יש סיכוי?

dist0rtion

New member
יש סיכוי?

אהלן,לפני חמש שנים למדתי ביולוגיה וקיבלתי בבגרות העיונית 85 (בגלל שהמורה שלי דפקה אותי במגן יש לי ציון של נמוך) אני משתחרר עוד חודשיים ורציתי לדעת: 1. האם אפשר לשפר רק את הקטע העיוני? 2. האם אפשר לשפר את הציון של המעבדה (זה מה ששוה 1 יח"ל וזה לא הביוטופ, נכון?). 1.עדיין אפשר להרשם? 2. אם יש לי סיכוי להשלים את החומר (בעבודה קשה) - בהתחשב בזה שיש לי יותר זמן+כוח רצון מי"ב? 3. באיזה תאריך הבחינה? המון המון תודה
 

נ י ל ק י

New member
תשובות לך...

1. אפשר לשפר רק את הקטע העיוני... לפי מה שידוע לי כבר מאוחר מדי להירשם לבחינות בגרות כי צריך להזמין את הטופס ממשרד החינוך ובמיוחד שאתה עושה אקסטרני זה יכול להוות בעיה... 2. לגבי המעבדה אני כבר מאוחר מדי כי הבגרות במעבדה כבר הייתה... 3. לגבי להשלים יש לך בערך חודש זה לא בעיה להשלים את החומר תוך חודש אם פשוט מצלמים... לי יש גם הרבה חומר כתוב אז אני יכולה לשלוח לך באימייל אבל הבעיה היא להספיק ללמוד את זה תוך חודש אבל עם כוח רצון הכל אפשרי, נכון? ובסוף-תאריך הבחינה המדוברת: 17.6
 

שיר w

New member
נצל"ש שאלה בביולוגיה

בקשר ליחס שטח פנים לנפח ככל שבע החיים קטן יותר היחס בין שטח הפנים שלו לנפח גדול יותר? כאשר הכדרורית,למשל,מתכדררת היא בעצם מקטינה את שטח הפנים שלה אך הנפח זהה ולכן היחס בין שטח הפנים לנפח קטן יותר והיא מאבדת פחות חום? אותו הדבר קורה כשמתכרבלים בקור?
 

נ י ל ק י

New member
אתה שואל או עונה?

לא סתם... בקשר ליחסי שטח ונפח פנים אז כן ככל הבעל החיים קטן יותר היחס גדל כי שטח הפנים והנפח נעשים יותר דומים.. הכי טוב להדגים במספרים ולכן אדגים: יתוש- שטח הפנים מתפרש נגיד על 3 סמ"ר (או מה שלא יהיו המידות של זה) נפח=4.5 סמ"ר... לכן היחס בין שטח הפנים לנפח הוא בעצם:3/4.5=0.67 פיל- שטח הפנים נגיד הוא 30 סמ"ר נפח=300 סמ"ר... לכן היחס בין שטח הפנים לנפח הוא בעצם:30/300=0.1 אני מקווה שהבנת.. אבל הטעות היחידה שלך היא שבעל החיים הקטן הוא לא פחות רגיש לחום או לקו... להפך הוא נתון ביתר קלות לשינויים בסביבה החיצונית.. הטמפ' בחוץ יותר תשפיע על הטמפרטורה הפנימית של היתוש מאשר על הפיל.. לכן-אף פעם לא יהיו יונקים קטנים שגודלם של חרקים! (איך אתה לא יודע אתזה? תעירו אותי תוך כדי ש
 

שיר w

New member
תודה על התשובה..

אני בת לא ממש הבנתי את המשפטים האחרונים,אבל לא משנה
 

נ י ל ק י

New member
אתה שואל או עונה?

לא סתם... בקשר ליחסי שטח ונפח פנים אז כן ככל הבעל החיים קטן יותר היחס גדל כי שטח הפנים והנפח נעשים יותר דומים.. הכי טוב להדגים במספרים ולכן אדגים: יתוש- שטח הפנים מתפרש נגיד על 3 סמ"ר (או מה שלא יהיו המידות של זה) נפח=4.5 סמ"ר... לכן היחס בין שטח הפנים לנפח הוא בעצם:3/4.5=0.67 פיל- שטח הפנים נגיד הוא 30 סמ"ר נפח=300 סמ"ר... לכן היחס בין שטח הפנים לנפח הוא בעצם:30/300=0.1 אני מקווה שהבנת.. אבל הטעות היחידה שלך היא שבעל החיים הקטן הוא לא פחות רגיש לחום או לקור... להפך הוא נתון ביתר קלות לשינויים בסביבה החיצונית.. הטמפ' בחוץ יותר תשפיע על הטמפרטורה הפנימית של היתוש מאשר על הפיל.. לכן-אף פעם לא יהיו יונקים קטנים שגודלם של חרקים! (איך אתה לא יודע את זה? תעירו אותי תוך כדי שינה אני אדע את זה) בקשר לקור- אני לא בטוחה שזה המצב... אבל בהחלט שיש זה איזשהוא קשר אחרת אם זה היה הדבר היחיד אז למה כשקר אנחנו משקשקים מקור?-כדי להתחמם..
 

