יונתן לא מאושר

[ליליה והגמדים]

לאה, יש כעת כ- 5-6 מעונות נעמת

שהתגלו בהם לקויות במידה שהביאה את זה לאזנינו דרך התקשורת, עורבה משטרה, הפיקוח הגיב וכיו"ב. כ"כ רק כאן בפורום (וקראתי גם בנוספים) הובאו מספר דומה של תלונות שעדיין אינן פליליות אולם די חמורות. תוסיפי לזה בעיות תקציב קשות, ניצול קשה של מטפלות (שבהכרח פוגע באכויות הטיפול) ובעיות ניהול מורכבות בנעמ"ת בכלל, ותקבלי תמונה, שלפחות לפי דעתי הבלתי קובעת, צריך שתייצר "הלם" צרכני שיגרום לשינוי. זו לא הכללה על כל המעונות כי המרכיב הפרסונלי לעולם קובע, אולם זו כן קביעה נחרצת שבמקום שיש בו בעיות מדיניות, תקציב, ארגון וניהול - ה- 10-15 מקרים הללו (מעניין שאף אחד אינו מויצו או אמונה - גם אינדיקציה) צריכים להדליק את כל הנורות האדומות. ארגון מסחרי שמתפרק ארגונית וניהולית, מפסיד כסף. כאן הנכס הוא ילדים.

 

[ליליה והגמדים]

ולא צריך ללכת רחוק

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=40900639

 

[אפרתש]

כנראה זה לא מקרי שדווקא בנעמ"ת

התגלו מקרים של הזנחה פושעת. ממה ששמעתי ממישהי שעבדה שם (והסיפורים כאן מחזקים את זה): סף הקבלה לעבודה ירוד. כל מי שרוצה - מתקבלת. תנאי העבודה מאד קשים (שעות ארוכות ללא כל הפסקה). הסיפור על המטפלת שחבטה בילדים עם מקל הספונז'ה הוא איום. אבל כנראה אותה מטפלת היתה בעיצומו של יום עבודה של 9 שעות, ומשימתה היתה גם לנקות את הגן וגם להשגיח על מספר גדול של ילדים. אז לה אסור להרביץ, אבל מי שנתן לה את המשימה הבלתי אפשרות הזו חולק באחריות. מקרי התעללות או הזנחה נפתרים על ידי העברה למקום אחר כל הדברים האלה הם דברים שמוכתבים מלמעלה, מההנהלה. לא תלוי במטפלת ספציפית. אז כן, יתכן מעון טוב של נעמ"ת. אבל כנראה רבים מהם הם איומים. ואם לא נפלת על אחד טוב - אין גיבוי מלמעלה לפתור את הבעיות.

 

[אתיש]

אני בהחלט חיה בארץ !!!!!!

ואני בהחלט יודעת וקוראת את הכל - ויודעת לגבי מה שקורה. אבל - לעשות הכללות לגבי כל המעונות בגלל בעיות שנגרמו במס' מועט של מעונות??? זוהי הכללה שבהחלט לא במקומה.

 

[ליליה והגמדים]

יש לא מעט מקרים, כולם בנעמת בשנה

האחרונה. למשל: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=40984415 אין לזה סוף. אולי התמזל מזלך ונפלת על פרסונה נפלאה, אבל המצב זועק ליקוי אירגוני מזיק בנעמת בכלל.

 

[הילהל]

לגבי הגן ולגבי אחה"צ

חשבנו הרבה על עניין הגן. האיש שלי עשה לשם "גיחות ריגול" כשלא עבד - ומצא שהכל בסדר. בת הדוד שלי שהיא מטפלת במעון נשלחה עם יונתן לשם בוקר אחד - ואמרה שיש לה רק דברים טובים לומר על הצוות. וגם אני כאמא מתרשמת מאוד לטובה מהמטפלות. מה שכן - הן שונות מאוד מהמטפלות בויצ"ו. בויצ"ו היו נשים חמות וגדולות ורכות שאפילו לי התחשק להתרפק עליהן, והיה דגש רב על חום ואהבה ומועט על תוכן (דיווחו לי שגם שם בכיתת הגיל של יונתן יש יותא תוכן ופחות פיזיות). בנעמ"ת המטפלות צעירות יותר, סגנון אחר פשוט, ויש המון המון תוכן עשין ומעניין אבל פחות פיזיות - אולי בגלל גיל הילדים, אולי בגלל שהקבוצה בכיתת גיל זו גדולה יותר. אבל יונתן הרי לא יודע שגם בויצ"ו שלו דברים השתנו. מבחינתו - "הרעת התנאים" נובעת מהמעבר. המטפלת הראשית מדווחת לי שיונתן "לא נפתח" לילדים. הוא נהנה מהמשחקים והתכנים והחוג. אוכל וישן טוב. אבל הוא לא מתחבר לילדים בכלל. האמת? גם אני לא! זו אוכלוסיה מאוד שונה מזו של הגן הב"שי שלנו. המעון בתוך פארק היי טק, ושם עובדים רוב ההורים. בב"ש היתה אוכלוסיה שניתן לכנות מעמד סוציואקונומי נמוך יותר, אבל כנראה שכדאי לשים גם עלי את התווית הזו - כי איתם התחברתי יופי. בב"ש היה לי קשר עם הורים אחרים - עצרנו לשוחח, לפעמים נשארנו לבלות יחד בגינה הסמוכה לגן. כאן כלום. יש לי קצה חוט של היכרות עם מישהי דרך הפורומים בתפוז וביקשתי ממנה שנפגיש בין יונתן לבת שלה אחה"צ. ואני מתפללת שזה "יידבק" (גם מבחינתי, גם אני רוצה חברות ברחובות). אבל גם אני מתביישת פשוט לתפוס איזו אמא ולנסות להכיר...

