ילד ללא בית

[She Dolphin]

../images/Emo6.gif

 

[צימעס]

שיחות טלפון כאלה אנחנו לא מקבלים

מחמי בכלל - כי בנם חינך אותם טוב, ומהורי מעט, כי החינך שלי, ככה, בינוני... זה באמת ענין של לומר - עד כאן יש לכם דריסת רגל, ומכאן - זה מתחם שלנו. עוד משהו שמקל עלינו את החיים - הפלאפון תמיד כבוי, ומודלק רק כשאנחנו צריכים לטלפן.

 

[לאה_מ]

../images/Emo6.gif פיספסת את שעת הכושר ../images/Emo6.gif

 

[צימעס]

תגידי...

אולי, במצב כזה (ילד חולה), תציעי שאת תשארי עם הילד בבית, והיא תוכל להתאוורר?

 

[vered4]

ככה זה באינטרנט

זה החסרון שלו וגם היתרון שלו- לפעמים המשפטים משקפים אמת לא מודעת לחלוטין. גם אני חושבת שכותרת ההודעה שלך- "ילד חסר בית" היא הכי שיפוטית שאפשר. גם כאן, כתבת- מערכת היחסים טבעית לחלוטין, אך הדאגה מכרסמת אותי נדמה לך שזה לא מורגש? והכי "אהבתי" את המשפט הזה- אבל אנשים קרובים פונים אליי ואומרים לי למה את לא מעירה לה אין לך מושג אפילו כמה פטרוני ומעצבן זה. אני בטוחה שהשתדלת לא להעיר, אבל אפילו הבעת פנים מספיקה בשביל להעביר עמדות.

 

[ליליה והגמדים]

../images/Emo45.gif

 

[vered4]

את לא מדברת "פולנית" קאלה?../images/Emo8.gif

אולי מי מאיתנו שבקיאה בשפה, תוכל לתרגם לך...

 

[Kalla]

אני חושבת שהפרשנות שלכם מרחיקת לכת.

הרבה פעמים אני לא אוהבת את מה שקרוביי או חבריי עושים, בין אם מדובר בילדים שלהם ובין אם מדובר בעניינים אחרים. ואם הייתי כותבת על זה בפורום סביר להניח שהייתי בוחרת להשתמש בביטויים לא פחות ביקורתיים מאשר הסבתא הזאת. אך זה לא אומר שאני מרשה לעצמי להראות לאנשים האלה מה אני באמת חושבת והיחסים בינינו מצוינים. אני מרפידה בין זה שאני הייתי פועלת אחרת לבין זה שזכותם לפעול כפי שהם פועלים ואין זה צריך להשפיע על היחסים בינינו. תסלחו לי, אבל אני כל פעם נדהמת מהרצינות התהומית והביקורתית שקיימת כאן ביחס לכל דבר: ביחס לאיזה ביטוי מסכן, ביחס לאיזו סבתא שבסך הכל נכנסה לשאול שאלה ואתם הפכתם אותה לאיזו רודנית שנוגסת בכלתה. בחיי שקשה לרצות אתכם. החיים הם לא שחור לבן. אולי תשתחררו קצת? (סתם הוצאתי קיטור. זכותכם. אתם מוזמנים להתעלם.)

 

[Kalla]

סליחה, נוגסת=נוגשת

 

[vered4]

זו בדיוק הבעיה ב"פולנית"

וכמו שאמרתי אם את מעונינת, אני אתרגם לך. יש לי ניסיון רב שנים עם דברים שנעשים "רק מאהבה"- עד כמה זה יכול לאמלל אותך.

 

[צימעס]

../images/Emo45.gif פולנית שפה קשה ../images/Emo122.gif

 

[Kalla]

תאמיני לי שגם לי.

יותר ממה שאת יכולה לדמיין. אך עדיין, הפקתי מזה הרבה יותר רווח מהפסד, במקרים מסוימים זה אף הציל אותי, ועד כמה שזה נשמע קלישאי, זה באמת נעשה מאהבה. לעומת זאת ,היה לי ניסיון עם מצב הפוך - שלא מתערבים כי לא אוהבים, וזה נורא מבחינתי ועוד יותר מבחינת זה שאלה הוריו. הרבה פעמים אכפתיות גורמת להתערבות יתר וביקורתיות יתר ואף הורה לא מושלם, כולל שלנו. אך אני מעדיפה את זה על פני האלטרנטיבה. אני מקווה שאני אדם בריא דיו בנפשי כדי להתמודד עם זה, להפיק מזה את הטוב ולהתעלם מהרע.

 

[סמויה בדרכ]

אני חושבת שבגלל הניסיון שלך את

קצת תמימה (במובן הטוב

) לגבי יחסים עם חמות. הקשר לא תמיד מורכב (לשני הכיוונים) רק מאהבה אלא גם מחוסר טאקט, דריכה מכוונת על יבלות, חוסר רגישות לצד השני. יש לי חברה שהקשר שלה עם החמות מורכב רק מחוסר טאקט, חוסר רגישות וביקורתיות חודרת. אני לא טוענת שהחברה שלי היא טלית שכולה תכלת בקשר שלה עם החמות אבל הטלית התלכלכה כשהיא כבר לא יכלה לספוג יותר את התנהגות חמותה. ואם את רוצה באמת לאבד את תמימותך את יכולה להכנס לפורום חמותי ואני שאלולא הוא היה כל כך עצוב הוא היה מצחיק.

