יש לי שאלה עליכם

[שמוצקין]

שיטה יותר קלה

רבותי לא הולכים ישר ללמוד אומנות לחימה לפני שהבינו מה הבעיה . קודם רצוי שהילד יעבור איבחון אצל פסיכולוג. צריך לראות אם האלימות נובעת ממצוקה רגשית(שניתן לטפל בה לאו דווקא באמנות לחימה ) או שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז מלווה בהיפר אקטיויות. אם בהפרעה כזאת מדובר אפשר להישתמש בביו פידבק באופן יעיל ומהיר הרבה יותר מהמורה הכי טוב בעולם. בכל אופן שימוש באומנות לחימה יכול להעשות אם בכלל רק בנוסף לצעדים שציינתי ולא במקומם.

 

[freearth10]

להיפרים בדר"כ יש בעיה רגשית

והרבה פעמים כבר לא כל כך אפשר לדעת מה קדם למה הפרעת הקשב למצוקה הרגשית או המצוקה הרגשית היא זו דווקא שגרמה לבעיות בקשב. על כל פנים אני דווקא כן חושבת שאמנות לחימה כזאת או אחרת יכולה להוציא מהילד הרבה מהאנרגיות התקועות שלו ולשחרר ולהרגיע אותו מאוד. לא פעם נראה ילדים עם בעיות דיסלקציה ובעיות קשב שסוגים שונים של פעילות גופנית אכן גורמת להם לתדמית חיובית יותר (סוף כל סוף יש דבר אחד שהם יודעים לעשות וטוב) והרבה פעמים דווקא הצטיינות או דימוי עצמי חיובי יותר בפעילות שמחוץ לבית הספר יכולה לתרום גם להשקעה רצינית יותר בבית הספר. ולכן אני כן חושבת שילד שרוצה, וכאן אני מסכימה בהחלט שזה צריך להיות הרצון שלו, אומנות לחימה בהחלט יכולה לאזן את הצורך שלו בתנועה. זה כמובן לא פוסל את הטיפול ברפואה אלטרנטיבית (נהפוך הוא) ושוב לאו דווקא ביו פידבק, אלא כל טיפול אליו הילד מתחבר.

 

[דוד כפרי]

../images/Emo45.gif

 

[שמוצקין]

יכולה להוציא אנרגיות תקועות -כן

אני לא פוסל גם אני הייתי לקוי למידה ועשיתי הכל: פסיכולוג קינסיולוגיה מח-אחד ביו פידבק ואומנויות לחימה .אגב במקרה שלי לא היתה בעיה של אלימות והיפראקטיויות ,להיפך-הייתי שקט ופאסיוי. מה שאני לא רוצה שיקרה זה שילד עם בעיה רגשית (ושאלת הביצה ותרנגולת לא משנה לצורך זה) ישלח ללמוד אומנויות לחימה כפיתרון יחיד , פיתרון שאני סמוך ובטוח שלא יגע בשורש הבעיה. מעבר לכך שמעתי על חבר של חבר שלי שנשלח ללמוד אומנות לחימה לאותו צורך ורק למד להרביץ יותר "טוב". גם את זה יש להביא בחשבון.

 

[freearth10]

מה שמתאים לאחד יכול לא להתאים לאחר

והשאלה היא גם אם הוא "נשלח" ללמוד אמנות לחימה, אם זה היה רצון שלו ומי היה המורה. לי קצת קשה עם הכללות. אני יודעת שבסופו של דבר, צריך להגיע לטיפול שורשי. אני יודעת שאומנות לחימה מסויימת שבעצם היותה אנרגטית מאזן את הצורך בתנועה שלא בא לידי ביטוי בחיי הילד ולכן יכולה לאזן את הצרכים הפיזיים שלו ובכך להשקיט ולהרגיע גם את הרגש. לא אני ולא אתה יכולים לקבוע מה טוב שהילד יעשה (על אחת כמה וכמה שאנחנו בכלל לא מכירים אותו). אני אישית מאמינה בכוח שיפוטם של הילדים שלמרות היותם קטנים יודעים בדיוק מה הם באותו רגע צריכים יותר מכל ומה יצטרך לחכות עד הרגע הבא.

 

[שמוצקין]

אנחנו אכן לא יכולים לקבוע

ולכן חשבתי שרצוי שהילד יעבור איבחון א' לגבי הפרעות ריגשיות ב' לגבי היפר אקטיביות וסף ריגוש גבוהה מדי אחרי כן יהיה צורך לקבל החלטות על סמך הידע שיתקבל. מה שאמרתי אמרתי כדי לא לקחת סיכון ,אני חושב שלא כדי להניח אוטומאטית שאומנות לחימה תפתור את הבעיה כי יכול להיות שהיא תחמיר אותה.ונראה לי פחות סביר שזה יקרה(שהבעיה תחמיר) כתוצאה מטיפול בבביו פידבק קינסיולוגיה או פסיכותראפיה .

