כל הדיון ביחד

י ע ל י ק

New member
הנה למשל תשובה פשוטה ../images/Emo13.gif

כשמשהו לא מוצא חן בעיני אני לא מגיבה, כשמשהו מוצא חן בעיני באופן חלקי אני מגיבה באופן חלקי וכשמשהו מאד מוצא חן בעיני אני מגיבה "בגדול". אין כאן שום נסיון להיות צבועים או עוורים, רק רצון ובחירה לשדר פירגון ולעודד ולשלוח אהבה ואור. אלה בעיני האלמנטים שמאפשרים התקדמות והקשבה. ביקורת שלילית היא זו שחוסמת ולא מאפשרת התקדמות והקשבה... מדובר פה על תפיסת עולם, על פילוסופית חיים ולא על דירוג וכימות של ביצועים טכניים. זוהי המהות של המחול הזה בעיני, ואת זה מסתבר אי אפשר ללמוד בשום בית ספר.
 

dvd2000

New member
האייקון הזה ../images/Emo96.gif אומר לכן משהו

הדיון שלכן מזכיר לי את הדיון על הרקדן חחחחחחחחחחחחחח בקיצור סערה בכוס קפה : ) ואיך מעיצוב גרפי הדיון זרם לכל הדיון הזה על רקדניות בטן . אהבתי לקרוא את הדיון המעניין וגם את כל התאוריות שהעלתם עם הפנטזיות וכ'ו . וכן ירבו סערות כאלה חחחחחחחחחחח מהדיון שלכן העלתם את הנושא של הצביעות ושאנשים חוששים להשמיע את דעתם , אז לדעתי מאוד חשוב גם לדעת דעות אחרות ולאו דווקא תמיד ביקורות טובות כי אם אנו עושים דבר לא טוב איך נדע להשתפר :) . ופה אנו נכנסים לעניין של טעם , לכולנו טעם שונה וגם פנטזיות אחרות והשוני זה הדבר הכי יפה ומעניין . אדגים באמצעות עולם האפייה : עוגת שוקולד פשוטה , יכולה להיות מתוקה מאוד לאדם אחד וכלל לא מתוקה לאדם אחר. מאותה עוגת שוקולד פשוטה אדם אחד ירגיש שהוא מרחף בעננים והאחר ירגיש הרגשה אחרת ויפנטז אחרת על האותה עוגה . ומה רצה הקונדיטור להעביר ...... שהכול מתחיל בפה וניגמר בבטן . גם הריקוד מתחיל עם מימיקה בפנים (חיוך) הזורמת לכיוון הידיים ומהידיים הריקוד זורם לרגליים ומהרגליים הריקוד מגיע אל הבטן קצת שימי קצת גמל וקצת שניהם ומסביב לעולם וחזרה אל הבטן .
 

י ע ל י ק

New member
שלום רב שובך דיוידי ../images/Emo140.gif

תמהתי לאן נעלמת כשפצח כאן דיון ארוך שכזה
ובכן, אין ספק שכל מה שאנו עוסקים בו כאן בפורום הוא לא ברמה של ועידת שלום בינלאומית או חקר הסרטן. בשביל זה קיים הפורום המגניב הזה שלנו, שמאפשר לנו לדון ולהתפלסף ולהקשיב ולהביע את דעותנו על כל הדברים הקטנים והשוליים כל כך לעולם אך חשובים כל כך לנו
וזה מזכיר לי עוד משהו שאורטל אמרה, שמדובר כאן בפורום שמתעסק בריקודי בטן ולא באנשים - ואני חולקת על כך. בעיני הפורום מתעסק באנשים שמתעסקים בריקודי בטן. ובקשר למה שאתה אומר - נכון שאם לא שומעים ביקורת שאיננה מחמיאה, לא יכולים ללמוד מהטעויות שעושים - ועל כך יש לי 2 הצעות: 1) מי שהדיעה שלי למשל חשובה לו, שילמד לקרוא את מה שאני לא כותבת (ושלא יחשבו שאני מחזיקה מעצמי מי יודע מה, זו פשוט ההתייחסות שלי לדברים שכתבתי קודם לכן בהקשר הזה) ו-2) אפשר להעזר במערכת המסרים האישיים (בדיוק כפי שאתה עשית בזמנו) ואז יכולים לדבר בחופשיות מבלי לחשוש שהביקורת עלולה להעליב. והדוגמה שנתת בנוגע ל
יפה מאד
(בעיני לפחות
)
 

