יש שבטים אינדיאנים

[מתולתלת30]

זה כי אתה פסימי!

או טרם נתקלת באינדיאנית הנכונה, לא מן הנמנע שאתה גם זה וגם זה.

 

[drorbar19]

המנהלת,

אני סמל האופטימיות בקרב מי שמכיר אותי באמת.
אבל אני רואה את זה קורה אצל כולם.
אני בטוח שכולנו כאן מכירים בני זוג ונכנסים למערכות יחסים מאוד מאושרות, איך את מסבירה את זה שהן מסתיימות תמיד?
מה, אין אף אחד שמוצא את הבן זוג הנכון?

 

[מתולתלת30]

אתה רואה ושומע

רק על אלו שאצלם זה נגמר.
אתה לא רואה ולא שומע על כל השאר.
מערכות היחסים המאוד מאושרות שנמשכות לאורך שנים רבות הן יחסית נדירות יותר, עם זה אני יכולה להסכים,
כנראה שרוב האנשים לא מתחברים באמת עם מי שמתאים להם לאורך זמן, אלא לתקופות קצובות כאלו או אחרות,
זה באמת על רגל אחת ....
הרגל השניה תגיע בהמשך )

 

[drorbar19]

תאמיני לי שאני מחפש את השאר בנרות

הנה, אפילו שואל כאן (ושאלתי גם שם), אבל לא מוצא וכמעט שלא שומע.
על המקרים "הרעים", שאני בכלל לא מחפש, אני שומע כל הזמן.

זה כמו שאני אגיד שיש במדבר חול, ותגידי לי "לא, יש בו יהלומים". גם אם תחפשי אותם מאוד קשה, כמעט ולא תמצאי, אבל החול יעוף לך לעיניים בלי הרף.

 

[BazukaGirl31]

בקיצור, אם הבנתי אותך נכון משלל הודעותייך:

אין מערכות יחסים שמחות. הכל דרעק. הכל חרא.

כולנו כאן נדפקנו לנצח כי עזבנו את מערכת היחסים הטובה ביותר שנוכל להגיע אלה בימי חיינו, ומכאן ואילך נגזר גורלנו להיות בודדים ועצובים ולהסתפק בשאריות מחוממות של חיי נישואים, שהם-הם המטרה הנכספת, הגביע הקדוש, דפוקים ככל שיהיו (והם לא, כי רק מעצם היותם נישואים הם טובים).

הבנתי נכון?

 

[drorbar19]

בול

(כמעט)

כנראה שאחרי שנקשיש, ונבין שאכלנו אותה, אז נתפשר ונסתפק בקשה של הלחם.

 

[BazukaGirl31]

תגיד, אתה כהן במקרה?

 

[drorbar19]

איך ידעת?

 

[BazukaGirl31]

חבל. רציתי להציע לך להחזיר את גרושתך.

אבל קראתי בויקיפדיה שכהנים לא יכולים. באסה.

 

[מתולתלת30]

תקרא מה שכתבתי קצת יותר למטה

לא מעניין אותי כל החול שיש מדבר אם אני יודעת שקיימים בו יהלומים, הכמעט ולא תמצאי משאיר סיכוי ששווה להתאמץ בשבילו,
זה בסדר אבל אם תסתפק בחול שיש שם בשפע (יש לא מעט אנשים שמסתפקים בכך), העיקר שתהיה שלם עם הבחירות שלך.

 

[מתולתלת30]

במיוחד בשבילך

יש גם את אלו שחוזרים אחורה בזמן ...
לאור החשיבה והשקפת העולם שלך, היית עושה זאת גם?

 

[XמXלה]

קודם כל ברור שזה הקפה!!!

אז גם אני חשבתי ככה והייתי בדיוק במסלול שלך עם כל קשר שהתחיל, התיאור שלך מאוד מדויק!
ישנן שתי אפשרויות שאת השנייה הבנתי (בעזרת אשת מקצוע) וזמן לא רב אחרי, פגשתי אותו וגם כמעט שנתיים אחרי לא נגמר לנו על מה לדבר.
1. אנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו צריכים סיפוק מיידי וריגוש תמידי ומשתעממים מהר. וזה לא באמת משנה כמה מהר רצתם לתוך הקשר.
ומי שמחפש/ת ריגושים על בסיס קבוע, לעולם לא יהיה מסופק ויאבד עניין מהר יחסית.
2. פער בין האישיות שהצגנו בדייט לבין החיים שבשגרה. אני יכולה לתת רק דוגמא מעצמי אבל זה תקף ללא מעט אנשים באופנים שונים.
אני טיפוס מאוד אנרגטי ומשדרת דומיננטיות. מגיעה לדייט עם כל ה"שואו" ושיהיה ברור, זו לא הצגה ואני באמת כזו אבל לא כל הזמן! תכלס ביום יום, בשגרה זה לא ככה. ויותר מזה, אני דווקא נמשכת לגבר דומיננטי.
אז מה היה לנו? אני משדרת X נמשכים אלי גברים Y ומה שאני בעצם מחפשת זה X.
ואז מה קורה? הקשר מתחיל ומגיע שלב שהוא לא מבין לאן נעלם האקשן ואני מצידי מצפה שהוא יתנהג כמו גבר גבר, הצדדים מתוסכלים וכאן זה תחילת הסוף.
אחרי שהבנתי את הדיסוננס הזה בין מה שאני משדרת לבין מי שאני ביום יום, לפני היציאה מהבית הייתי מנסה להוריד טורים ובאופן מודע להתנהג כמה שיותר קרוב למציאות היומיומית שלי.

