שיכנעת בעיקר את עצמך... יש רק בעייה קטנה.
אתה זורק מספרים לחלל האוויר, משווה תפוחים בישראל לבננות באמריקה - ומדי פעם זורק פנימה "נתונים" שכנראה קראת פעם באיזה מאמר. בנוסף, שקוף שאתה צעיר מאוד. אתה זורק סכום שנראה לך גבוה בצורה דמיונית - "וואו, דירה בחולון יכולה להגיע בקלות ל 150,000$"... ילד - דירה בחולון עולה כפול מזה. ויותר. דירת 3 חדרים ( כמו שנקראת דירת 2 חדרי שינה בישראל) שתשיג ב 150 אלף בחולון תהיה או בשכונה דפוקה במיוחד, או במצב דפוק במיוחד. ואם בנדל"ן בארץ אתה קצת לא מתמצא, אז בנדל"ן בארה"ב מה יהיה? את אותו "ביית פרטי עם שטח שבישראל אתם רק יכולים לחלום עליו", בשכונה טובה בפרברי מיאמי, בהחלט ניתן לקנות. הוא רק עולה חצי מליון דולר ומעלה - כמו (ויותר) מוילה בפרברי תל מונד ושאר פרדסי השרון... צר לי, בחור, אבל בקטע הזה פיספסת כבר את "רכבת המציאות". לידיעתך - גם בפרברים שבהם אנ"ש רוצים לגור באורלנדו, או באיזור מיאמי - 150 אלף דולר לא קונים לך כלום. ואיפה שהם קונים לך דירת שני חדרי שינה - אתה לא רוצה לגור. תסמוך על דויד. נמשיך. אני מנסה לחלץ מתוך התערובת שעשית בין שכירת לקנייה קצת נתונים, אבל מה שיוצא משם זה בעיקר דברים תמוהים: אתה משווה שכר דירה של דירת 2 חדרי שינה בתל אביב - לשכר דירה בסאן פרננדו וואלי. מה בדיוק מקביל בשני המקומות האלו? אחד הוא ה"מנהטן" של ישראל, והשני הוא שרשרת של פרברים של לוס אנג'לס... רוצה להשוות תפוחים לתפוחים? תשווה שכר דירה בפתח תקווה, או בראשון... לשכר דירה בוואלי. רוצה להשוות "תפוחים לתפוחים" לשכר דירה של תל אביב? אז תשווה עיר שהיא מרכז של עסקים, תעשיית היי טק, אקדמיה ושיש בה בורסה... ערים כמו ניו יורק סיטי, שיקגו, בוסטון, סן פרנסיסקו... פתאום נראה כאילו בתל אביב זול יותר - הלא כך? ולגבי מזון - נראה לי שאת הרושם שלך על מחירי המזון בארה"ב קיבלת תוך כדי איזשהוא טיול חפוז בארה"ב. לא נראה לי שניסית לקיים משפחה, על תזונה מאוזנת ובריאה, לאורך זמן... אם תחייה על מזון שקונים בחנויות של 99 סנט אתה תשקול 300 קילו תוך חצי שנה. לקיים משפחה זה אומר לעמוד עשר דקות בחורף ליד הירקות ב"חנות הזולה" - ובסוף לקנות עגבנייה בדולר (ליחידה), פילפל אדום בדולר ועשרים (כן, ליחידה) ומלפפון אנגלי ארוך - שניים ב 3$. כי חייבים לתת לילדים ירקות לאכול... אני די משוכנע שאתה עוד אוכל אצל ההורים... אבל תשאל את ההורים שלך: מתי בפעם האחרונה הם שילמו 30 ש"ח לקילו עגבניות? זה מה שעגבניות עולות כאן בחורף... והחורף נמשך כאן יותר מחצי שנה. תבין - עכשיו שיא הקייץ. אמצע עונת העגבניות. אפילו עכשיו הן עדיין עולות 7 או 8 ש"ח לקילו. בחורף מוכרים כאן שקית של 6 פילפלים אדומים. יפים מאוד. לפעמים זה אפילו ייבוא מהערבה בישראל. השקית עולה 7 דולר. 30 ש"ח. 5 ש"ח לכל פילפל. נכון - מי שחי בדרום קליפורנייה, ארץ הירקות, משלם פחות על ירק. אבל כמו שאתה אמרת - לא כולם צריכים (או רוצים) לגור