dvd2000

New member
יעליק אני נעלמתי לקמר בתורכיה

5 ימים של התנתקות חחחחחחחחחחחחחחחח
 

dvd2000

New member
רקדתי הרבה ../images/Emo13.gif../images/Emo6.gif../images/Emo38.gif

אמא שלי עשתה לכל אחיי ולי מתנה לחג , נסיעה לקמר . היה ממש כיף ואווירה של רוגע ואיזה נופים יפים חבל על הזמן . אני אספר לכם קצת חוויות : המלון היה סבבה כמובן הכול כלול המלון ניקרא קמר ריזורט מלון5 כוכבים דלאקס , החדרים מאוד גדולים והכול פשוט מנצנץ מניקיון .במלון יש חמאם טורקי ובריכה מחוממת ומגרש טניס וביליארד ובאולינג וחוף פרטי , וספא . הצוות של המלון פשוט מקסים , אירגנו לנו בחדר האוכל שולחן גדול בצורת ח' בערב החג ועשינו סדר כהלכתו עם עוד חמישה משפחות והיה פשוט מדהים ומאוד מרגש . הערב חג הזה היה ממש מיזוג תרבויות היו אשכנזים ספרדים ,שוודים, טורקים ורוסים והיה ממש נחמד והיתה אווירה של שיתוף . והתחלנו לשיר את שירי החג בקולי קולות והסובבים התיירים משוודיה ומבלגיה התחילו למחוא כפיים . סחבנו מצות מהבית ואת כל הברכות שצריך וגם יין . הכרנו שם משפחה מסוריה שכיום מתגוררת בשבדיה והתחלנו לדבר איתם באנגלית ובערבית והם סיפרו לנו בדיחות וצחקנו איתם אנשים מאוד נחמדים וחביבים . ירדנו איתם לדיסקוטק של המלון והתחלנו לרקוד ,ביקשנו מהדי גי לשים שירים בערבית ועשיתי להם הופעה פרטית מאולתרת לצלילי השיר וואנה וואנה של הזמר אישהם עבאס , וקיבלתי גם ביקורות מאוד טובות ומאוד התלהבו ממני . האישה הסורית ניגשה אלי ואמרה לי בערבית שאני רוקד בצורה אלגנטית וגברית ושהיא מאוד נהנתה להסתכל עליי והיא גם היתה בהלם איך זה שמישראל רוקדים ריקודי בטן . וכמובן שהחלפנו טלפונים וכתובות והזמנו אותם לבוא לישראל . ראיתי גם רקדניות טורקיות שרקדו במלון , את האמת הן רקדו לא משהו ואחת ניסתה לעשות תנועות כמו של דינה התנועה עם הישבן המנוענע כשהיא מתכופפת לרצפה .אם אתן היתן שם אתן הייתן קוטלות אותה עם הביקורת האומנותית . וגם היתה רקדנית עם נחשים , לא סתם נחשים קטנים כאלה אלא גדולים כמו נחש פיטון האחים של המטודלים והטירנוזאורוס ראקס חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. בקיצור היה מאוד נחמד רק חבל שחיי הלילה שם לא משהו , אבל הנוף פשוט יפה ועוצר נשימה . היינו במפלי דודן וזה מקום פשוט נחמד ומלהיב מאוד מזכיר את אזור הצפון כל המפלים והנחלים , בתמונות כשהתצטלמנו רואים מאחורינו כאילו היינו בסטודיו והצטלמנו מאחורי תמונה כשהרקע הוא פשוט אמיתי אבל בתמונה זה ניראה כמו פוסטר. טוב שהיה וחבל שניגמר פשוט השאיר חשק לעוד ועוד ועודדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד ולא הזכרתי את הקינוחים שחבל על הזמן כאילו שמו אותי בגן העדן והציבו לי כל מיני פיתויים , אני פשוט לא יכולתי לעמוד בפיתויי חחחחחחחחחחחחחחחח ( מה אני צריך לסבול בגלל שלבני ישראל לא היה להם זמן לאפות את הלחם ) מי יודע אולי גם מנהג אכילת המצות זה סתם לוקש שמאכילים אותנו כל חג , כמו שאמרו לנו שבני ישראל היו עבדים והם בנו את הפירמידות דבר שבכלל לא נכון מבחינה היסטוריונית . היה שם בקלאווה משוקולד עם אגוזים , הטעם של הבקלאווה מזכיר את הפטיפור הזה פררו רושה מממממממממממממ איזה תענוג , הבקלאווה הזאת לא תישכח ( התגעגעתי אליה חחחחחחחחחחחחחח למרות שבלימודי הקונדיטוריה למדתי שכל העוגות זה חולירע אחד גדול וכל המתוקים האלה יושבים לנו טוב בורידים ועושים שימי וגמל וואחדה ונוס , אם כבר נמות אז לפחות נמות עם טעם טוב חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח או לכל הפחות שבעים חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח היום כל המזונות הם לא בריאים ומכילים כל מיני חומרים משמרים בגנטיקה שלהם . ) שמחתי מאוד לשתף אתכם וניתראה בשמחות ובעוד דיונים סוערים על כוס קפה ועוגה חחחחחחחחחחחחחחחחחחח המשך שבוע טוב
 

