ילד ללא בית

[ליליה והגמדים]

הגיון זה דבר יחסי

כל כך יחסי, שאת מחזקת את היחסיות שלו בכך שאת מגדירה בעצם, בהפוך, את העמדה שלי כלא הגיונית. אף אחד לא שלל מהסבתא קרדיט, היא קבלה הצעות מצויינות - כשהטובות שבהן הן אילו שהתייחסו ישירות לשליליות ההתייחסות שלה לכלתה. בשביל לפתור בעייה צריך קודם כל לקרוא לה בשמה.

 

[Kalla]

אבל אני לא חולקת על הבעיה.

אני חולקת על הבטחון המלא שלך שהיא מתבטאת בכך שהסבתא נמצאת בוריד של כלתה.

 

[ליליה והגמדים]

באופן סמוי או גלוי

עם גישה כל כך חד צדדית, מוחלטת ושלילית - אין שום מקום אחר שהיא יכולה להיות בו. ההבדל בין מבט "לא שבע רצון", האמירה "צלצלתי בשש ולא הייתם" שהוזכרה פה ונידנוד ישיר - הוא בסגנון האישי בלבד, לא בחווייה ולא במסר.

 

[vered4]

אז את חייבת לראות את זה

היא שאלה את אותה שאלה- בפורום סבים וסבתות- ואמרו לה להפסיק להתערב. היא גם שאלה את זה בפורום יעוץ פסיכולוגי- וגם שם אמרו לה שלא מקומה להתערב בין בני הזוג.

 

[Kalla]

תסלחי לי

אבל לא השתכנעתי. קודם כל, לא כל התשובות אמרו לא להתערב, דווקא בפורום הייעוץ הפסיכולוגי, אך גם אם כן, עדיין זכותי לדעה משלי. ועוד עניין - כולכם נזעקים מההתערבות של הסבתא, וזה שגוררים ילד עם חום לקניונים ולרחובות (במידה וזה אכן כך) זה לא חשוב? האם אסור לסבתא להיות מודאגת בגלל זה? למען האמת, אם זה היה הנכד שלי, לא רק שהייתי מודאגת וכועסת על הכלה, אלא גם באמת הייתי מנסה להתערב, לא כי אני רוצה לשלוט בחייהם אלא כי אני אוהבת את הנכד. מה שהכלה עושה עם עצמה זה עניינה בלבד, אך אולי היא באמת מזיקה לבריאותו של הילד? מה אין אמהות (ואבות) מזניחות או מתעללות? הרי תמיד אומרים (ובצדק) שכשרואים דברים כאלה צריך להתערב ולפנות לגורמים המתאימים. אז למה לאנשים זרים מותר להתערב ולסבתא אסור?

 

[יסמין@]

Kalla, תקראי את זה!

כאן http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=52&msgid=28034474 הסבתא מעידה ש: "הנכד כבר אומר לה במילים שלו "אני לא רוצה ללכת לקניון", אבל עדיין ללא הצלחה. היא טוענת שהוא ישגע אותה בבית (דרך אגב הילד מאוד אוהב להיות לבד ולהעסיק את עצמו)". אם זה נכון, אז הכל פתאום נראה לגמרי אחרת...

 

[ליליה והגמדים]

היא מתארת עימות נקודתי

שגם הוא אינו מעניינה, כמה שזה עצוב לה או למי שהיו רוצות להתערב במצב. אני לא רוצה להעלות תהיות אחרות שעולות לי מהטקסטים. אגב, קרה גם לי שהתעקשתי לצאת לאנשהו עם ילד/ה עם חום, מסיבותי שלי. וחסר למי שינסו להתערב בזה.

 

[Kalla]

וגם אם היית מכה את הילד

חסר היה שמישהו יתערב כי זה הילד שלך? איפה עובר הגבול? ויש הבדל מהותי בין צורך בהול לצאת לאנשהו מחוסר ברירה למרות שלילד יש חום גבוה לבין המשך עניינים כרגיל כי ככה בא לי תוך הזנחת בריאותו של הילד.

 

[ליליה והגמדים]

למה את לוקחת את זה לשם?