דווקא שם... ומי שחי שם נדפק עם הדלק. לגבי חינוך: עוד נושא שאין לך נסיון בו, ולכן אתה לא יודע על מה אתה מדבר. בארה"ב, כמעט בכל המקומות, אין פיתרון בחינוך הציבורי לילד מתחת לגיל 5. לפיכך - ילדים חייבים ללכת לגן פרטי (בדיוק כמו בארץ) עד שמגיעים לגיל גן חובה. מחיר הגנים הפרטיים כאן, באזור שבו אני גר, הוא בדיוק פי 2. אח שלך משלם 4,000 ש"ח לחודש לילד בארץ? כלומר טיפה פחות מ 1,000$ לחודש ליום מלא? כאן גן לילד בן שנתיים, יום מלא, עולה 2,300$ לחודש. איך בדיוק אתה התבטאת? "לא ממש זול, אה?". וכשגדלים הילדים? או, כאן אנחנו מגיעים להבדלים בין חו"ל וישראל... אתה רוצה שהילדים שלך ידעו לקרוא ולכתוב בעיברית? רוצה שילמדו על חגי ישראל? אולי רוצה קצת יהדות? רוצה? אז תשלם... זה כבר חינוך פרטי. המערכת הציבורית אינה מתעסקת בדת ובתרבויות זרות. אז זה כבר תלוי בך - חינוך פרטי יהודי מלא, או איזהשהוא AFTER SCHOOL PROGRAM בבית כנסת או JCC (לנו יש בעיר ISRAELI COMPLEMENTARY SCHOOL עם כ 100 תלמידים כל שנה - 1,200$ לילד...) ושיהיה ברור לך, שזה בא מעל ומעבר לכל שאר "חוגים והעשרות" - שכל אחד מהם עולה כסף: מורה לפסנתר, קאראטה, ג'ודו, תגבור מתמטיקה, התעמלות כזאת, התעמלות אחרת, שחייה, כדורגל... בדיוק כמו אצל ילדים בארץ - רק שכאן מחיר שיעור הוא ב 50% יותר גבוה מבארץ. ולגבי סעיף 4 שלך: תעשה לעצמך טובה ואל תסתבך עם דברים שאין לך שום מושג בהם, כמו למשל חוקי המס בארה"ב. לפי מה שכתבת על ההחזר להוצאות בריאות ברור לחלוטין שאתה לא מתחיל אפילו להבין את התסבוכת האדירה של חוקי המס. תנוח דעתך: אין החזר של 7.5% במס על הוצאות בריאות. מי שאמר לך את זה לא מבין כלל את חוקי המס. כדי לקבל החזר על הוצאות בריאות אתה צריך קודם כל שיהיו לך הוצאות בריאות חריגות - חשבונות של בתי חולים ורופאים על סך עשרות אלפי דולארים. אני מאחל לך שלא תגיע לזה אף פעם. כן - לשכיר בארה"ב יש החזרי מס. על משכנתא, למשל. ובאופן כללי, נטל המס קטן יותר מאשר בישראל. וזו בהחלט אחת הסיבות שאנשים נוקבים בקטע של "למה לחיות בארה"ב ולא בישראל". אבל המחייה בארה"ב יקרה יותר, במספרים אבסולוטיים. ואני משווה תפוחים לתפוחים. הרבה מהחברים שלי מכאן שחזרו לישראל התיישבו באזור רעננה \ כפר סבא. הם עזבו דירות שכורות כאן, בברוקליין פינת בוסטון (או בניוטון) - ושכרו ברעננה (שהיא די מקבילה בסך הכל לפרבר שבו אנחנו חיים כאן) בתים קטנים או דירות גדולות. בחצי מחיר ממה שהם שילמו כאן. ירד להם ה"גיבנת" של החינוך היהודי \ ישראלי - בארץ הם לא צריכים את זה. הם מספרים לי שחשבונות המזון שלהם מזעזעים - בשקלים - אבל כשמתרגמים לדולארים זה בערך אותו דבר כמו פה... הבשר היקר (בארץ) מתקזז עם הירקות הזולים. נכון - הדלק יקר יותר בישראל. אבל חצי מהם נוסעים על רכב מעביד ובכלל לא איכפת להם. ולחצי מהם יש קטנוע בתור רכב שני - שנוסע שבוע על 30 ש"ח... בבוסטון אפשר להשתמש בקטנוע בערך חודש בשנה.