י ע ל י ק

New member
יו, זה תמיד מדליק אותי שוב ושוב

הקטע הזה שנפגשים עם תרבויות אחרות, כמו השוודים או כמו המשפחה מסוריה ובמיוחד כל מה שקשור בשפה המשותפת שיש לכולנו בריקוד. אני שמחה שהחמיאו לך על השואו שנתת, זה בטוח היה מאד מרגש
 

hana123

New member
אורטל!!!!היי,לימדת בהרצליה נכון?את?

יו אם זו את ,את מה זה חסרה לנו כאן,אני חנה מאז לא רקדתי וסתם מתנוונת ממש כך,חג שמח חמודה.
 
מציאות ופנטזיה - יוצר את המילה

"מצפן" - אם לוקחים את שתי האותיות הראשונות מהמילה מציאות "מצ" ואת שתי האותיות הראשונות של פנטזיה "פנ" - נותן לנו את המילה "מצפן". כלומר החיבור בין המציאות ובין הפנטזיה נותן לי את הכיוון שלי, את הדרך שלי. לפעמים הדברים מתחילים בפנטזיה כלומר חלום ולפעמים הם לא באים לידי מימוש במציאות ולפעמים הם כן ברי ביצוע במציאות. הפטנזיה שלי היתה מגיל צעיר מאוד להיות רקדנית בטן. ואני יכולה לאמר בגאווה גדולה שהפכתי את הפטנזיה למציאות למשהו מוחשי, נגיש ובעל עשייה. כשאני לובשת את בגדי הרקדנית שלי ועלי לספר לכם שאני "גברת קיטש" - כמה שיותר נצנצים, כמה שיותר פייטים, כמה שיותר אבנים נוצצות - עדיין זה לא מספיק לי.... אוהבת, אוהבת, אוהבת.... אז אחזור לזה כשאני לובשת את בגדי הרקדנית שלי לקראת הופעה, מתאפרת, מתבשמת, מתיפייפת ומה לא - אני ממש ממש נכנסת לתוך דמות הרקדנית שאני כל כך אוהבת. אני משתדלת להיות הכי יפה, הכי מושכת והכי מושקעת שאפשר ולמה? כי זה נותן לי את ה"הי" את הכייף, אני לא עושה את זה רק בשביל הקהל, אלא בשביל עצמי. זוהי האמת - הפטנזיה שנכנסת לתוך המציאות של החיים שלי. אני לא מרגישה שאני צבועה, או לא אמיתית, או מתחפשת למשהו שאני לא. אם הייתי מרגישה לא בנוח בבגדי הרקדנית, באיפור ובכל העניין הזה אולי בכלל לא הייתי עוסקת במקצוע הזה. כל ההכנות, כולל הכנת המוסיקה, הכנת התלבושות, חיפוש אחרי האיפור שמתאים לי, חיפוש אחרי סגנונות ריקוד שבהם ארגיש בנוח - כל זה הם חלק מהיותי רקדנית ולא הייתי מוותרת על שום דבר- אפילו לא על פייט אחד.... אין לי שום תשוקה להופיע כרקדנית באירועים בבגדים פשוטים, כי זאת אני, זאת האישיות שלי וזאת האמת שלי. ולכן לסיום, כל רקדנית צריכה לחפש את האמת שלה, להיות נאמנה לדרך שלה ולהקשיב לליבה. כי אם לא עושים משהו באהבה, אז לא כדאי בכלל לעשות! בברכה תמרה
 