היא דיברה על הכאת הילד? היא דיברה על אביוז מסוג כלשהו לדעת מישהו חוץ ממנה עצמה? לא קורה לך שאת עושה משהו שהילדים שלך מוחים עליו? אז מה, לשלוח עובדים סוציאליים בכל פעם שזה קורה? א-פרופו הזנחת בריאותו של הילד - יש אסכולה שלמה של מאמינים בכך מי שמאמינים שילד עם חום צריך להיות בחוץ, באוויר ורצוי שבבגדים קצרים.

 

[Kalla]

כי הכאה זו דוגמא להתעללות

בדיוק כמו לסחוב ילד חולה לקניונים, ועוד בניגוד לרצונו, רק כי לאמא לא בא לשבת בבבית זו התעללות (וזו דעתי הכנה ללא קשר לעניין הסבתא הספציפית הזאת).

 

[ליליה והגמדים]

אני חושבת שאת מתבצרת

ומגיעה לכן לדוגמאות לא סבירות. "לסחוב"? "התעללות"? לא הגזמת?

 

[Kalla]

למען האמת, אני זו שהמומה.

כן, ליליה, ילד חולה ומסכן, עם חום גבוה, שלא טוב לו וצריך לנוח בבית, מסתובב כל הערב בקניון רק כי לאמא שלו לא בא לשבת איתו בבית זו דוגמא להתעללות אכזרית ומיותרת בילד. ואם את לא מסכימה איתי, כנראה שערכי ההורות שלנו שונים מאוד.

 

[vered4]

קשה לקרוא את המידע במנותק מהכותבת

ההבדל ביננו (כך נראה לי) שאת מייחסת אמינות לסיפור של הסבתא- אני לא. מתוקף איך שהיא כתבה את ההודעה שלה, אני מסתכלת על כל תלונה שלה בצורה אחרת. הרי יש מספיק מקרים (שלא גובלים בהתעללות) שהורה נותן לילד תרופה להורדת חום ויוצא איתו. הסבתא יכולה היתה לקחת מקרה כזה לנפח אותו ולשפוט אותו לפי העיניים הביקורתיות שלה. לגבי מקרה היפוטטי של ילד שמרגיש לא טוב, אני נוהגת כמוך.

 

[Kalla]

אבל זו הנקודה.

כבר אמרתי שכשאני מדברת על ילד חולה, אני מדברת ברמה עקרונית. אין לי ולא לאף אחד כאן את הכלים לשפוט מה קורה שם באמת.

 

[vered4]

אבל את "כעסת" שאנחנו לא התיחסנו

לשאלה של הסבתא. זו לא היתה שאלה עקרונית שהועלתה לדיון.

במצב של ילד עם חום, האם כדאי לקחת אותו לקניון.

האם יכולה להיות בעיה, אם ילד מסתובב, עם אמא שלו, כל יום בחוץ. במקרה הזה הסבתא התלוננה על נכדה חסר הבית וכלתה ההיפראקטיבית ושאלה האם זה בסדר שהיא סוחבת אותו החוצה יום יום. התגובות היו לשאלה שהוצגה והתיחסו לשיפוט העולה מהודעתה. זה ממש לא מקרי שהרב הגדול של הכותבים יצא חוצץ

(זה מארץ נהדרת) נגד התנהגות הסבתא שעשתה רושם יותר גרוע מהתנהגות כלתה.

 

[vered4]

במקרה השני שהצגתי

האם יכולה להיות בעיה, אם ילד מסתובב, עם אמא שלו, כל יום בחוץ. אני זוכרת שכשהת הגדולה שלי היתה בת 1.5-3.5, היתה לי חברה ממש טובה שגם לה היה ילד מהגן. כל יום ישר אחרי הגן היינו ממשיכות יחד לבלות אחר הצהריים. כמו במקרה הזה, פעם לגן משחקים פעם לבית של מישהי מאיתנו- שזה בדיוק כמו כאן בית של משפחה (וזה ממש לא היה עקרוני אם זה היה הרבה פעמים לבית אחר). היה לי קשה להיות לבד.