 

[לאה_מ]

אז אולי ההיפך - נסי לאתר בגן את

האמא שנראה לך שאת יכולה להתחבר אליה, ותזמיני את הילד/ה שלה אליכם לשחק עם יונתן - כך אולי אתן תיצרו קשר, ודרככן יהיה קל יותר לילדים. מאד מאד מאד מזדהה עם הקשיים שלך עכשיו

 

[קֶרֶן יער]

כמוכי כמונה...

אני בטוחה שחלק מהבעיה של משמש בגן היא שאני לא מתחברת טוב לחלק גדול מההורים... מה עם שינוי אצלי ואצלך?? אולי שווה אפילו ליזום עם הגננות יחד איזה מפגש עם ההורים? אולי יום שישי של אירוח בגן של כל ההורים? והייתי מנסה באמת להתחבר לאחד שניים. בלי בושה. מה הנזק שיקרה אם תזמיני אליך אמא עם ילד? את אפילו יכולה להגיד שאתם חדשים וקשה לכם. איפה מבלים הורים עם ילדים ברחובות אחרי הצהריים? יש ג'ימבורי? יש מצב לאיזה חוג?

 

[mishtal]

מניסיון של שנה שעברה

המפגשים אחה"צ עם ילדים מהגן בבית ובגינה מסייעים להידוק הקשר בגן. האמת היא שהרבה יותר קל להפגיש בין ילדים כאשר כיף לנו לשהות גם במחיצת ההורים. השנה לדוגמא, טל התחברה בגן עם ילדה מאד חמודה ונראה לי שהיה נחמד אם היינו נפגשות איתה גם אחה"צ. האמא דווקא נראית לי חמודה אבל משום מה זה לא יוצא. אף אחת לא עושה את הצעד של להזמין באופן רשמי, לתאם יום מסוים וכ'ו. גם אני נמצאת ביישוב חדש, שונה כל כך מהעיר הגדולה. אבל אני טיפוס מאד ביתי, שברגע שאני הופכת את הבית ל"בית שלי" אני מסוגלת לשהות בו הרבה. לטל כיף בגן אז אחה"צ אנחנו מבלות לבד בבית או בגינה. כרגע ההכרויות שלי הן די שטחיות. עדיין לא נפגשנו באחד הבתים עם ילדים אחרים. אבל אני מאמינה שזה יגיע. דרך אגב- גם כאן (בשוהם) אני לא מרגישה חיבור לאוכלוסיה. יש אמא מהגן שסיפרה לי על סגנון השיחות המתנהלות בחוץ : "כמה חדרים יש לך"? וכ'ו. אבל בכל מקום אפשר למצוא טיפוסים מסוגים שונים. יש עובדי הייטק נחמדים ויש מטפלות ועובדי ניקיון לא נחמדים ולהפך. אני מבינה שישנה אוירה כללית וציביון מסוים לאזור מבחינת הרכב האוכלוסיה אבל אם תנסי לבדוק "לגופו של עניין" אולי תגלי שאפשר להתחבר לאנשים מסוימים. אין ספק שכל ההתחלות קשות, אבל אם תפרגני לעצמך וליונתן ותתני לעצמכם את הזמן, ההסתגלות תגיע בקצב שלכם...

 

[tonti]

יש איזה גינה ליד הגן?

ככה אני יצרתי קשרים. נשארנו יומחד בגינה עם עוד כמה ילדים ואז הזמינו אותנו. גמני לא מעיזה סתם לבוא לדבר עם אמא.