שושוצ

New member
אהבתי את המצפן../images/Emo62.gif

ומסכימה בהחלט עם דברייך, תמרתי
 

ORTAL12341

New member
כן, זו אני חנלה

מה שלומך?...... למה שלא תרקדי?... אני יכולה להפנות אותך להמון מורות טובות באיזור?...... אני גרה בחיפה כרגע...... חג שמח.....
 

ליילה 1

New member
מטמורפוזה-כמו גולם שהופך ל../images/Emo204.gif

כך אני מרגישה כשאני מתפייטת, מתנצנצת ורוקדת.נפרדת ולו לשעה קלה מהיום יום והשגרה, ומתחברת אל המוסיקה, השמחה, הגנדרנות וההנאה שבריקוד. אני בתוך פנטזיה שהיא חלק ממשי של חיי ,וטוב שכך. ואגב, האסוציאציה המידית של נטשה עם הפרח הובילה אותי לספור האגדות של אנדרסן ,אצבעונית. כל אחד והאסוציאציות שלו
 
רציתי להוסיף : פיזי-רוחני ועוד..

לא הספקתי לקרוא השבוע כמעט בגלל הרבה סיבות אבל כל הזמן הדיון הזה בראשי. הדיון הזה הוא כבר לא על ריקוד בטן ,זה על תפיסת חיים על להתבגר על כנות על התפשרות על לקבל את עצמך על משחק ועוד.. זה נכון שיש הרבה הרבה הבדל בין מורה לרקדנית. לא חשוב הגדרות.לימודים , תעודה . חשוב אם יש לך היכולת והאחריות ללמד. זה לא פשוט. אני לומדת כל יום מחדש ע עצמי,מתקדמת להגדיר עצמי , לחזק אחרים, לתת לאחרים ובודמהו ניסיון החייםן שלי? אם יש לי תלמידות אני מבוקשת? אם יש לי הרבה חברים אני מאושרת? צריך תמיד לשאול האם המהות עדיין בפנים. האם למרות כל הקשיים אני אוהבת לרקוד באמת.בכל מצב? ומה כשאני עייפה וחייבת לגייס כוחות לפני שיעור. הכל זה בחירה. אם זה חשוב , אני מכינה הופעה ומוותרת על הרבה דברים. בגלל שאני אוהבת את מה שאני עושה זה לא נראה לי ויתור. היה לנו את הסרט ''ראקסה' זה עורר אצלי ובפורום הרבה הדים .אתייחס לאחת ממסקנותיי. הכי קל להשמיץ,הכי קל לחשוב שאת הכי טובה.אם את אומרת את זה זה נשמע רע.אם את מרגישה זה מעלה את האגו. גם אם יש לך הצלחה בינלאומית זה לא מדד לאושר. כסף זה בהכרח עוזר להכל בחיים ועוד. רק כשאת רואה שמישהו אחר מצליח לעבור שינוי בזכות מה שאת לימדת אותו את גם מרגישה כך. הפרגון בפורום מאד בעייתי.או לא רק פרגון בכלל להגיב. זה לקחת את מרכז הבמה . הרבה רקדניות לא כותבות.זו עובדה. ולהנות .