יחסי מורה-תלמיד

[קוזושי]

כן

קאטה זה דבר עמוק מלא בדקויות שאתה לומד ומגלה כל הזמן. לפעמים אתה שם לב לאיזה משהו חדש שגילית בתנועה מוסיימת ואתה רוצה לעבוד עליה לאט יותר, או מהר יותר, להדגיש דוקא אותה, להקצין אותה מעט, לנסות יישום שלה במצב קצת שונה. אלו הן דברים לגיטימיים ששיכים לעבודה האישית שלך בינך ובין עצמך והמתבונן מהצד לא חייב להבין מה אתה עושה. אפילו מורה יכול רק להפריע בשדלב הזה. רק לאחר מכן אתה פונה אל המורה לשאול האם הרגשתך נכונה.

 

[דלית - delete]

מסכים לחלוטין, אבל לא זה מה שהובן

קאטה נועדה בראש ובראשונה לתרגול עצמאי. חלק משיטת הלימוד (גם עם מורה צמוד) היא תרגול עצמאי של הקאטה. השאלה היא מה קורה בזמן שיעור, לא בזמן תרגול עצמאי.

 

[דוד כפרי]

בג´ודו יש קאטות לזוגות.

 

[budoka]

אז כמו שאמר אמיר

מורה טוב לא מתקן לך יותר משגיאה-שתים כל פעם. בכלל, מורה טוב לא לוקח אותך ביד ומראה לך את הכל, אלא מורה באצבעו לאן אתה צריך ללכת, את ההליכה אתה צריך לעשות. כשאתה עובד עם מורה צמוד, אופי האימונים שלך מתהפך ביחס לאופי האימון בקבוצה גדולה: עם מורה צמוד אתה מתאמן כמעט רק איתו, וכדי להפנים נקודות מסויימות, אתה מתאמן אח"כ עם בני זוג. באימונים, המורה יציב לך אתגרים בקצב האופטימלי מבחינתך. העבודה בכלל לא תהיה מלאכותית, להיפך. מכיוון שאתם קרובים, לא יהיו מחסומים מנטליים לגבי גרימת כאב למורה, תקיפה שלו ובעצם נסיונות להגיע לרמה שלו. לא סתם יש מה שנקרא "תלמיד אישי" במסורת של אמנויות הלחימה.

 

[קוזושי]

ועוד דבר

לדעתי כדי להתפתח באמנויות לחימה יש שלושה סוגים של בני זוג שלכל אחד יש את הייתרון שלו. החשוב ביותר זה בן זוג ברמה שלך שאיתו אתה מתפתח ולומד דברים חדשים, עליו אתה נהנה לעבוד ועושה זאת בשיא היכולת שלך, ודרכו אתה יכול לדעת אם מה שלמדת באמת עובד, ואם באמת הבנת את הדברים. השני הוא המורה שמלמד אותך מתקן טעויות ומכוון אותך אל הדרך הנכונה. לא יעזור לך לעבוד אתו בצורה חופשית ומשוחררת כיון שהוא הרבה יותר טוב ממך ושום דבר שאתה יודע לא בדיוק יעבוד עליו אם הוא רק ירצה. ולמרות שאתה צריך לעבוד אתו עד הסוף ובצורה הכי טובה שאתה יכול כדי שהוא יראה איך אתה עובד ויוכל לתקן אותך, זה אף פעם לא יהיה אמיתי ולא תוכל להנות מזה (לפחות עד שתגיע לרמה מסויימת שהפער בינך למאמן הוא כבר לא כל כך ענק) והשלישי הוא תלמיד, מאד חשוב לעבוד גם עם מתחילים שעל ידי זה שאתה צריך להסביר להם זה גורם לך לחשוב על התנועה ולנסות להסביר כיצד לעשות אותה נכון. ובעצם, העבודה עם מתחילים מסייעת לך להבין דברים רבים בתנועה שאתה כבר עושה בלי להרגיש. עבודה עם מתחילים גם מעמידה אותך פעמים רבות בפני אדם שלא הורגל להגיב על פי הקודים שאתה מכיר באמנות הלחימה שלך וגורמת לך להתמודדות שלא היית נתקל בה עם הבכיר ביותר. אצל המאמן שלי העבודה היתה ללא הפרדה בין מתחילים למתקדמים בשל הסיבה הזאת.