 

[הילהל]

אירוניה קשה

אבא של יונתן גנן, ואין גינה ליד הגן... הגן ממוקם בפארק המדע ולא באזור מגורים. יתרון של קרבה לרכבת (עבורי) ולעבודה (עבור בעלי) חסרון של חוסר בחברים ליד הבית או בגינה לשחק בה ליד הגן

 

[מ א י ה ועוד3]

כנציגת הרחובותיים כאן, קודם כל

את צודקת, אין כאן גנים לשעות אחרי הצהריים שהם נחמדים. זה בעיה. יש כמה מקומות שאנחנו הולכים אליהם, את מוזמנת לשלוח לי מסר ואני אשלח לך את הטלפון וגם אקבע איתך (תמוז בת 4 וחצי). שנית, אנחנו הלכנו לויצ"ו בתוך מכון ויצמן, והוא היה מעולה. אני לא יודעת לגבי האוכלוסיה שאצלכם, אבל אצלנו אמנם המעמד הסוציואקונומי גבוה אבל זה הביא לאוירה של קיבוץ. שלישית, כמי שלילדה שלה קשה להסתגל לגן העירוני אחרי החממה שהיתה לנו, יש לי כמה עצות בשבילך. קודם כל, שיחה פתוחה עם הגננת ללא האשמות, ומעורבות בגן. אם זה להביא עוגה שיונתן יחלק, אם זה לבוא לאיזה הפעלה (היום עשיתי יופי של הפעלה על נמרים בגן של תמוז, ואת מוזמנת לקחת אותה). מספיק לבוא בשישי לקבלת שבת ולהקריא סיפור. אני כן מתקשרת להורים מהגן ומזמינה. הפסקתי לשאול את תמוז האם להזמין אלא את מי, והיא עושה את זה. התנדבתי לעשות ספר טלפונים מצולם לגן, וכל הילדים מכירים אותי ואני מכירה את כולם. זה בהחלט דורש זמן וגם קשה, אבל אני משתדלת. ומשהו קטן אחרון: אם את מתביישת להתקשר להורים אחרים, איך את מצפה שיונתן ירגיש? (גם לי קשה, אז אני בכוונה חושקת שיניים ועושה את זה)

 

[אפרתש]

../images/Emo32.gifמה זה הפעלה של נמרים?

 

[מ א י ה ועוד3]

../images/Emo54.gif../images/Emo108.gif הפעלה שעשיתי היום: נמר

השבוע תמוז אשת השבוע בגן. כל שבוע ילד אחר מספר על עצמו. היא סיפרה בהרחבה שיש לנו 3 חתולים, ולכן בחרנו לעשות הפעלה בנושא "משפחת החתוליים". הגענו לגן בבוקר כשלתמוז אזני נמר, פפיון נמר וזנבון מנומר. דיברנו קצת על חתולים שחיים בבית (כמו אצלנו) ועל חתולים בטבע. הסברתי להם שזאולוגים מחלקים את החיות למשפחות, ודיברנו על כל החיות ששייכות לדעתם למשפחה ולמה בחרו אותם. אז סיפרתי את הסיפור "נמר בפיג'מה של זהב" של נורית זרחי, והם השתתפו בקטעים הרלבנטים בנהמות נמריות. אחר כך דיברנו על אריות, נמרים, טיגריסים וברדלסים, מה הדומה ומה השונה. אני מצרפת את הקובץ עם מה שהכנתי. בסיום צרפנו דפי צביעה עם השמות והצורות של החיות. הילדים ממש התלהבו. השארתי בגן עוגת גזר עם שוקולד צ'יפס, שקראנו לה עוגת נמר בגלל החברבורות של השוקולד. הילדים היו נורא מרוצים וגם אני. חצי שעה של כיף טהור בגן.

 

[maya100]

וואו! נפלא!! איזו הפעלה מקסימה!

והשילוב של עוגת החברבורות - חבל"ז! אהבתי לגמרי!

 

[מ א י ה ועוד3]

ודפי הצביעה בנושא שתמוז חילקה בגן

 

[אפרתש]

מקסים! בטח תמוז היתה בעננים

 

[לאה_מ]

מקסים! תודה ששיתפת אותנו

ואיזה כיף לתמוז

 

[מ א י ה ועוד3]

תודה למי שהחמיאה

 

[הילהל]

אם העלבתי את רחובות - אני מתנצלת

אני פשוט כ"כ לא מסתגלת, שרחובות נהייתה סוג של עונש עבורי. השיקול בנעמ"ת היה שיש שם גם גן ויונתן יוכל להיות שם שנתיים - כלומר, לא נגרום לו טלטלה ומעבר שנה אחרי שנה. אני חושבת שביום שישי אשוחח עם המטפלת האחראית, כי אי אפשר ככה יותר. הבעיה שהיא דוגלת בזה שהורה שנכנס - רק "סוגר" את הילד. שהילד נצמד להורה ולא מוכן בכלל להפתח במצב כזה. לכן היא גם מבקשת שלא נהיה ביומולדת שלו (מה שמאוד מעציב אותי). אני לא יודעת איך ליצור קשר - אין לי טלפונים, אני לא מכירה לא ילדים ולא הורים, אני מרגישה בפלנטה זרה. וכשאני שומעת את השיר הזה, שיש בו את המשפט החוזר when you're strange אני פורצת בבכי של הזדהות. תמיד אומרים שילדים מתחברים בקלות ומכניסים את ההורה לעניינים (או ככה טוענות כל המכרות האנתרופולוגיות שלי לגבי ילדים ועבודת שדה). כאן זה לא קורה.