האחת תכתוב השניה לא. אבל אל לנו להפסיק ולהכנס אליו. אין ספק כי זה מאד מעליב לעתים שאף אחד לא מברך בחזרה. אף אחד לא מתייחס לדיון שהעלית,אתה יודע שכל מי שאתה מכיר שם מתעלם ממך,אתה היית אתמול בפסגת האושר והפורום כמו העולם ממשיך להתקיים!! בא לך לדפוק על השולחן והגיד הלו אני כאן!! אבל..... הפורום הוא מקור מידע להרבה אנשים. מקור וירטואלי.יש בו הרבה כח,כמו התקשורת. מספיק אי הבנה,מספיק איזה לכלוך וזהו,עבודה של שנים נמחקת ברגע. אז אני הבנתי שאם אין תגובה זה אולי בגלל ש.. אני יעבוד על עצמי. אני כתבתי וזהו. כמו שיש קליקות בכל מקום כנראה שגם פה.אך לאט לאט באמת יש יותר דיונים על הכלב והילד ודברים שנראים קטנים ומדי פעם דיונים מעמיקים אבל זה החייים חברה .... לא תמיד שמח ופורח . לפעמים לא בא לדבר עם חברה הכי טובה. צריך לשאוב כח בשביל זה. לא תמיד אתה רוצה להחשף אצל מי למדת ומי ומה? ולמה? לא בגלל שאתה מתבייש או חושש לפרגן אלא שכל אחד מפרש בהתאם לסטיגמות שלו . סטיגמות... אני לומדת בוינגייט ולא מתביישת בכלל, יש לי דיון שלם לומר בנושא.אני אמצא את הזמן והמקום הנכון. בכל רע יש טוב . בכל רקדנית יש יופי ויש מה ללמוד.גם אם זה עוזר לך לראותשזה ההיפך הגמור שלי . גם תלמידה רכלנית שלא אוהבת אותי מלמדת אותי שהחיים לא דבש.מצד אחד חיבוק מצד שני לכלוך ,צביעות... ואם הייתי תמימה אתמול , היום חושבת על זה. זה לא אומר שהתלמידה שמולי תקבל ממני את השיעור לא מכל הלב.אבל אני יותר מודעת. אם אני לא אוהבת פייטים אני לא אלבש אותם!!!! אבל להצהיר הצהרות זה מאד קשה. כי אנחנו משתנים. לפנ ישנה הייתי רקדנית שונה מהיום וכך גם עוד 10 שנים. כנל לגבי הזוגיות וההורת . ומה היופי ? אם אתה מפסיק לרקוד בדרך..... אתה מפנה מקום,אתה פותח ערוץ למשהו חדש. הכל בהתאם לתהליכים. אם החיים ממשיכים ומדי יום אתה מתאהב בריקוד מחדש איזיה כיף זה!!!. כשקשה בודקים למה. כשקשה פותחים את הפורום גם כששמחמציצים ואז מגלים דיון כזה יפה שיש בו הכל מהכל. הלוואי ובאמת לא יהיה שיפוטיות .אבל יש במקצוע שלנו הרבה אגו.לא בטוח שלכולן זה מתאים. להיות נאמן לעצמך.לרקוד ,להעניק.הכל טוב ויפה. להיות במקום העבודה שבו לא עומדים על המשמר על כמות הלקוחות וכדאיות.כולנו במשחק הזה. מי שמתפרנסת ומפרנסת יודעת שמתפשרים. אבל עומדים גל על 'האני מאמין'. בזכות דיונים כאלה גם מגלים מהו בינתיים לילה טוב
 
למעלה