 

[דוד כפרי]

../images/Emo45.gif

 

[bizhar]

כל מילה מיותרת ../images/Emo45.gif

 

[amir_aikido]

../images/Emo45.gif

וסייג אחד, מורה טוב לא יתן לך להרגיש את הפער שבינכם בזמן אימון חופשי. באימון חופשי אתה תמיד תחוש שאתה מתאמן עם מישהו שהוא טוב ממך רק במעט. באופן הזה הוא ישמור גם על ההנאה שלך מהאימון. מניסיון, אין הנאה כמו לזרוק מישהו ולשמוע אותו צוחק בשמחה על שהצלחת לזרוק אותו טוב סוף סוף

אמיר

 

[orii]

מסתייג מההסתייגות...

או יותר נכון המורה שלי לא חושב כך. הוא אף פעם לא יוריד את הרמה שלו כדי שאני (או כל תלמיד אחר) ירגיש יותר טוב. לדעתו כך הוא מלמד הכי טוב. כמובן שהתרגילים כן זורמים עם תלמיד בכל רמה. יתכן שההבדל נובע מסוג התרגילים שהוא מן הסתם אחר.

 

[amir_aikido]

אולי תירגול שונה, אולי גישה שונה

אני מדבר על אימון בסגנון "משחק קרב חופשי" כשהמטרה היא לימוד טכני מהמשחק (תנועה, תיזמון, וגם טכניקה). אם התלמיד כל הזמן יתקע ולא יצליח לעשות כלום למורה שלו, בגלל פער הרמות שבניהם. התלמיד רק יתאכזב ויתייאש, ולא יהיו לו דוגמאות חיוביות מפעולתו העצמית ללמוד מהן. המורה שלי דימה זאת פעם לניסיון לחזק שרירים ע"י דחיפת קיר, אמנם מתקדמים בשיטה כזו אך הרבה פחות מההתקדמות כשהשריר עושה עבודה עם משקולת. אולי הניסוח "להוריד את הרמה" איננו מתאים. המורה לא מוריד את הרמה שלו, אלא יוצר הזדמנויות מכוונות לתלמיד לבצע את שלמד בשיעורים ויתאימו לרמת התלמיד (לא יהיו קלות מדי, אך גם לא קשות מדי). בנוסף המורה לא ינצל את יכולתו לחמוק מהטכניקות של התלמיד במקרים בהם התלמיד מבצע את הטכניקה טוב ביחס לרמתו האישית של התלמיד. כך התלמיד יקבל פידבק חיובי ויתקדם. אמיר

 

[orii]

כן, לפחות סוג התרגול אחר

אין לנו עבודה חופשית ואין לנו גם עבודה על טכניקה בשנים הראשונות... התרגילי הזוגות הם מאוד מעטים ומובנים. אני יכול לדחוף והלדחף ע"י חיים שעות, לא אצליח אף פעם לא לדחוף ולא להדחף, אבל אני מרגיש שאני לומד... לפעמים אני רוצה שחיים יהיה פחות טוב כדי שאולי אבין יותר טוב - אבל לדעתו זו לא גישה טובה.

 

[voguemaster]

צודק, לפעמים ../images/Emo13.gif

זה מזכיר לי פעם אחת שהייתה לי בעיה עם איזשהו תרגיל בצי´נה ואח"כ אחד המדריכים הזוטרים נשאר איתי 40 דקות אח"כ ופשוט הטלתי אותו פעם אחרי פעם אחרי פעם (יד אחת, שתי ידיים, שני הכיוונים, מה לא..) הוא לא וויתר עד שלא הראיתי סימנים של הצלחה (דווקא הייתה לי בעיה לבצע את התרגיל עם שתי ידיים ועם אחת זה פעל יופי!)..

 

[voguemaster]

בעיניי

העבודה עם מישהו ברמה גבוהה יותר (מדריך זוטר, אבל לא המורה) היא הדבר הכי מוצלח שיש. אתה גם יכול להתנסות עליו/עליה באותו אופן שמתנסים עם אנשים ברמתך, וגם אתה מקבל תיקון של מישהו מנוסה ממך שאצלו הדברים נטמעו קצת עמוק יותר

 

[WhiteBear]

../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif../images/Emo127.gif - נוסף לקישורים