יש לי שאלה

[דידית]

לא חסר מיסטיקה בחיים ההלכתיים

הדבר הכי מטופש ששיגע אותי כל השנים היה: לשים שמן זית על כל קופסאת זיתים חדשה כי זה עוזר לזכרון. תפתחו קיצור שולחן ערוך ותראו כמה הלכות מיסטיות יש שם. נטילת ידיים זה לא מיסטיקה? העברת רוח הטומאה מהגוף שלנו והכנסת וקבלת נשמה חדשה. כל נושאי הטהרה והטומאה לדעתי הוא קטע מיסטי. כולל טבילה במים שכביכול מטהרת את גוף האדם. דידית. <לא הסירה הבוקר את רוח הטומאה>

 

[חי אדר]

הלכה ומיסטיקה

לא טענתי שאין מיסטיקה. טענתי היא שהמיסטיקה חילחלה אל הרובד ההילכתי והיא נותנת אותותיה בה. אבל במהות יסודה אין חובה דתית לקבלה כלל. וכבר עמד על כך בהרחבה פרופ´ יעקב כץ, ולאחרונה פרופ´ חלמיש. כללי ההלכה צועדים בדרך לפיה כאשר קיימת מחלוקת בין תפיסה קבלית לבין ההלכה אזי יש להכריע לפי מקור ההלכה הנטול זיקה מיסטית. וכלל זה אף מקובל על פוסקים שנזקקו למיסטיקה ברם לפי הרמב"ם, אין כלל מקום למיסטיקה ואך הביע התנגדות לכך. לענין שמן זית: זהי אמונה טפלה ברורה. והיא מחזקת דווקא את הנחתי שציינתי לעיל המבחינה בין רובד רעיוני לבין רובד פרקטי מי שאינו מבחין בכך עשוי בתמימות להכליא בין השתיים והאבסורד העולה הינו ברור. כך גם לגבי נטילת ידים: עייני ברמב"ם ולא תמצאי נטילת ידים בשביל רוח רעה כלל. אדרבא לדידו נטילה מטעם זה היא פגם בעבודת ה´. ועניין טבילה: טומאה וטהרה אינם מונחים מיסטיים כלל. אם כי במרוצת השנים הושחלו טעמים אלו לקירבם עד שהפכו לחלק מהמחשבה הכללית של רוב המאמינים אך אין חלקי בכך. בסוף הילכות מקוואות הרמב"ם מציין כי הטומאה והטהרה אינה טיט או צואה שיוצא במים. אלא זה גזרת הכתוב. כלומר יש כאן נורמה משפטית, ואין מקום כל למיסטיקה. המונחים טומאה וטהרה מופיעים ברמב"ם במשמעות של קטגוריות משפטיות ולא כקטגוריות מיסטיות כלל.

 

[קוצץ בנטיעות]

אתה שם לב שכל הזמן ...

... אתה מביא רק את הרמב"ם ? הרמב"ם הוא לא הפוסק היחיד ביהדות, היו עוד כמה, שהשפיעו - הלכתית - יותר מהרמב"ם. מה עם, למשל, ר´ יוסף קרא ? סתם דוגמה אקטואלית - חביטת ערבות אינה מאגיה ?! אתה אומר קבלת שבת ? אתה יודע שזו מיסטיקה לעילא ולעילא ? לגבי טומאה וטוהרה - אני מבין אותם כמונחים מיסטיים במקורם במקרא. ברור לי שאתה יכול להביא עכשיו ציטוטים מהרמב"ם ומלייבוביץ´ שזה לא כך. זה לא ישכנע אותי, sorry.

 

[חי אדר]

הערה חשובה

ראשית אין לי כל מטרה לשכנע, אלא להציג עמדה חלופית לתפיסות דתיות הרווחות. קוצץ, כעיקרון אני מסכים איתך בהחלט שרק הרמב"ם הביע עמדה סטרילית בהלכה היהודית. ואני מצר מאוד על עצם העובדה שהמספחת המיסטית פשתה וחילחלה אל המרקם ההילכתי והפרקטיקה הדתית. ואומר לך בכנות ובגילוי לב: כי לדידי לולא הרמב"ם גם אני אולי הייתי נמנה עם היוצאים בשאלה.