 

[Kalla]

אם תשימי לב

לשאלה המקורית עניתי שאם לילד אין בעיה עם זה אז זה נהדר.

 

[Kalla]

אז בואי נסכם.

מדובר בחמות מכשפה שאינה סובלת את כלתה ונכנסת לה לוריד. יכול להיות, לכן, שגם מה שהיא כתבה בהודעה זו על התנהגות כלתה הוא שקרי ולמעשה הכלה נוהגת כשורה בכך שהיא לוקחת את הילד להסתובב כי זה גם מה שהוא באמת רוצה והיא לא לוקחת אותו כשהוא חולה. ועדיין, אם אותה הכלה עושה את מה שאותה החמות תיארה, גם הכלה לא בסדר בעיני ומי שסובל בסופו של דבר מכל הסיפור זה הילד. מקובל עלייך?

 

[ליליה והגמדים]

לא בטוח ששקרי

ולא בטוח שהיא מכשפה כי כדי להיות מכשפה צריך התכוונות מודעת. מה שכן - בטוח שהיא מעבירה מסר חד צדדי ומשוחד לחלוטין, טעון בעמדת בסיס לא טובה שיש לה כלפי כישורי ההורות של כלתה. שכן, כל סצינה ניתנת למספר פרשנויות, כפי שכבר תארתי כאן. רוצה דוגמה? עומר ורעות קנו ארטיקים ועלו איתי למזכירות של סניף מכבי בעיר. רעות היתה בעגלה. נפל לה חמשוש אחד - הרמתי וזרקתי לפח. מאותו רגע התחוללה במשך 30-40 דקות סצינה של צרחות נוראיות, שהחרידו את כולם סביב. אין לך מושג כמה מבטים עויינים נשלחו אלי בקופ"ח (ובדיוק בקומה של רופאי הילדים...

), לאמא האכזרית הזאת שמי יודע מה היא עשתה לילדה החולה (לא ממש, אגב - הגעתי לשם לענייני שלי) ואיך אני מתעלמת מהילדה. נכון, התעלמתי. ירדנו למטה ובכיכר ליד התיישבתי במה שאנחנו קוראים לו בעגת הבית "מקדונלדס סיני" להזמין מוקפצים לילדים לארוחת ערב. לא התייחסתי לבכי, כי אי אפשר היה להרגיע אותה ממילא. האיש מהמסעדה שאל איך אני "נותנת" ככה לילדה לבכות, אשתו אף פעם לא נותנת לילדה לבכות שניה, אין שום סיבה שילדים יבכו ככה (ההמשך פתוח לפרשנותכן...). הוא גם הוסיף שאם הילדה תבכה ככה, אשתו יודעת שגם היא תבכה איתה, מה שגרם לי לשאול אותו אם הוא רוצה כתובת של מכון טוב לטיפול בגברים אלימים. כמה פרשנויות יכולות להיות לסיטואציה הזאת, קאלה? הילדה הפרטית שלי הפסיקה לבכות שצפיתי - כשהיא ראתה שמגיע האוכל ועומר ואני מתחילים לנבור בצלחת. היא פשוט אוהבת לאכול יותר משהיא אוהבת לבכות על חמשוש קולה שהושלך לפח מטעמי הגיינה פשוטה ובסיסית...

 

[Kalla]

לדעתי לא ניתן להסיק ממקרה אחד

על מקרה אחר. בחיים לא אחשוב באופן אוטומטי רעות על אימא רק כי ילדיה בוכים או חוטפים התקף טנטרום. אך אם, נגיד, תבוא להתארח אצלי אמא שהילד שלה חולה עם חום, כן אחשוב שהיא פוגעת בילד וגם במשפחה שלי, שבניה עלולים להידבק. פרט לכך, אדם זר שמסיק מסקנות על סמך זה שפעם אחת ראה ילד בוכה אצל אימא שלו מבלי לדעת אפילו את סיבת הבכי אינו זהה לסבתא שמכירה מקרוב את הנפשות הפועלות ואת דפוסי ההתנהגות שלהן.