TsLiLuSHSH

New member
נצל"ש- שאלות בביולוגיה, הכנה לבגרות

טוב, בגלל שיש כבר שרשור ענק להכנה לבגרות בביולוגיה, החלטתי לשרשר לכאן את שאלותיי.. מקווה שזה פסדר
היום התמקדתי בנושאים תהליכים וחילוף חומרים בתא וגלגולי אנרגיה ביצורים חיים.. בחנתי את עצמי משאלות בספר של ההכנה לבגרות של לחמן.. והרי השאלות שנתקלתי בהן: 1. באיזה מבין צמדי קבוצות התאים הבאים תמצא הכמות הגדולה ביותר של מטוכונדריה? (השארתי רק את 2 התשובות מתו ה-4 שהתלבטתי ביניהן, כמובן שבדקתי ת'תשובות בספר וראיתי דאכן אחת מהן היא הנכונה...) א. צינורות עצה בצמח ותאי שריר בבע"ח. ב. תאי שריר בב"ע ותאים מקצה השורש של הצמחים אוקיי, אז ברור לי למה בתאי שריר תימצא כמות גדולה של מטוכונדריה... אבל מה לגבי תאים מקצה השורש של הצמחים הוא צינורות עצה בצמח- במי מהם תהיה יותר מטוכונדריה.. ולמה? 2. חלקיקי חומר קטנים מאוד מסוגלים לעבור דרך קרומי הפלסמה ללא קושי אם הם: (שוב השארתי רק את 2 התשובות שהתלבטתי ביניהן..) א. ללא מטען חשמלי ונמסים במים ב. ללא מטען חשמלי ונמסים בשומן אז ברור לי שהם צריכים להיות ללא מטען חשמלי (כי הליפידים אין מטען חשמלי..) .. ולפי הספר התשובה היא א'- ללא מטען חשמלי ונמסים במים.. ודווקא חשבתי נמסים בשומן! כי קרום התא מורכב משתי שכבות חד-מולקלוריות של פוספוליפידים... אז מדוע התשובה היא א'? 3. כאשר מעבירים תאי דם אדומים למים מזוקקים, הם מתפרקים כמעט מיד. אבל כאשר שמים תאים של רקימה צמחית במים מזוקקים לא מתרחשת תופעה דומה. מדוע? ר.כמות המים החודרת לתא הצמח שווה לכמות המים היוצאת מן התא הצמחי ב. הקרום של התא הצמחי מאט את כניסת המים, בהשוואה לכמות המים היוצאים ג. קרום התא הצמחי חזק וגמיש בהרבה מזה של תאי בע"ח לדעתי אף אחד מהתשובות לא נכונה! הסיבה שתופעה זו לא מתרחשת אצל הריקמה הצמחית היא בגלל שדופן הצמח בעל כושר עמידות בפני הלחצים הנוצרים... חדירת המים לתא צמחי נפסקת עם השתוות לחץ הטורגור ללחץ האוסמוטי... ההסבר שלי נכון?? לפי התשובות של הספר, התשובה הנכונה היא ג'- הספר טועה, לא? 4. בטמפ' של 10 מעלות צלזיו בסביבה, נשמרת מפ' גוף קבועה כתוצאה מ- 1. צמצום הפעילות הגופנית 2. הפעלת ההומיוסטזיס 3 הגברת תהליכי חמצון בנשימה התאית 4. גורמיפ פיזיקליים כגון קרינת השמש טוב, אז התלבטתי בין 2 ל-3.. ולפי התשובות (מהמיקודית של רכס) התשובה הנכונה היא 3, ואני לא כ"כ מבינה... למה זה לא 2? הרי הפעלת ההומיוסטזיס בבני האדם בין השאר מטרתה לשמור על טמפ' גוף קבועה.. לא? אז למה התשובה היא בכל זאת 3? 5. מקור האנרגיה הראשוני להעברה פעילה בתא הוא: 1.חמצן 2.גלוקוז 3.ATP 4. ADP+P חשבתי שהתשובה תהיה 2-גלוקוז.. אבל לפי הספר התשובה היא ADP+P .. מדוע ?? זהו לבינתיים...
ץודה מראש לכל העוזרים !
 
