב

New member
כרטיס אד``י. הדילמה.

חיים לאחר המוות, אני מאמין בזה. אני מאמין שיש כאלה שעושים כסף מהלאחר המוות של מישהו... ולהם זה החיים שלאחר המוות. קחו כדוגמה את הטיסות לליזענסק. אומן, מירון, ועוד כהנה וכהנה. הדילמה שלי, היא האם לחתום על כרטיס אדי שאם קורה לי משהו אני תורם את איברי, למרות שיתכן שזה יהיה פגיעה במשפחתי. מה דעתכם על כך?!
 

Namespace

New member
אני חושב שזו החלטה אישית שלך

אך אם אינני טועה, המשפחה תמיד יכולה לסנדל את העסק משיקולי דת. מומלץ לבדוק
 
שמע אדוני

גם אם יוציאו לך את הכבד והריאות ישאר מה לקבור ואיפה להתפלל גם באומן ובליזענסק כנראה לא נשאר כלום מהכבד והריאות......................................
 

סוג ב

New member
פכככ נירא לך?

התולעים לא נוגעים בצדיקים. לא שמעת על כל סיפורי המעשיות, שצדיקים נשארים שלמים בקבר????
 
אין עניין לעזור

לנתרם הפוטנציאלי על חשבון פגיעה איומה ברגשות של משפחה אבלה.
 

sec op

New member
../images/Emo4.gif ../images/Emo2.gif

מז"א אין עניין להציל חיים על חשבון פגיעה ברגשות של המשפחה? תחשוב על כך שתרומת איברים יכולה להציל חיים, בעוד הגופה של התורם הולכת לריקבון. את המשפחה המת לא יפגוש יותר, אז מהם הפגיעה הזו לעומת הצלת חיים. גם את עניין הרגישות של הדתיים צריך לקחת בפרופורציה. ובכלל הרגישות הדתית הזו פוגעת בכל כך הרבה אנשים, פגיעה רגשית ופגיעה פיזית.
 
לבשתי שכפ"צ ואני ינסה להסביר

א. אני לא נותן שום משקל לרגשות שמבוססות על הבלים,אבל אני מתייחס מאד ברצינות לפגיעה בפועל,כשאנשים נפגעים,בכלל לא משנה מה גורם להם לחוש נפגעים.למשל בשאלה שעולה הרבה,האם ראוי 'להכשיל' דתיים באוכל לא כשר,אני נוקט שאם הם לא יגלו אין שום בעיה.מצד שני בנושא הזה,הרי אנחנו יודעים איך דתיים מרגישים ביחס לניתוחי מתים,אז ברור שהפגיעה תהיה קשה. ב.בתור אתאיסט אני חושב שגם הערך של הצלת חיים אינו אלא בגלל הרגשות של המשפחה,כי מי שמת לא הפסיד כלום ולא מרגיש כלום,נמצא שלהציל חיים של אדם זה מעשה גדול רק כלפי הסובבים אותו. לכן אין עניין לעשות טוב לאנשים כשזה בא על חשבון אנשים אחרים.ואם תטענו שאין השוואה ברמת הסבל הנפשי,אי אפשר להעריך דברים כאלה,ובמיוחד שכידוע יש הרבה אנשים שיהפכו עולמות בשביל למצוא קבר של יקירם,ובמקרה שהאיברים לא קבורים הם משוכנעים שהנשמה של הנפטר סובלת וכו' . ג.'את המשפחה המת לא יפגוש יותר' מה פשר הטענה הזו? הרי גם את הנתרם הוא לא יפגוש! השאלה היא מה מוסרי לעשות,ולא איך יתיחסו אליו. ד.נכון שהרגישות הדתית פוגעת מאד בהרבה צורות. באמת לא צריך לתת להם להפריע לנו לחיות כרצונינו,אבל כשמדובר על מעשה טוב של עזרה לאדם,אי אפשר שלא לקחת בחשבון אם באותה הזדמנות פוגעים באנשים אחרים.
 

