"חבר" זה רק מילה
אנשים אוהבים להגדיר דברים במילים, למיין, לסדר, לשים דברים בקופסאות, ולהדביק עליהן מדבקות. זה הופך את ההתמודדות השכלית והמנטלית לקלה יותר. את החיים והדיבור והתקשורת לנוחים יותר. הבעיות נוצרות, כשלא יודעים לאיזו קופסא בדיוק להכניס משהו, (או מישהו
) והבעיות חמורות, כשמגלים, שבעצם משהו כבר לא כל כך מתאים, לקופסא האורגינלית... בגלל זה, חבר זו רק מילה. אתה חי חיים, הולך לאורך דרך, מנקודת התחלה לנקודת סיום. ולאורך הדרך הזו, מתחוללים שוב ושוב מפגשי נשמות. חלק מהאנשים מלווים אותנו כברת דרך קצרה, חלקם כברת דרך ארוכה, וחלקם אף יותר, ויש כאלו שלפני שהספיקו לצעוד במשעול המשותף, הם כבר עוזבים אותו. אבל לכל אחד ואחת, לכל נשמה ונשמה שאנו פוגשים, יש תפקיד בדרך הזו. אצל חלקם, התפקיד כה ברור וגלוי, כאור
בצהרים. אצל חלקם התפקיד סמוי מן העין. לכאורה המפגש נראה שלילי, אבל במבט לאחור, לעיתים אחרי שנים רבות, אתה פתאום מגלה את התפקיד ההוא. אז את שואלת "מה המדדים לחברות?" כמו שואלת, לפי אילו פרמטרים להכניס לקופסה כזו או אחרת? ומתי להעביר מקופסה לקופסה? לשם מה? מה זה נותן? קבלי כל אחד ואחת שעימך בקשר, כפי שהוא. אל תנסי למדוד, ולקטלג ולבחון. את בעצמך תדעי, למי אפשר לפנות כשכואב, ומי יודע להקשיב, מי יהיה מוכן לבוא מסוף העולם ב 3 בלילה כשאת בצרה, מי יהיה מוכן לתת לך כסף או אוטו, או השד יודע מה, מי ישמור איתך על קשר גם אחרי 20 שנה, וכל אחד מאלה יכול להיות שונה, כי לכל אחד איכויות שונות, ולפעמים אדם זר לחלוטין שמעולם לא הכרת, יעשה עבורך מה שחברים רבים לא יעשו, ללא תמורה וללא ציפיה, והכל הכל בסדר.
אנשים אוהבים להגדיר דברים במילים, למיין, לסדר, לשים דברים בקופסאות, ולהדביק עליהן מדבקות. זה הופך את ההתמודדות השכלית והמנטלית לקלה יותר. את החיים והדיבור והתקשורת לנוחים יותר. הבעיות נוצרות, כשלא יודעים לאיזו קופסא בדיוק להכניס משהו, (או מישהו