 

[קוצץ בנטיעות]

../images/Emo45.gif

 

[אלישע בן אבויה]

דידית, שמן זית אינו מיסטיקה

ואפילו יש בזה הגיון מסויים. היום מקובל לחשוב שתזונה עשירה בשמן זית ודלה בשומן מן החי, יש לה תפקיד חשוב במניעת טרשת עורקים, דבר שמשפיע גם על הזיכרון. מכל מקום, צריך להבדיל בין הרפואה העממית הלא מדעית, שגם אם התבססה על אמיתות לא מדוייקות ואפילו טעויות גסות, לא מדובר כאן במיסטיקה. לעומת זאת, כאשר נכנסים אמונות מטפיזיות כמו רוחות רעות, שדים, עין רעה וכדו´ יש לנו עניין עם מיסטיקה, ולכן כל הנושא של טומאה וטהרה קשור למיסטיקה. ולחי אדר: הרמב"ם יכול לצעוק עד מחר, אבל התלמוד מאמינים בשדים, ברוחות ובטומאה וטהרה, וגם יש לו הרבה מה לומר על בת השד ששורה על הידיים בבקר עד לנטילה, ועל הנזק החמור שהיא מסוגלת לגרום.

 

[חי אדר]

הגר"א ומיסטיקה

השאלה היא מה מידת האוטנטיות של הספר מעשה רב? ועד כמה הוא משמש מקור מחייב בכללי ההכרעה ההילכתית. בחינה זו תלמד שאינו גורם משפיע. נכון שהגר"א נזקק למיסטיקה. אך בחינה מלומדת מראה כי היזקקותו זו היתה לצרכי פולמוס כידוע שהחסידים האשימו את הגר"א שאינו יודע קבלה ולכן התנגדותו לחסידות.לטעמי השימוש בקבלה אצל הגר"א נבע בעצם כדי להדוף האשמה זו, וגם לעקור את החסידות במתודה שלהם עצמם. ראה למשל: העובדה שביום שבועות במקום לעסוק בזוהר הוא הורה לעסוק בתלמוד. ובתפילת הסליחות שלל לפנות למלאכים וכיוצא. וכן פיקפוקו שדברי האר"י הם התגלות מחייבת וכן קביעתו כי אין שכר אם לא מבינים את הלימוד. זה בעצם כענגד גריסה עיורת של תהילים ולימוד זוהר. מנגד הגר"א נאבק גם כנגד המשכילים. מאחר והמשכילים רתמו אליהם את הרמב"ם ואף מצאו בגר"א מקור לא אכזב להסתמך עליו לצורך קידום המטרה של לימודי ההשכלה. הוצרך הגר"א גם כאן לעמוד בתווך ולהדוף טענות אלו. ודרך אגב, מה שציינתה בשמו על הרמב"ם במה שכתב ביורה דעה. בכך יש חילוקי דעות אם באמת זה יצא מתחת ידיו או שמא הושחל לדבריו. כמדומני תלמידו בעל פאת השולחן גרס שזה לא יצא מגר"א כלל.

 

[מוטלה1]

הגר"א נגד מיסטיקה?

אתה גם נתלה בגאון מוילנא כמו המשכילים. הרי די ברור שאם הוא ביקר את הרמב"ם בכזאת חריפות (שלא האמין במיסטיקה כי הפילוסופיה בילבלה את דעתו) שהוא אישית כן האמין. גם אם אם לא כחסידים. ידועה גם ההערכה שרחש לאר"י. (אין לי כרגע ראיה ספציפית אך בל"נ אמצא בקרוב.)

 

[חי אדר]

זאת הנקודה

ושוב: הביקורת של הגר"א כלפי הרמב"ם היא עדיין לוטה בערפל אם אכן היתה ביקור כזו. ומאידך יחסו החיובי למחקר שהוא עצמו נקט בגישה כזו בטקסטים של התוספתא, הינה עובדה. כאשר אני בוחן אלו אל מול אלו אני מגלה כי לא מילות הערצה קובעות כאן את התוכן, אלא משהו פנימי יותר. הגר"א פעל בתוך אילוצים מסוימים כפי שהרמב"ם כתב את איגרותיו על רקע אילוצים בהם נקט בקו פחות אלטיסטי ממה שהוא באמת.

