טוב ורע הינם דברים סובייקטיבים
עבורי, הערכים הנאצים - הן המוסריים והן האסתטים - נתפסים כשליליים, אולם אין לערך זה שום משמעות בשיח עם אדם אחר (אלא אם כן אותו אדם מכיר את תפיסתי, מדבר בשפתי, ומתכוון לאותם הרעיונות כאשר אני אומר "נאצי", "שלילי" וכו´). הרעיון הזה, כפי שהתבטא פוליטית במפלגות שונות, וזכה לכינוי "נאצי" תודות ל"תרומתו" המדממת לעולם באמצעות התנועה הנאציונל-סוציאליסטית, התפתח הרבה לפני שהיטלר הצטרף למפלגת הפועלים הגרמנית ושנה את שמה ל"מפלגה הלאומית-סוציאליסטית". היו לו תומכים רחבים מקיר לקיר באירופה, בפלסתינה ובאמריקה, באומנות, בפילוסופיה ובפוליטיקה, תמיכה לה הוא זוכה גם בימינו, אם כי בשם אחר, מפאת הבנאליזציה שעברה המילה "נאצי". ועם זאת, עדיין מדובר בהגדרה - פוליטית, אסתטית ופילוסופית. המילה נאצי לא נועדה להיות קללה, כי אם לתאר תופעה מסויימת. אם אדם מסויים עונה על הקריטריונים של אותה תופעה, אין סיבה שלא אקרא לו כך; רק משום שהוא בן לאם יהודיה, אני לא מתכוון לעשות הנחות. אם אין לו בעיה עם כל הערכים שהמילה "נאצי" מסמלת, לא צריכה להיות לו בעיה עם המילה עצמה.