כל יציאה מהבית קשה עבורי
לדוגמא עכשיו אחרי שהייתי בבית כל היום , יצאתי לסופרפארם
מבטים של ילדים ננעצים בי , ראיתי גם ילדה אחת שלחשה לאמא שלה ואז האמא הסתכלה עליי .
ואם זה לא מספיק אז לפני אישה שלוש שנים עבדתי במקום עבודה שנה וחצי ואז פיטרו אותי משם , על רקע אישי לא מקצועי
אגב חברתי הטובה ואני הכרנו באותו מקום עבודה כך שלפחות משהו טוב יצא לי מזה , בכל מקרה הייתה במקום העבודה הזה רכזת משאבי אנוש , וכנראה שהיא גרה בסביבה
איזו אחת מכוערת רצח , ועכשיו ראיתי אותה בהריון עם בעלה כנראה .גם בעלה אגב שלא יודע מי אני הסתכל עליי בבוז .
אני מניחה שעוד מעט אלך לחדר כושר הם פותחים בשש אבל זה רק בגלל שאין לי משהו יותר טוב לעשות , המחשבה הזאת של אף אחד לא רוצה כלום איתי כי אני חולת נפש ומשוגעת לא מרפה ממני
הדכאון אוכל אותי ומשתק אותי והנה גם כל יציאה מהבית , המבטים האלה שננעצים בי , לא היה מפריע לי להיות בן אדם שנטמע בקהל אבל אני אדם שמושך תשומת לב פעם זה היה בגלל המשקל או כך חשבתי ועכשיו זה בגלל שאני משוגעת
אני אגב לא חושבת שאני משוגעת , יש לי חוסר ביטחון זה נכון ,אבל משוגע בעיניי זה מישהו שהוא מנותק מהמציאות ואני חושבת שאני רואה את המציאות כפי שהיא בבהירות והיא שאף אחד לא רוצה איתי כלום.
מעניין אם אי פעם אצליח להכיר מישהו , לנהל זוגיות אני בספק , הייתי רוצה אבל מעניין האם זה יקרה לי . סה"כ השקעתי בעצמי ירדתי 40 קילו ונראה לי שאני בן אדם מטופח , אבל זה לא עוזר לי כי הנה , ראיתם מה קרה .
וסליחה שפתחתי עוד שרשור אבל כבר לא נשאר שם מקום . עכשיו יש לי גם הוכחה למה שהאמנתי בו והוא שאף אחד לא רוצה איתי כלום , ויש לי תחושה "שהבעיות שלך" זה שם נרדף לחולת נפש .
למה יש אנשים שמגיעים לעולם הזה וסובלים פה כל הזמן לא ברור לי , ואני כן מנסה לעשות דברים . וחוץ מזה רק שתדעו שבעבר עשיתי הרבה דברים לבד : הלכתי לסרטים , גם למוזיאון הלכתי בעבר לבד , ביום ההולדת האחרון שלי נסעתי לכותל
ולמוזיאון ישראל לבד , הייתי באמסטרדם לבד , אז כך שאני רגילה לעשות דברים לבד , גם הייתי הולכת לים לבד . ויש לי תחושה שאמשיך לעשות את הדברים האלה לבד , כי הנה אף אחד לא רוצה איתי כלום כי אני משוגעת .
כל החיים לבד , חברתי ואני נפגשות לעיתים , אבל לא יוצא כל הזמן , מעבר לזה שלה יש את המגבלות שלה , היא אדם מאד חברותי אבל קשה לה לשמור על קשרים , למעשה הקשר שלה איתי הוא דבר נדיר עבורה , היו לה הרבה חברות טובות
מהעבודה והיא לא שומרת קשר עם אף אחת , היא אוהבת זמינות ולא אוהבת להשקיע . אז אנחנו חברות כן , למרות שהיא מעולם לא הייתה אצלי בבית למרות שהזמנתי אותה , ואני לא הייתי אצלה .אז כך שזאת חברות מוגבלת.
* עכשיו כאשר אני יוצאת החוצה לעולם אני בתחושה של לא רק אתם לא רוצים אותי הנה אף אחד לא רוצה אותי בגלל שאני משוגעת . כמו כן יש לי מראה שגברים לא אוהבים וזה לא חדש לי , תמיד בחורים העדיפו בנות אחרות על פניי עוד
כאשר הייתי ילדה אני זוכרת את עצמי בשיעור ריקודי עם או משהו בסגנון מטעם בית הספר , וכל הבנות ישבו במעגל והמורה אמרה לכל בן ללכת להתיישב ליד ילדה ואף אחד מהבנים לא רצה לשבת לידי , ורק בסוף איזה אחד בא מתוך רחמים.
אף פעם כנראה לא נחשבתי כאטרקטיבית וזאת הסיבה גם למה שקרה כאן , ואני לא מדברת על רומנטיקה כי אני לא באתי בגישה של דייט אלא בתור ידידות , והעניין הזה של "לא תודה " זה ממש פוגע בי .פשוט לא יודעת מה יהיה איתי ללכת
לטיפול עכשיו אצל איזה פסיכולוג יהיה הוכחה לזה שאני צריכה לשלם כסף בישביל שמשיהו יהיה מוכן לשבת איתי ולנהל איתי שיחה כי אני כזאת חולת נפש שאף אחד לא רוצה איתי כלום.