בדייט הראשון עם הבנזוג, ישבנו על המבורגר וקולה באגדיר שזה הכי נורא לעשות בדייט ראשון כי לאכול המבורגר יותר גדול ממפתח הלסת שלי זה לא אסתטי בעליל והקולה עושה גרעפסים.
הוא היה כ"כ מוקסם מאי ההתאמצות שלי למצוא חן בעיניו שעד היום אנחנו ביחד

 

[drorbar19]

תגובה מאוד יפה ומעוררת חשיבה.

וכנראה שגם נכונה מאוד ומצדיקה באופן מדוייק את הקשרים שנגמרים להם אחרי חודש. כי כמה כבר אפשר לשקר ולהתנהג שונה מהאופי הטבעי שלך.

השאלה שלי הייתה לגבי קשרים שדועכים אחרי תקופה ארוכה יותר, של 5 שנים ומעלה, שבמהלכן הכל היה נפלא ואז בשלב מסויים (אחרי שנים) זה החל לדעוך (וזה דועך מאוד מהר כשזה מתחיל).

 

[XמXלה]

יכולות להיות כמה סיבות

אולי רובנו לא טיפוסים מונוגמים כמו שאנחנו חושבים, ואני לא מתכוונת לקפוץ ממיטה למיטה אלא לאורך שנים. ייתכן ואנחנו לא באמת בנויים להיות עם אותו אחד/אחת 20 שנה
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1235229

ייתכן גם ש- 5 שנים הם פרק זמן שבו אנשים עוברים שינויים ומה שהתאים להם אז לא בטוח שמתאים היום.
אני בת 38 ואין לך מושג כמה שינויים עברתי בעשרים שנה האחרונות בכלל ובחמש שנים האחרונות בפרט.
אם הקשר שהיה לי עם ההוא ב- 2007 (שאהבתי אותו כמו שמעולם לא אהבתי), היה מחזיק עד היום לא בטוח שהייתי עדיין מאושרת איתו כי מה שהיה לי טוב ונכון בזמנו לא בהכרח טוב לי היום (בטוח..).
אגב, אני כמעט בטוחה שאם הייתי פוגשת את הבנזוג שלי שנה לפני שהכרתי אותו, לא בטוח שזה היה מחזיק.

 

[drorbar19]

את המשפט הזה

"כי מה שהיה לי טוב ונכון בזמנו לא בהכרח טוב לי היום "
אני לא מבין.
ואם אני מבין, אז לא מסכים איתו. בא לך להסביר לי קצת

זה לא שהיית ב 2007 ביטניקית וחיפשת סוחר גראס גיטריסט בחוף בטאבה, והיום את עו"ד שמחפשת רו"ח.
נכון?

 

[XמXלה]

לא מאוד רחוק

הייתי דתייה שחיפשה זיווג והקמת משפחה והיום אני חילונית שמחפשת זוגיות כייפית כל אחד בבית שלו (כבר לא מחפשת כן

?)

אבל הדוגמא הכי טובה היא מנישואיי הכושלים. במשך השנים אני גדלתי והתפתחתי לכיוונים כ"כ שונים משלו. שום דבר ממה שהוא אהב לעשות אני לא אהבתי וההיפך. למרות שבהתחלה היינו כמובן מסונכרנים ומתאימים.
אנחנו משתנים (אולי לא כולנו אבל חלקנו) עם השנים ואם לא מצליחים לעבור את השינויים האלה ביחד פשוט מתפצלים

 

[בדד1]

דייט על המבורגר

זה לא מספיק טוב
בפעם הבאה (אם תהיה)
נסי דייט על אנטריקוט
הצלחה מובטחת

 

[tamarit2013]

גם ספגטי ישיג אותה תופעה,שווארמה בלאפה או פיתה

 

[בדד1]

ספגטי ושווארמה

זה בדיוק כמו לבוא בחולצת טריקו שעבר זמנה
לדייט ראשון
אבל אנטריקוט
זה כבר ליגה אחרת

 

[niva99]

ברמת העיקרון יש בזה משהו

תחילה יש נסיון אמיתי להכיר, מחפשים את המכנה המשותף/ הדומה. יחד עם זאת יש גבול למספר הפעמים שניתו לחזור על התהליך (באופן אישי מותשת אפריורית רק מהמחשבה).

לכן חשוב לדעת ולהעריך דברים טובים שנמצאים בהשג היד ולא להמצא במסע מתמיד של חיפושים אחר הזנב העצמי.