אולי תשובות

1. לפי דעתי שורשי צמח, כי הם צריכים לחדור לתוך האדמה 2. אני חושב שהספר טועה, אלא אם כן הם מתכוונים לחומרים שעוברים בחלבוני פורין, ואז באמת אלו מולקולות קטנות לא פולריות שנמסות במים (כי לפורינים יש צורה של "חבית" טרנסממברנלית) 3. לפי דעתי את צודקת והכוונה לדופן 4. אי אפשר "להפעיל הומאוסטזיס". הגוף מפעיל תהליכים (למשל ובעיקר הגברת חמצון חמרי מזון כדי לספק אנרגיה) כדי לשמר הומאוסטזיס. הספר צודק. 5. גלוקוז הוא לא מקור להעברה, atp הוא מקור ראשוני לתהליכי העברה, גלוקוז לא מנוצל ישירות לתהליכים האלו אלא חייב להיות מחומצן וממנו מופק בסוף atp שהוא ה"מטבע" האנרגטי בתא.
 

bodas

New member
תשובות

1. בקצוות השורש יש את מריסטמת השורש הקודקודית, שהיא צבר תאים קטנים המתחלקים ללא הרף כדי לתת מוצא לתאים הרקמות השונות. לכן זו התשובה הנכונה. 2. התשובה הנכונה היא: "מולקולות קטנות וחסרות מטען"... לא מבין מה החשיבות לנמס במים או נמס בשומן. 3. את צודקת. 4. ברמת העיקרון גם אני נוטה לחשוב שתשובה 2 נכונה יותר, אך ייתכן שבהומיאוסתזיס כאן הם התכוונו יותר בפן הכימי של חומרים בדם ובגוף. העניין הוא שתשובה 2 נכונה בטווח האורך ותשובה 3 בטווח הקצר. השאלה לא מנוסחת טוב. 5. התשובה הנכונה היא ATP. ATP הוא החומר המתפרק לADP ולזרחן חופשי (Pi) ובפירוק זה משחרר אנרגיה הדרושה להנעת תהליכי ההעברה הפעילה. הספר שאת עבודת איתו לא נראה לי משהו.... או שזה פשוט מקבץ של כל הטעויות?
 
תחליפי ספר

1) בנוסף למה שכבר ענו לך: קליטת המים בשורשים תלויה בקליטה אקטיבית של מינרלים שיוצרת הפרש בפוטנציאל האוסמוטי בין תאי השורש לקרקע (או בהגדרה פשוטה יותר בריכוז המומסים בין תאי השורש לקרקע). קליטה אקטיבית דורשת ATP ולכן יש צורך במיטוכונדריה שייצרו ATP. 2) לדעתי התשובה שלך נכונה. אכן מולקולות המסיסות בשמן אמורות לעבור יותר בקלות את החלק ההידרופובי של הקרום. אם כי כמו שמורן אמר יותר משמעותי עניין הגודל וחוסר המטען. שאלות 3 ו-5 אין מה להוסיף. 4 ) תשובה 3 היא הנכונה לדעתי. הומואסטזיס הוא משהו מאד כללי- כל תופעה של שמירה על משהו בתחום פחות או יותר קבוע (טמפ', PH, רמת סוכר...) נופל תחת ההגדרה של הומיאוסטזיס. ואילו בשאלה שאלו על תופעה אחת ספציפית. לכן גם התשובה צריכה להיות באותה רמת ספציפיות.
 

rvrevital

New member
אי אפשר להחליף ספר../images/Emo4.gif

בגלל שזה הספר היחיד של מקבץ שאלות אמריקאיות מתוך בגרויות. הלוואי שהיו עוד ספרים.
 

TsLiLuSHSH

New member
תודה לכולם על התשובות !!

באמת מעצבן כל הקטע שהתשובות לא נכונות.. והעניין הוא שיש עוד הרבה נושאים אחרים בספר הזה שהתשובות לא נכונות באופן מובהק... כל הקטע עם זה שה-ATP הוא המקור הראשוני ולא ה-ADP+P כמו שהם כתבו שזו התשובה ממה מוזר לי... אווף זה כ"כ מעצבן ! בסוף עוד תהיה בדיוק כזו שאלה בבגרות ! (אם שמתם לב הרבה מהשאלות האמריקאיות דומות מאוד או אפילו אותו הדבר כמו במאגר השאלת מהבגרויות בספר של לחמן...)
אהה... יהיה טוב... משגע אותי שהמורה שלי עוד לא סיימה ללמד אותנו את החומר
-על מערכת ההפרשה (שזה אחד משלושת נושאי ההרחבה שלנו) , והמורה רוצה גם ללמד לפחות את הבסיס של תקשורת ווסות ותיאום בבע"ח ובצמחים ומנגנוני רביה בצמחים ובבע"ח... וגם עכשיו שאני מנסה ללמוד נושאים שיעני למדנו בכיתות י' וי"א כמו אקולוגיה ומיקרואורגניזמים ויש פוול חומר, וזה חומר לא קל בכלל
אווווווווווף... אני מתה לעבור כבר את הבגרות ...
 
למעלה