לדוגמא עכשיו אחרי שהייתי בבית כל היום , יצאתי לסופרפארם
מבטים של ילדים ננעצים בי , ראיתי גם ילדה אחת שלחשה לאמא שלה ואז האמא הסתכלה עליי .
ואם זה לא מספיק אז לפני אישה שלוש שנים עבדתי במקום עבודה שנה וחצי ואז פיטרו אותי משם , על רקע אישי לא מקצועי
אגב חברתי הטובה ואני הכרנו באותו מקום עבודה כך שלפחות משהו טוב יצא לי מזה , בכל מקרה הייתה במקום העבודה הזה רכזת משאבי אנוש , וכנראה שהיא גרה בסביבה
איזו אחת מכוערת רצח , ועכשיו ראיתי אותה בהריון עם בעלה כנראה .גם בעלה אגב שלא יודע מי אני הסתכל עליי בבוז .
אני מניחה שעוד מעט אלך לחדר כושר הם פותחים בשש אבל זה רק בגלל שאין לי משהו יותר טוב לעשות , המחשבה הזאת של אף אחד לא רוצה כלום איתי כי אני חולת נפש ומשוגעת לא מרפה ממני
הדכאון אוכל אותי ומשתק אותי והנה גם כל יציאה מהבית , המבטים האלה שננעצים בי , לא היה מפריע לי להיות בן אדם שנטמע בקהל אבל אני אדם שמושך תשומת לב פעם זה היה בגלל המשקל או כך חשבתי ועכשיו זה בגלל שאני משוגעת
אני אגב לא חושבת שאני משוגעת , יש לי חוסר ביטחון זה נכון ,אבל משוגע בעיניי זה מישהו שהוא מנותק מהמציאות ואני חושבת שאני רואה את המציאות כפי שהיא בבהירות והיא שאף אחד לא רוצה איתי כלום.
מעניין אם אי פעם אצליח להכיר מישהו , לנהל זוגיות אני בספק , הייתי רוצה אבל מעניין האם זה יקרה לי . סה"כ השקעתי בעצמי ירדתי 40 קילו ונראה לי שאני בן אדם מטופח , אבל זה לא עוזר לי כי הנה , ראיתם מה קרה .
וסליחה שפתחתי עוד שרשור אבל כבר לא נשאר שם מקום . עכשיו יש לי גם הוכחה למה שהאמנתי בו והוא שאף אחד לא רוצה איתי כלום , ויש לי תחושה "שהבעיות שלך" זה שם נרדף לחולת נפש .
למה יש אנשים שמגיעים לעולם הזה וסובלים פה כל הזמן לא ברור לי , ואני כן מנסה לעשות דברים . וחוץ מזה רק שתדעו שבעבר עשיתי הרבה דברים לבד : הלכתי לסרטים , גם למוזיאון הלכתי בעבר לבד , ביום ההולדת האחרון שלי נסעתי לכותל
ולמוזיאון ישראל לבד , הייתי באמסטרדם לבד , אז כך שאני רגילה לעשות דברים לבד , גם הייתי הולכת לים לבד . ויש לי תחושה שאמשיך לעשות את הדברים האלה לבד , כי הנה אף אחד לא רוצה איתי כלום כי אני משוגעת .
כל החיים לבד , חברתי ואני נפגשות לעיתים , אבל לא יוצא כל הזמן , מעבר לזה שלה יש את המגבלות שלה , היא אדם מאד חברותי אבל קשה לה לשמור על קשרים , למעשה הקשר שלה איתי הוא דבר נדיר עבורה , היו לה הרבה חברות טובות
מהעבודה והיא לא שומרת קשר עם אף אחת , היא אוהבת זמינות ולא אוהבת להשקיע . אז אנחנו חברות כן , למרות שהיא מעולם לא הייתה אצלי בבית למרות שהזמנתי אותה , ואני לא הייתי אצלה .אז כך שזאת חברות מוגבלת.
* עכשיו כאשר אני יוצאת החוצה לעולם אני בתחושה של לא רק אתם לא רוצים אותי הנה אף אחד לא רוצה אותי בגלל שאני משוגעת . כמו כן יש לי מראה שגברים לא אוהבים וזה לא חדש לי , תמיד בחורים העדיפו בנות אחרות על פניי עוד
כאשר הייתי ילדה אני זוכרת את עצמי בשיעור ריקודי עם או משהו בסגנון מטעם בית הספר , וכל הבנות ישבו במעגל והמורה אמרה לכל בן ללכת להתיישב ליד ילדה ואף אחד מהבנים לא רצה לשבת לידי , ורק בסוף איזה אחד בא מתוך רחמים.
אף פעם כנראה לא נחשבתי כאטרקטיבית וזאת הסיבה גם למה שקרה כאן , ואני לא מדברת על רומנטיקה כי אני לא באתי בגישה של דייט אלא בתור ידידות , והעניין הזה של "לא תודה " זה ממש פוגע בי .פשוט לא יודעת מה יהיה איתי ללכת
לטיפול עכשיו אצל איזה פסיכולוג יהיה הוכחה לזה שאני צריכה לשלם כסף בישביל שמשיהו יהיה מוכן לשבת איתי ולנהל איתי שיחה כי אני כזאת חולת נפש שאף אחד לא רוצה איתי כלום.