חוששתני שהקדמת לשמוח
עיניך הרואות, ייחוס "כבדהו וחשדהו" לחז"ל מצוץ מן האצבע. אגב, פתחתי את ספר האגדה של ביאליק ורבניצקי ואכן מסתיים שם המעשה בר' יהושע ב"מכאן אמר ר' יהושע: לעולם יהיו כל-בני-אדם בעיניך כלסטים, והוי מכבדם כרבן גמליאל". בלי כבדהו ובלי חשדהו. על פי בן ציון פישלר, הצירוף "כבדהו וחשדהו" הופיע לראשונה בכתב בתרע"ב, כלומר ב-1911/12. לא ברור לי אם הופיע בניקוד או לא, ולמען האמת גם לא כל כך אכפת לי, וגם לך לא צריך להיות אכפת במיוחד, כי תרע"ב היא מחוץ לטווח התאריכים המקודשים למתקיני התקן. כAבדהו וחAשדהו מצלצל לי ממש טוב, ממש כמו צילי וגילי שכזה. ומצדי אפשר להחליף את הקמץ הקטן בפתח - ויפה שעה אחת קודם.