יש לך סבלנות לקרוא קטע? תגיד מה הבנ
למה הכל נסתר מהאדם? לא מתוך זה שאסור לו לראות, שאם הוא יראה כל כך הרבה, הוא ישתגע. אלא אומרים לנו, שהעולם העליון נסתר, והבורא נסתר, והתענוגים הרוחניים נסתרים מהרצון לקבל שלנו, מפני שאחרת היינו נעשים מכורים למה שהיינו רואים, ועושים הכל מטעם הרצון להנות, כמו גנב שרץ לפני כולם וצועק: "תיפסו את הגנב!". לכן הם נסתרים. כדי לאפשר לאדם לא להיות תלוי ברצון לקבל שלו. אם הרצון לקבל לא משתוקק לתענוגים רוחניים, הוא מאפשר לאדם להתייחס לרוחניות בזלזול, בחופשיות, כקיימת ולא קיימת. ועל ידי כלי אחר, חיסרון אחר, שהוא מפתח בתוכו, להתחיל להתייחס לרוחניות ברצון דלהשפיע, ברצון להתקרב לבורא ולהידבק אל הבורא, ולא ברצון לקבל. אבל במאמר "השלום" בעל הסולם סותר לגמרי את הדרך הזאת, ואומר שהאדם מגלה על בסיס מדעי, שכלי, ניסיוני, שכדאי לו ללכת בדרך התיקון. כל העיקרון של לימוד הקבלה הוא לעבוד מעל הכלי דרצון לקבל. היינו, אף פעם בכלים דקבלה לא מכירים את הנותן - לא מכירים את התכונות שלו. בכלים דקבלה לא יכולים להכיר מהו על מנת להשפיע. כי על מנת להשפיע זה תוספת, יכולת, שנמצאת מעל הכלים דקבלה. העיקרון שלפיו מכירים את הבורא, את הנותן, את המציאות, את הדרך שלנו בתיקונים, הוא "ממעשיך הכרנוך". ולא שמכירים את הבורא עצמו, אלא האדם מכיר את הבורא מתוך המעשים שמבצע. רק אם האדם מבצע מעשים דהשפעה, אז הוא מכיר את הבורא. איך קורה התהליך הזה? לפי עיקרון פשוט. בכלי שיש לו, האדם לא יכול לקבל. אלא מעל הכלי הזה הוא בונה רצון להשפיע, דחייה, מסך ואור חוזר. ועד כמה שהאור חוזר, הכוונה דלהשפיע, מאפשרת לו לקבל בתוכו אור ישר כאור פנימי, לפי זה האדם מבין מי הוא הנותן. כלומר, לעולם אין לאדם היכרות עם הנותן, עם הבורא בעצמו, הנקרא "עצמותו". אלא לפי כמה שהוא עושה אור חוזר, כמה שהוא נותן לבורא, ולפי כמה שנכנס בו אור פנימי, שהוא בעצם הידיעה, התענוג, הבאים לתוך כלים דקבלה אחרי שהאדם עשה את צורת ההשפעה, לפי זה האדם מבין מי הוא הנותן. הוא לא מכיר את הבורא, אלא הוא מכיר את התכונות המתוקנות שלו עצמו בתוך הכלים, איפה שהרצון לקבל מתמלא עם אור פנימי. אם כך, מי הוא הבורא? התכונות המתוקנות של האדם עצמו, הן נותנות לו ידיעה על הבורא, שהצורה הזאת היא הבורא. אבל הן לא הבורא, אלה התכונות שתיקן בתוכו. אבל הוא תיקן אותן בהתאם לבורא, לכן הוא יכול לומר שהבורא כמוהו. למה? כי בחלק הזה האדם נעשה דבוק לבורא, והוא דבוק לבורא מפני שהם נמצאים בהשתוות הצורה.
