יש לי שאלה עליכם

[nyaron]

יש לי שאלה עליכם

ההיתי מעונין לדעת מה אתם חושבים בנושא שאם בן אדם אלים ביסודו יכול ללכת ללמוד אומנות לחימה הדוגלת באיפוק ובנזק מינמלי ליריב ןלהתקדם בא ולהצליח הוא שהוא ירגיש יותר "בבית" אם הוא הילך ללמוד אומנות לחימה אלימה וקשה כמו איגרוף תאילנדי פשוט אחי תמיד היה אלים בבית ספר אם חברים והוא רוצה ללכת ללמוד אומנות לחימה אז מה אתה מציאים שהוא ילך לנשהות אומנות לחימה רקע שזה לא הוא באמת הוא שילך וילמד אומנות לחימה אלימה וקשה

 

[מיתר נדיר]

לא כל כך חשוב איזה אומנות לחימה

מה שחשוב זה המורה. זה נכון פי אלף כאשר מדובר במישהו עם אופי בעייתי, כי רק מורה טוב באמת ישנה את האופי של התלמיד. רצוי מאד שההורים שלך ילכו לדבר עם המורה לפני שאחיך מתחיל ללמוד ויתרשמו האם הוא בן אדם רציני ואחראי, והאם הוא באמת מחנך את תלמידיו, או רק מלמד אותם טריקים. ועוד משהו: יש לך המון שגיאות כתיב, וממש קשה להבין מה אתה מנסה להגיד. אז אם אתה יכול, תקדיש קצת יותר תשומת לב למה שאתה כותב. ואם יש לך איזה בעיה של דיסלקציה, תכתוב בבקשה את ההודעה במעבד תמלילים (נגיד word) ותריץ עליו בדיקת איות.

 

[גוטמן האפור]

דיסלקציה וילדים אלימים

קודם כל מיתר - אני חושב שגם אם החבר הי המריץ על הודעתו בודק איות, לא היה קורה כולם מאחר וכל המילים שהוא השתמש בהן היו לגיטימיות. לגבי האם לשלוח ילד "אלים" ללמוד אומנות "לא אלימה". נתחיל בכך ש"לשלוח" מישהו זה דבר בעייתי. רוב האנשים ששולחים אותם לעשות דברים מוצאים את עצמם בסוף בים, או במקבילתו של 2003. אני מסכים מאוד שמורה חשוב הוא הבסיס. אבל אני חושב שילד עם סף גירוי נמוך ויכולת התרכזות מועטה עשוי לא לשרוד יותר מדי באומנות רכה, אלא אם כן יש לו כוח רצון חזק שמושך אותו קדימה. מנסיון, מה שנקרא. אז מה - כל ילד אלים לשלוח ללמוד שיטות פול קונטאקט? אז קודם, אפשר אם המורה הוא נכון. אבל ילד כזה הייתי שולח ללמוד אומנות ש"מזיעים בה", אבל שדורשת בסופו של דבר רכות ושחרור. קנדו, לדוגמא, או ג'ודו או ג'וג'יטסו, למשל. וכל זה, אחרי שמוצאים מורה שהוא בנאדם. וככל שאני כותב ומסתובב, כך אני מגלה יותר כאלה בארץ. בברכת "זיטנר" האפור

 

[מיתר נדיר]

קודם כל גוטמן, אתה טועה.

אני מבטיחה לך שכל ספלר היה מעיר משהו על המילים "ןלהיתקדם" ו"לנשהות" ועכשיו ציטוט (לא רק בשבילך): Lord, Please help me to keep my big mouth shut Until I know what I am talking about בברכת "אני לא טולטקי".

 

[שי רגב]

מיתר, לא יפה.

לדעתי, ה-"ירידה" לא היתה במקום. לא מתאים לך...

 

[מיתר נדיר]

איזו מהן?

 

[שי רגב]

האנגלית, כמובן.

 

[מיתר נדיר]

אה. אז זה בסדר.

ראשית, ירידות על גוטמן זה תמיד בסדר, ושנית, זו לא בדיוק ירידה. יותר מנטרה שימושית.

 

[שי רגב]

../images/Emo13.gif טוב, אם זה ככה...

("ירידות על גוטמן זה תמיד בסדר"...) אז אני בעד!

 

[שי רגב]

ז.גוטמן, אני מסכים איתך

לגבי סוג/אופי אמנות הלחימה וסוג המורה שיש לבחור. בברכת: "פעם טולקטי, תמיד טולקטי"!