 

[כופר עם שטריימל]

חי אדר, אל תקח את זה אישי

אבל אתה נשמע כ"כ פאתטי. אני רק אזכיר לך את הטענה של דידית, מה זה כל הלכות טומאה שהם חלק בלתי נפרד מהתורה, לא מיסטיקה? מצטער שאני עיייייייף כרגע, אני אאריך בהזדמנות.

 

[חי אדר]

תלוי בתפיסה

השאלה כיצד אתה מבין את מושג הטומאה. אם הינך מבינו בתפיסה מיסטית זה עניינך. ייתכן והטקסט עשוי להכיל מובן כזה אך אין הכרח לכך. וכבר הרחיב בכך הרמב"ם במורה נבוכים ומקובלת עלי גישתו. וראה גם לעיל בהודעתי תחת הכותרת לא מבלבל.

 

[Le Fay]

הדלקת נרות היא מעשה פחות פגאני?

הנחת פרחים על קבר, או שליחתם על פני המים בעקבות המת, אינם טקס פגאני, אלא פעולה סמלית של כריתת דבר "חי" ושילוחו, כאנאלוגיה מעודנת לפרידה מן המת. הנחת אבנים על קבר כדי להכביד על הגוף ולסייה בהפרדת הנשמה, לעומת זאת, היא בהחלט פעולה מיסטית. לקבורה לסוגיה (באדמה, באש או במים) יש קודם כל סיבות לוגיסטיות מצויינות, אלה פתרונות איחסון יעילים. אבל מלמול מעל נרות, היטהרות מטומאה באמצעות רחצה במים משומשים, אכילת דג בימי מועד, שתיית מה שיהודים קוראים יין כחלק מטקס דתי, נטילת ידיים, מזוזה על הדלת - כל אלה טקסים מיסטיים למשעי. והמקור לכולם הוא פגאני. לא שיש לי משהו נגד טקסים פגאניים, אבל אם כבר, מעדיפה עץ שמזמין פיות על כל מצה חרוכה.

 

[דער משומד]

נו באמת

הייתי עם ביס בפה ואתה בא לי עם "חתיכות עור של פרה מתה", הדוסים האלה אין להם מעצורים.

 

[ספל חמאה]

בתאבון

 

[grinberg]

תשובות

שמים זה החלל לעומת הארץ שזה הכדור, החל הוא לא אשליה זה שטח מסוים לשים בו את הכוכבים... זה הפירוש שלי אבל מהפסוקים משמע שמדובר על הכחול למעלה שזה מים ומשם יורד גשם...

 

[קוצץ בנטיעות]

השמים אינם המים עצמם

הרי כתוב: המים אשר מעל השמים. השמים=הרקיע זה מין משטח שמחזיק את המים שלא יפלו.

 

[Le Fay]

ומה עם ארבעה הפילים שמחזיקים אותם?

 

[ישיבישער]

בשביל ש´תשמח אלישע´לה../images/Emo151.gif

אם תשמח לתשובות אני חייב לשמח אותך - זמן שמחתנו או לא?! א. "אלוקים ברא את השמים ואת הארץ"- השמים הם לא אשליה התכלת שאתה רואה היא רק אופק שמים זה כולל את הגלקסיות השמש הירח והכוכבים ושמי השמיםצ וכו´. ב. "ועשית ככל אשר יורוך"- את מה אפשר להפריך??? -לא היבנתי אני מצטער. "הפריילעכן מועד" אוהבכם ירוחם.

 

[חייקה]

אשר בך ירוחם...עוד לא ענית מה עושה

בחור ישיבה בפורום אפיקורסים?

 

[פרפרית בשמש]

אלישע יקירי,

אם אתה באמת מחפפש תשובה, כדאי שתפנה לפורום דתיים, לא? הרי פה אף אחד לא עסוק בלחפש תשובות לשאלה הזו, אלא להיפך, בכמה שיותר להפריכה. אם אתה באמת מחפש תשובה לשאלה, הפנה אותה לפורום דתיים. זה כמו לשאול בפורום דתיים "מישהו יודע איך יתכן שישו הלך על המים?"