 

[שי רגב]

איפה בודוקאן../images/Emo35.gif

יש כאן המון חובבנים, שמייעצים "מן הבטן"! איפה המומחה, כשצריך אותו

וקצת מנסיון של "חובבן": בקיץ העברתי אימונים (לט-גו ג'ודו) לקבוצת ילדים, בינהם אחד היפראקטיבי אלים ואחד היפר עם הפרעת קשב. אני רוצה לאמר לכם שנ-ד-ה-מ-ת-י מהתנהגותו של ההיפר האלים. הוא היה קשוב, ממושמע, מלא רצון ללמוד ולהתנסות ואפילו מלא רכות!! (ראבאק, אל תשכחו שזה "לט-גו" ג'ודו, ולא ג'ודו ספורטיבי-תחרותי!!...). מסקנה: אני לא רואה שום בעיה בלשלוח את הילד לענף הכולל מגע (ואולי אף עדיף אחד כזה!). ענף כזה (כמו לט-גו ג'ודו, ג'ו-ג'יטסו של WJJF/אמיר ברנע או בודו-טאיג'יטסו/נינג'יטסו) עשוי דווקא לטעת בו את הרגישות וההבנה לאחר ואת יסודות השליטה העצמית. בברכה. שי.

 

[שמוצקין]

שי עדיין יש לי ספקות

האים קיבלת משוב על התנהגותו של הילד לאחר האימון ? האים זה זהוא היה "בסדר" באימון עם מדריך גדול וקשוח

אומר שהוא יתנהג אותו דבר גם עם חבריו ואים אלה שהוא מסוכסך איתם?

 

[שי רגב]

תיקונים והבהרות...

1. הכוונה היתה, כמובן ל- ADHD ולא ל-"היפראקטיבי" (שהינו רק אחת הצורות של התופעה). 2. אני הכרתי (ומכיר) את הילד, היכרות אישית, עוד מלפני השיעורים הללו. ברבים המקרים שנפגשנו, לפני השיעורים, הוא היה אלים ואגרסיבי אפילו כלפי! בשיעורים, לעומת זאת, הוא התנהג אחרת לחלוטין! 3. ההתנהגויות האלימות שלו אינן נובעות מ-"סיכסוכים" עם חברים, אלא פורצות לפתע, ללא כל התגרות (הידיים שלו "נזרקות מעצמן". מכיר את זה?). 4. אני לא לקחתי אותו כ-"פרוייקט טיפולי", הוא טופל באופן מקצועי לפני שאימנתי אותו (לצערי, הטיפול הופסק). 5. כאשר אני הפסקתי לאמן את הקבוצה (בעיות אובייקטיביות...), הילד נשלח ללמוד קרב-מגע! בניגוד גמור להמלצותי!! (

), כך שלא אוכל לדעת מה היתה השפעת האימונים ב-"לט-גו ג'ודו" עליו (ובמילא, מדובר בתקופת אימונים קצרה מכדי שתהיה לה השפעה ארוכת טווח). 6. רק להשכלה כללית (למרות שבעיני ילד זה נראה אחרת...): "גדול וקשוח" זה מ-מ-ש לא אני... (אלא אם מעצבנים אותי...)

 

[hajy]

אבל.......

אבל לא ניראה לך שילד כזה ישתעמם עד מוות בטאי צ'י?

 

[סלבו לוי]

זאת המטרה

תזכרו שהבעיה היא אלימות או היפראקטיביות, ולא בהרכח ללמוד אומנות לחימה. אז אם הפתרון זה ללמוד טאי צ'י או לעשות מדיטציה ב 5 בבוקר על החוף, וחלק מהבעיה שהוא ישתעמם - אז ניחא, העיקר שיצא מזה משהו טוב.

 

[דוד כפרי]

מצטער, לא לגמרי מסכים...

לדעתי, צריך לזכור שאם הילד לא רוצה ללמוד, אלא הולך "כי שלחו אותו", הוא ילמד רק מה שנוח לו = מכות. אם הוא כן רוצה ללמוד, הוא יראה את המדריך\תלמידים ותיקים כמודלים לחיקוי, ולכן יתאמץ להידמות להם, לא רק בטכניקה אלא גם ב"רוח הדברים". הרעיון הוא לתת לו אימון שיכיל מרכיבים של "אקשן" שימצאו חן בעיניו, יחד עם חלקים טכניים "משעממים" שיכריחו אותו להתרכז במשימה מונוטונית, שתפתח שליטה עצמית - אבל הוא צריך לרצות ללמוד, ואם ישעמם לו - הוא יאבד רצון. אם אתה רוצה לשעמם אותו, שלח אותו לויפאסאנה או יוגה

הייתי שולח אותו לקבוצת קונג-פו אצלנו, אבל לא לטאי-צ'י - לפחות לא עכשיו, אולי בהמשך. אלטרנטיבה טובה מאוד אחרת, אולי עוד כמה שנים, היא אייקידו, כי אייקידו הוא פאסיבי בתחילת הלימודים - לומדים להגיב להתקפה, לא לומדים להתקיף. אם הילד רגיל להתקיף, זה יכול ליצור אצלו היפוך מחשבתי גדול.