sec op

New member
מכאן הדרך קצרה מאוד לאיבוד כל ערך מוסרי

לפי מה שאתה אומר, כל מוות הפגיעה היא רק ברגשות של הנותרים בחיים. אם כך, אם מישהו פוגע בך, מציק לך מאוד, מותר לך להרוג אותו. לו בעצמו לא ממש עשית נזק, הוא כבר מת, והמשפחה שלו רק נפגעת רגשית, אבל הרגשות שלך עדיפות, כיון שאתה קרוב לעצמך יותר, ואתה אמור להעדיף את הרגשות שלך על פני אלו של הרחוקים ממך. בקיצור עם הטיעון הזה יצרת כאוס מוסרי וערכי. אתה לא מכיר בעליונות ערך החיים על פני ערכים אחרים. (בעצם להיפך, אם אתה הורג מישהו זה פחות חמור מלפגוע בו, ואולי גם לגנוב לו. כי רק פגעת ברגשות המשפחה שלו).
 
בשום אופן לא אמרתי

שהרגשות של הקרובים עדיפים,אלא שאין הצדקה להיטיב עם אדם אחד על חשבון השני.לכן ברור שגם אין הצדקה להרוג מישהו כדי שאני ירגיש טוב יותר. נכון שלפעמים פגיעה רגשית או כספית יכולה לגרום כמות סבל יותר מהריגה,אבל זה לא אומר שאחת מהן לגיטימית. גם המושג של ענישה חוקית,לא יכול להיות לגיטימי אם מדובר בעונש לשם עונש,אלא רק עד כמה שיש צורך למנוע מהפושע לפשוע או ליצור הרתעה כלפי פושעים אחרים. אגב,ההלכה שמותר להרוג 'רודף',באמת יוצרת כאוס מוסרי וערכי,כי יש הרבה מרווח לפרשנות של המושג רודף.
 

sec op

New member
השאלה האם ישנו סולם ערכים

האם ערך החיים גבוה יותר מערכים אחרים? לפי מה שאמרת אין כזה סולם, אם אני עוזר לאחד לחיות, בעוד אני פוגע ברגש של מישהו אחר, אז המעשה לא ראוי. ז"א שערך החיים לא יותר חשוב מהפגיעה הרגשית במישהו אחר. ולכן אמרתי מכאן ועד איבוד כל ערך מוסרי הדרך קצרה. אמנם כעת סייגת ואמרת לא לעזור כיש פגיעה במישהו אחר, אבל במקרים רבים צצים לך נפגעים שונים ומשונים, ואז תמיד תוכל להתחמק מעזרה. לדוגמא, תראה אדם גובע למוות מרעב, תרצה לתת לו אוכל, אך אז יבא אדם שנפגע ממנו פעם ויאמר לך: בזה שאתה עוזר לו אתה פוגע ברגשותי, שנים חיכיתי לרגע הזה שהוא ימות. המוסר מציב סולמות ערכים, רבים המצבים בחיים שדברים באים על חשבון דברים אחרים, ולכן יש סדרי עדיפויות. במוסר המקובל היום (ספק אם יש מוסר מוחלט), ערך החיים הוא הערך העליון, ולכן הוא קודם לדברים אחרים.
 

mister xy

New member
מיהו מוסרי ?

- מוסרי זה מי שלא צורך מזון מן החי כדי למנוע התעללות בבעלי חיים. - מוסרי זה מי שלא קונה בסופר פארם כי מחייבים שם את הקופאיות לעבוד בעמידה. - מוסרי זה מי שלא קונה מוצרים מסין (זאת אומרת- לא קונה כמעט כלום) כדי לא לתמוך במדינה שרומסת זכויות אדם ומזהמת את הסביבה. - מוסרי זה מי שלא קונה רהיטי עץ כדי שלא לעודד השמדת יערות בעולם. - מוסרי זה מי שלא צורך נפט ומוצריו (ובמילים אחרות לא משתמש ברכב או בתחבורה ציבורית) כדי לא לתמוך בעקיפין באירגוני טרור. - מוסרי זה מי שלא..................... - ....................................... ולגופו של עניין: לענ"ד אין דבר כזה מוסר, המילה הזו היא ביטוי לתכונה האנושית של האדם שגורמת לו לרצות להיטיב לזולתו ולהמנע מעשיית רע לסביבתו. התכונה הזו קיימת אצל רוב בני האדם (וגם אצל כל בעלי החיים במידה כזו או אחרת) אבל מה שמניע אותה הוא האגו האישי של כל בן תמותה באשר הוא, כי אדם נורמלי נהנה לנהוג כך (במוסריות) וסולד מהמיעוט שהאגו שלהם מכתיב להם קצת אחרת. המזל שלנו שאנחנו הרוב. המוסריות האנושית (אמרתי כבר שאין חיה כזאת ?) השתנתה ומשתנה כל הזמן בהתאם להתפתחות וההתקדמות של האדם. הרי האדם הקדמון היה דומה מאד לחיית השדה וככל שהתרחק מהקוף הוא נהיה אנושי יותר. אם עד לפני מאה שנה כל גבר היה רשאי להכות את אשתו אפילו במדינות המערב הרי שכיום זו עבירה חמורה. סביר להניח שההתקדמות תמשיך הלאה ואם היום רוב האנשים אוכלים בשר לשובע אז בעוד כמה עשורים זה כבר יחשב לקניבליזם.
 