 

[Kalla]

תאמיני לי שאני רחוק מהליות תמימה.

וגם לגבי חוסר טאקט את לא צריכה לספר לי. הייתי נותנת לך כמה דוגמאות, אך זה אישי מידי בשבילי כרגע. ובכלל, מה שאני סבלתי מהורי בעלי - לא אאחל אפילו לאויבים שלי. ואני מסכימה עם כל מה שכתבת, אבל, וזה אבל גדול, אין לנו מספיק ידע על מנת להחליט שאלה הם היחסים במקרה הזה, ושהסבתא מתייחסת כך לכלתה. שימי לב, אני מסכימה שלסבתא יש ביקורת על הכלה, אולי אפילו ביקורת חריפה, ואולי גם לא מוצדקת (ואולי כן - אי אפשר לדעת, וגם לא רלוונטי כרגע). אולי היחסים ביניהן באמת על הפנים גם בפועל. הכל יכול להיות. אבל אין לנו הוכחות שהסבתא מוציאה את הכעסים שלה על כלתה או מראה לה את היחס שלה. ובטח לא שהיא יושבת לה על הוריד. היא טוענת שלא. אולי היא דוברת אמת ואולי לא, אבל אין לנו הוכחות חותכות לכאן או לכאן ולכן לא הייתי ממהרת להסיק מסקנות כפי שליליה עשתה, תוך קביעה של עובדות מוגמרות ובלתי מעורערות לכאורה, אך למעשה לא מבוססות דיין. אם אצטרך לכתוב על חמותי, אשפוך עליה קיטונות ותאמיני לי - מגיע לה ועוד איך, אבל בחיים לא החלפתי איתה אישית מילה רעה וכשהייתי חייבת לסבול את נוכחותה, התייחסתי אליה בכבוד ובנימוס והבלגתי על הרשעות, חוסר הטאקט וכו' וכו'. ואם את רוצה באמת להבין עד כמה שאני לא תמימה - אפשר לעבור למסרים. מבטיחה שבסוף יסמרו לך השערות. כשכתבתי על "ישיבה על הוריד" במובן הטוב, התכוונתי להוריי, ולא, חלילה, לחמותי.

 

[vered4]

יש כאן כמה דברים והם לא פועל יוצא

אחד של השני. אכפתיות יתר- זו לא אהבה, זה רצון לשליטה, חוסר יכולת לשחרר. זה בא ממקום אנוכי מאוד ולא ממקום יפה של נתינה. וכאן אני מסכימה עם ליליה לגבי ההגדרה של פאסיב- אגרסיב. זה לא שהברירה היא בין מישהו שאכפת לו לבין מישהו שלא. הברירה צריכה להיות בין מישהו שאכפת לו ואין לו גבולות, לבין אדם שאכפת לו ויודע לא להכנס לורידים.

 

[Kalla]

לא מתווכחת עם הגדרות

אלא אם הבטחון המלא שבו אתן נותנות הגדרה למישהי שלא פגשתן בחיים על סמך כמה מילים שכתבה פעם אחת בפורום. לדעתי זה יומרני מדי. מאיפה המסקנה שהסבתא לא אוהבת את הנכד? שלא באמת אכפת לה? אולי היא כזאת, אך הטענה שלי היא שעל סמך המידע שיש לנו לא ניתן לקבוע זאת בודאות. אנחנו בכלל לא מתווכחות על אותו דבר.

 

[Kalla]

איזה כיף לילד!

הלוואי עליי לבלות במקומות שונים כל אחר צהריים. אלא אם כן מאיזו סיבה נראה לך שהילד סובל או ניזוק מכך, אפשר רק לקנא באמא שיש לה כל כך הרבה אנרגיה ובילד שנהנה מכך.

 

[michal@gal]

גם אני עשיתי את זה מזמן

כשהיתה לי רק ילדה אחת. היה לי קשה להעסיק את הילדה לבד בבית, וגם חשתי צורך בחברה של מבוגרים, אז כמעט כל יום הייתי מחפשת לנו תעסוקה מחוץ לבית. עם השנים, כמות הילדים שגדלה עשתה את היציאות האלה למסובכות יותר, חוץ מזה שהיום הילדים כבר רוצים לבלות את אחה"צ בלעדי

.

 

[אמא של תותח]

../images/Emo45.gifליליה, מסכימה עם כל מילה

מוכרת לי התופעה של סבתות שחושבות שצריך לגדל את הנכדים בדרך שלהן- ובמקום לתת חופש הן מעבירות ביקורת על כל דבר פעוט (לשימחתך אצלך זה לא המצב...) נראה לי שזה לא המצב עם הסבתא הנחמדה שהתענינה פה בפורום, אבל צורת הביטוי הזכירה לי מאוד סבתות קרובות אליי... אם אתן מבינות למה אני מתכוונת...

 

[לאה_מ]

כך בדיוק נראים הימים שלנו בקיץ

(בחורף זה קצת יותר רגוע), ואני "סוחבת" איתי 3 ילדים, ולא אחד. אני חושבת שאם הטמפרמנט של הילד דומה לשל אמו, הוא ודאי נהנה מאד מהבילוי הזה איתה. נראה לי שאת לא צריכה לדאוג, ואם את מתגעגעת לנכד, אולי תציעי להם שיקפצו גם אליך לביקור באחד הסיבובים שלהם.