הסיפור של הרואה את הנולד
באמת מעניין. מקור זה על ראיית הנולד כחכמה נמצא במסכת תמיד ולא בפרקי אבות (לב ע"א), והוא חלק מאגדה על תשובות חכמות שענו זקני הנגב לשאלותיו של אלכסנדר מוקדון. גם בסיפור זה התשובה לשאלה איזהו עשיר היא השמח בחלקו, והתשובה לשאלה איזהו גיבור היא הכובש את יצרו. במקום אחר בתלמוד (שבת כה ע"ב) מובאות תשובות שונות. רבי טרפון אומר, איזהו עשיר כל שיש לו מאה שדות ומאה עבדים שעובדים בהם, ורבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים, רבי יוסי אומר, כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו!!! על כל פנים, העובדה שזקני הנגב ענו באותו נוסח של המשנה באבות מצביע על שיטה אחת, ולפיכך צריך להסכים שיש זיקה בין ללמוד מכל אדם לבין לראות את הנולד. כמובן, המסכנה היא שענווה, רגישות וגמישות, תשומת לב למשתנה, לחדש כמו לישן, הם תנאים הכרחיים בחכמה והם המביאים לראיית הנולד. תודה על הפירוש יצחק
באמת מעניין. מקור זה על ראיית הנולד כחכמה נמצא במסכת תמיד ולא בפרקי אבות (לב ע"א), והוא חלק מאגדה על תשובות חכמות שענו זקני הנגב לשאלותיו של אלכסנדר מוקדון. גם בסיפור זה התשובה לשאלה איזהו עשיר היא השמח בחלקו, והתשובה לשאלה איזהו גיבור היא הכובש את יצרו. במקום אחר בתלמוד (שבת כה ע"ב) מובאות תשובות שונות. רבי טרפון אומר, איזהו עשיר כל שיש לו מאה שדות ומאה עבדים שעובדים בהם, ורבי עקיבא אומר כל שיש לו אשה נאה במעשים, רבי יוסי אומר, כל שיש לו בית הכסא סמוך לשולחנו!!! על כל פנים, העובדה שזקני הנגב ענו באותו נוסח של המשנה באבות מצביע על שיטה אחת, ולפיכך צריך להסכים שיש זיקה בין ללמוד מכל אדם לבין לראות את הנולד. כמובן, המסכנה היא שענווה, רגישות וגמישות, תשומת לב למשתנה, לחדש כמו לישן, הם תנאים הכרחיים בחכמה והם המביאים לראיית הנולד. תודה על הפירוש יצחק