 

[nyaron]

O.K

אני ישים לב לשגיאות כתיב שלי פעם הבא... אבל ברשותכים עוד כמה שאלות 1 אנחנו חקרנו והחלטנו שהוא הילמד ג'וג'יטסו הוא נינג'יצו אז תגידו מה ההבדל בינהם??? 2 ואתם אמרתם שמדריך צריך להיות מנוסה ואחרי.... אז אם אתם מקירים מורים לג'וג'יטסו ונינג'יצו באזור חולון תל אביב השמח לקבל שמות כי אני ממש לא יודע להבדיל בין מורה טוב לבין מורה רע בתודה רון רון

 

[שי רגב]

ג'ו-ג'יטסו ונינג'יטסו...

לפני זמן מה היה בפורום שירשור ארוך לאללה בנושא זה (מיומנים ומקצועיים ממני בטח יוכלו לאתר לך אותו...). כעקרון ובקצרה, כאחד שעסק/עוסק בשניהם: ברמת "הטכניקה" זה אותו דבר כמעט. ברמת "הפילוסופיה: שמים וארץ. הג'ו-ג'יטסו הנו "גלוי" ו-"חשוף", הנינג'יטסו: "מסתיר", "צנוע", "מסווה", "שולט בעצמו" (הרבה יותר שליטה עצמית!). לדעתי (ע"ס הדברים שתיארת לעיל), אחת מן השתיים מתאימה יותר למקרה שתיארת, אבל צריך להכיר טוב יותר הן את הילד והן את רצונותיו. יש המון מורים ודוג'ואים טובים. גם באותה שיטה יש הבדלים של "שמים וארץ", בין מורה למורה. ממליץ לך לראות ולבדוק כמה מורים וכמה דוג'ואים לפני שתחליט. בהצלחה

(אגב, עשית את הבחירה הנכונה והמוצלחת! גם לדעתי, אלו השיטות שהכי מתאימות לבעל האופי שתיארת).

 

[one strike]

אני ממליץ

על סגנון בו יש מעט המגע בין התלמידים, אחרת ילד "היפראקטיבי" עשוי לגרום לפציעה לחברים, אף לא בכוונה. לכן לא ממליץ על כל סגנונות בהם יש הטלות. בנוסף לדעתי יתאים הסגנון עם מסורת של משמעת ומינהגים - ע"מ להכניס את התלמידים למסגרת. ממה שאני מכיר - שוטוקאן, כמובן הכל תלוי במורה. אני מרחיק תלמידים שעלולים להיות מסוכנים לחברים ע"י שיחה עם ההורים.

 

[שי רגב]

נינג'יטסו וג'ו-ג'יטסו באזור ת"א

ג'ו-ג'יטסו: אני מ-א-ו-ד ממליץ על סנסיי אמיר ברנע, מועדון סמוראי, א.ת גבעתיים (מעל מאפיית הכוהנים. נינג'יטסו (בודו-טאיג'יטסו): מ-א-ו-ד ממליץ על סנסיי עופר כהן רמת-גן (אבל אני לא בטוח שהוא מאמן גם ילדים ונוער). אם תבחר בעופר, אמור לי ואשלח לך את הטלפונים.

 

[שי רגב]

טלפונים של עופר + תזכורת

מצ"ב קישור להודעה קודמת, בקשר לסדנת Ju-Po-Sesho (בודו-טאיג'יטסו) בקרית ביאליק. בגוף ההודעה תמצא גם את מס' הטלפון של סנסיי עופר כהן.

 

[עמית פורת]

www.jujitsu.org.il

 

[nyaron]

תודה על ההמלצה../images/Emo13.gif

 

[tengu]

נין ג'יטסו בתל אביב לילדים

יש כאן קישור לדף באתר שלנו, אם תלחץ על "תל אביב" תקבל את הקבוצות לילדים, זמנים ומיקום. עדיף לדבר עם המדריך, לא כל אחד מתאים למדריך ולחלופין לא כל מדריך מתאים למתאמן. שבוע טוב

 

[שי רגב]

../images/Emo45.gif

 

[סלבו לוי]

מיתר, לא מסכים איתך

ככל שמדובר בילד יותר אלים או יותר היפראקטיבי, הוא צריך ללמוד אומנות שהיא הניגוד הגמור להתנהגות ולדרך שבה הוא מנהל את הדברים. אפשר לפתוח דיון מוסרי ארוך, שידון בנושא "אם ילד אלים כדי לשלוח/להכריח אותו ללמוד משהו, הוא שהוא צריך להחליט בעצמו", אבל בסופו של דבר, אם הלימוד נעשה כחלק מלהחזיר אותו "למוטב", אז כדאי שיהיה במקום שילמד אותו סבלנות, רכות ורגיעה (גם אם זה נעשה בקושי רב ובנשיכת שיניים). בשורה התחתונה - טאי צ'י.