sec op

New member
אופס, כתבת דבר והיפוכו

ראשית כתבת כי אין כזה דבר מוסר, ומיד המשכת, "כי המילה הזו היא ביטוי לתכונה אנושית ...." אז יש כזה דבר מוסר, והגדרת אותו יפה, וזו בהחלט אחת הגישות שקיימות כלפי המוסר. וגם כתבתי על כך למטה על כך שאלכוהליקן טען שמוסר הוא בעצם אגו... יש כאלו שטוענים שיש כזה דבר מוסר טהור. הגישה המקורית היא של אריסטו (בלי להתייחס לגישות דתיות, וגם לגביהן ניתן לטעון שזה אגואיזם). שהאדם צריך לשאוף ל"מידה הטובה", בעל התכונות הנעלות, וזה דבר שדורש אימון. וכך בעצם מגשים את היותו אדם. שוב ניתן לטעון שההגשמה העצמית הזו היא אגואיזם. פה גם נכנס העניין, האם האדם הוא בסה"כ חיה משוכללת יותר, האם הכל זה עניין של כימיה וביולוגיה, והאם יש כזה דבר "נפש האדם". מהיכן מגיעה השאיפה לטוב, שקיימת אצל האנשים. אם אתה רואה אדם רעב ואתה נותן לו לאכול, האם אתה מרוויח מזה משהו? ניתן לומר שאתה מרוויח תחושה טובה, אפשר גם להרחיק לכת ולאמר שזה שאתה נותן למישהו, נותן לך תחושת עליונות עליו. אבל כל זה נכנס במסגרת המוסר. אדם שנהיית לו תחושה טובה מלעזור לאנשים, הוא מוסרי יותר, לעומת אדם שאין לו תחושה טובה מלעזור. כך שאין סתירה בין האגו לבין המוסר. במילים אחרות (לפי הגישה הזו): אדם עם מוסר גבוה יותר, זהו אדם שהאגו שלו מזוקק יותר, עדין יותר. הוא לא נהנה רק ממאכל, שזו תכונה שיש לכל החיות, ההנאה שלו היא מעזרה לזולת, ומעשיית הטוב. לגבי החלק הראשון שכתבת. מוסר לא נמדד במעשים בודדים, ולא בתוצאות. עיקר המוסר נמדד בכוונה. האם הכוונה המקורית היא ברצון לעשות את הדבר הטוב. בתור בני אנוש, א"א לצפות מאיתנו למוסר מוחלט, ולכן אמות המידה של המוסר עלולים להשתנות מעת לעת, וממקום למקום. אך ישנם כללים בסיסיים שאמורים להיות קיימים תמיד, כך לפחות על פי עמנואל קאנט.
 

לחוד

New member
יפה שאתה מוכן לחזור בך בפומבי

זאת תכונה חשובה שאינה נפוצה יתר על המידה במחוזותינו. לגוף הענין - היות שכאמור אין שום תוקף משפטי לחתימה על כרטיס אדי, והוא בבחינת מראה מקום למשפחה על דעתו של המת, אין טעם לאנשים שכמונו לחתום עליו. מלבד צער למשפחה שנותיר אחרינו לא תהיה בחתימתנו שום תועלת. ביום בו יתחילו להחתים על צוואות במקום על כרטיס אדי, נשוב ונשנה פרק זה.
 
למעלה