 

[סלבו לוי]

נכון, אבל מצד שני

צריך לזכור שמדובר בילד, שמאוד נוח לו להיות אלים והיפראקטיבי (גם אם זה נובע מאילוץ חברתי מסוים). לא מדובר פה על אדם בוגר, שמודע לבעיות שלו, רוצה לעשות שינוי ועליו רק לבחור את המקום והדרך הנכונים.

 

[דוד כפרי]

בדיוק בגלל זה, צריך לחפש שיטה

שהילד ירצה ללמוד ולהתאמן בה, ויקבל את "החלקים המשעממים/קשים" באימון כ"חלק מהחבילה", ולא כחבילה בפני עצמה. זה מה שקרה לי (אייקידו, גיל 14-15), ומאז לא הרבצתי לאיש

אני זוכר שיעור שבו שני חדשים לא עשו כלום חוץ מללמוד גלגול קדימה ואחורה, ודי התייבשו... בסוף השיעור, איתן (בן-מאיר, המורה) לקח את אחד התלמידים הותיקים (גדעון, לא זוכר שם משפחה או דרגה), והדגים עליו סדרה של טכניקות שהמחישו בצורה מאוד "חיה" למה צריך להתגלגל הרבה לפני שמגיעים לדברים אחרים. שני התלמידים החדשים הבינו, וחזרו לשיעורים הבאים. אבל אם לא היתה ההדגמה הזאת, הם לא היו חוזרים (לדעתי), כי השיעור היה (בשבילם) מתיש, קשה ומתסכל. איתן היה מדריך מספיק רגיש, עם יכולת מספיק מרשימה, בשביל למשוך אותם לשיעור הבא, למרות החוויה הקשה. לא כולם מדריכים מספיק טובים לכך, ולא כולם תלמידים מספיק טובים לכך.

 

[סלבו לוי]

הבעיה תצוץ

אם אותו ילד אלים ירצה ללמוד אומנות לחימה שיש בה נופך אלים כלשהו (ואני נזהר בניסוח). מה אז, לתת לו ללמוד מה שהוא רוצה למרות שזה ישרת את האינטרסים האלימים שבו?

 

[דוד כפרי]

מסכים - אבל, הבעיה היא לאזן בין

הרצוי לילד (אקשן) לבין הרצוי להורים (וכנראה גם לסביבה) - שליטה עצמית וריכוז. השיטות שהצעתי משלבות אקשן עם "עבודה שחורה", ומדגישות טכניקה נכונה כדי לייצר כוח - לא השתוללות. כשאני מקבל נערים לטיפול בטאי-צ'י, אני לא מלמד אותם כמו שמלמדים קבוצה - אני מתאים כל שיעור לנער הספציפי, ואני יכול לתת איזון בין "אקשן" לעבודה שחורה; בקבוצה זה הרבה יותר קשה, ואני לא מאמין שנער היפראקטיבי בן 12 יצליח להתמיד בשיעורי טאי-צ'י. קונג-פו או אייקידו, ג'ודו - בהחלט כן. אבל זו רק דעתי, ואת הנער לא ראיתי; יכול להיות שאני טועה.

 

[freearth10]

../images/Emo127.gifלגבי השילוב בין אקשן לריכוז

עם אחד התלמידים שלי שחולם יום ולילה על אמנות לחימה אני עובדת הרבה על תנועה שהוא מאוד אוהב שמכילה גם 2 תרגילים "משעממים" אבל מאוד ממקדים שלקוחים מהיוגה

הוא יודע שאחרי כל תרגיל שכזה יבוא תרגיל של קצת יותר אקשן וכל תרגיל הרי עדיף על למידה...

 

[h a p k i d o]

אולי כדאי לשלוח אותו לאומנות לחימה

חזקה...כי אז יהיה לו מקום טוב להוציא את כל העצבים שלו...עדיף על שק איגרוף מאשר על חבר בבית ספר..

 

[דוד כפרי]

על זה בדיוק היתה השאלה.

אני מבין שלדעתך "אומנות לחימה חזקה" זה הפקידו-ואלה-טודו? הבעיה בשיטה של "להוציא עצבים על שק איגרוף" פשוטה מאוד: הוא יגיע לאימון, יוציא מרץ ועצבים, יהנה, יחזור הביתה עייף ומאושר, יקום בבוקר - ומה עכשיו? מה עושים עם כל מה שלמדתי? אה,נכון - מנסים על החברים! לדעתי, הוא לא צריך שיטה של "להוציא עצבים", אלא שיטה שתלמד שליטה עצמית - וזה לא אותו דבר.

 

[h a p k i d o]

אל תנסה להמציא את הגלגל מחדש..

זה ידוע שספורט והרבה הוצאת מרץ מרגיעים את הבן אדם...וככה גם באומנויות לחימה... עוד משהו...לדעתי ילד היפראקטיבי לא מתאים לאומנות לחימה כמו טאי ציי והוא בכלל לא יהנה מזה...כי זה לא האופי שלו.. בן אדם לא חייב לעשו כל מיני תנועות יפות עם הידיים כדי להיות רגוע...