"ככה לא בונים חומה"
השנה 1989 ישראל מול אוסטרליה מוקדמות גביע העולם. הציפיות בשמים. מעולם לא הייתה לנו נבחרת כזו. עם סיכויים כאלה גדולים להעפיל סוף סוף למונדיאל.המלחמה הפסיכולגית בין המאמנים ש.ג לבין פרנק ארוק עשתה את שלה. האצטדיון גועש .דקה 68 0:1 לישראל מפנדל של אלי אוחנה.מדינת ישראל בשמים. דקה 72 עבירה של ניר אלון 40 מ' מהשער.יהודה עמר,אפרים דוידי,דוד פיזנטי ושלמה אילוז עומדים בחומה. יורם ארבל מתחיל להזהיר שהחומה לא מספיקה מול צ'ארלי ינקוס שידוע בבעיטותיו החזקות. החומה עומדת יורם ארבל ממשיך להזהיר ש"ככה לא בונים חומה". ואז זה קורה ממרחק 40 מ' משגר ינקוס בעיטה אדירה גינזבורג מביט אל הכדור שחודר לרשת. יורם ארבל צועק "אני אמרתי לכם "ככה לא בונים חומה" .וחוזר "ככה לא בונים חומה" מפח נפש. לא ידענו את נפשנו. כמעט בכיתי לא יכולתי לדבר שעות אח"כ.תחושת הפספוס. לא אשכח את התחושה הזאת שליותה אותי כמה ימים.תחושה שהנה אנחנו שוב מפספסים. שוב הגענו לבאר ולא שתינו. {מה שהתברר בסופו של דבר כנכון בברנקייה בקולומביה} פספוסים (לא של יגאל שילון) ספרו על תחושת הפספוס בחייכם. כמה התחושה שלא מיציתם מלווה אתכם.? האם קיימת תחושה של החמצה. מה החמצתם?( הכוונה לא ל"חמוצים") ושאלת השאלות (כדי שזה לא יהיה
) האם תחושת ההחמצה והפספוס מהעבר מובילה אתכם בעולם האסור? התחושה שמה שלא הספקתי אז אני אספיק היום? (ניתקלתי בזה לא אחת). זהו שידור ניסיון
השנה 1989 ישראל מול אוסטרליה מוקדמות גביע העולם. הציפיות בשמים. מעולם לא הייתה לנו נבחרת כזו. עם סיכויים כאלה גדולים להעפיל סוף סוף למונדיאל.המלחמה הפסיכולגית בין המאמנים ש.ג לבין פרנק ארוק עשתה את שלה. האצטדיון גועש .דקה 68 0:1 לישראל מפנדל של אלי אוחנה.מדינת ישראל בשמים. דקה 72 עבירה של ניר אלון 40 מ' מהשער.יהודה עמר,אפרים דוידי,דוד פיזנטי ושלמה אילוז עומדים בחומה. יורם ארבל מתחיל להזהיר שהחומה לא מספיקה מול צ'ארלי ינקוס שידוע בבעיטותיו החזקות. החומה עומדת יורם ארבל ממשיך להזהיר ש"ככה לא בונים חומה". ואז זה קורה ממרחק 40 מ' משגר ינקוס בעיטה אדירה גינזבורג מביט אל הכדור שחודר לרשת. יורם ארבל צועק "אני אמרתי לכם "ככה לא בונים חומה" .וחוזר "ככה לא בונים חומה" מפח נפש. לא ידענו את נפשנו. כמעט בכיתי לא יכולתי לדבר שעות אח"כ.תחושת הפספוס. לא אשכח את התחושה הזאת שליותה אותי כמה ימים.תחושה שהנה אנחנו שוב מפספסים. שוב הגענו לבאר ולא שתינו. {מה שהתברר בסופו של דבר כנכון בברנקייה בקולומביה} פספוסים (לא של יגאל שילון) ספרו על תחושת הפספוס בחייכם. כמה התחושה שלא מיציתם מלווה אתכם.? האם קיימת תחושה של החמצה. מה החמצתם?( הכוונה לא ל"חמוצים") ושאלת השאלות (כדי שזה לא יהיה