יונתן לא מאושר

לחלוטין לא נעלבתי, נהפוך הוא

את באמת צודקת, קשה למצוא כאן חברה בגנים הציבוריים. זה חסר גם לי, וחלק מבעית הריאות הירוקות של רחובות, שהם כרגע בעיקר מכון ויצמן. גם אני לא אוהבת את ענין ימי ההולדת ללא הורים, אבל משלושת ילדי ראיתי תגובות מאד שונות. דבש (שנתיים) באמת לא נהנתה כל כך בחברתנו, ואולי ההחלטה להביא את הסבתא גם לא היתה במקום. שביט (שנתיים) פרח בדיוק באותה הסיטואציה ועד היום זה זכור לו כחוויה הכי הכי שהיתה לו. תמוז (בגילאי שלוש וארבע) היתה מאד נרגשת, ומזל שהיתה תכנית אחרת היא היתה לחלוטין לא ניתנת לשיחה. יצירת הקשר עם ההורים צריכה להיות יותר קלה כשיש דף קשר, ואצלנו זה הדבר הראשון שעשו בכל גן שהיינו. לפחות את זה ניתן להציע כעזרה לגן, ואז גם לך זה יעזור עם השמות. וגם הילדה שלי ביישנית מאד, ולא תעזור לי בכלל בהתחברות. אבל אני כבר לא כל כך ביישנית (וגם משתדלת לא לפחד בלילה, למרות שעד היום אני שונאת חושך, כדי לתת דוגמא אישית). בקיצור, אני אשלח לך טלפון ותבואי לשתות קפה (היום? אנחנו פנויים). ואת ההפעלה של הנמרים אני אעלה בקרוב לכאן, להדגמה.
 

אמברון

New member
אין לגן דף קשר?

אגב, יש הורים בגן שמסקרן אותי להכיר. במידה שזה מתאים גם לעומר - הרווחתי (סיפקתי את יצר הסקרנות בנוגע אליהם).
 

Kalla

New member
אוי, אני קוראת את התיאור שלך

של ויצו ורואה מול העיניים את המטפלות של שלנה שעברה - ממש בול פגיעה. וכל כך גדולות ורכות, חמות ובוגרות! ממש עשית לי נוסטלגיה. ואת צודקת לגבי התוכן - נראה לי שתום ודליה היו בקבוצת גיל מעל יונתן והיה להם המון המון תוכן ותמיד כשבאתי הם היו עסוקים עד מעל הראש ובכלל לא שמו לב שנכנסתי. והגננות גם היו מאוד מוכשרות וקראו להם סיפורים תוך המחזה ממש - עם שירים, בובות מדברות, תנועות ידיים ועוד.
 

Kalla

New member
וסליחה שסתם קשקשתי

ולא הצעתי לך פתרון - פשוט עוד לא ניתקלתי במצב כזה ואין לי שום דבר להוסיף על מה שכבר כתבו לך.
 

אתיש

New member
כמה שאני מבינה אותך - אני עוברת

בדיוק אותו הדבר עם יערה. אתמול הזמנו חבר מהגן הבייתה - יערה סירבה לחלוטין לשתף איתו פעולה. רוצה תמיד את הגן ה"ישן" - לא מתחברת לגן החדש. היום בבוקר באה ילדה נוספת בבקשה לבוא אלינו היום הביתה - יערה אמרה לי באוזן שהיא לא רוצה - והתיישבה לה בפינה של הגן. ואני עדיין דומעת - קשה לי לראות אותה כך, שנה שעברה היא ממש פרחה בגן - והשנה - היא עצובה כ"כ - רק שאצלי היא מגדירה את זה כשעמום בגן..
 

הילהל

New member
בת כמה יערה?

אני זוכרת שכתבת שהיא משועממת. אני דווקא חשבתי שאולי היא קצת "גדולה" על מה שיש לגן הזה להציע. אמא שלי פעם אמרה לי שאחד הרגעים הכי קשים שלה היה ההבנה שיש לילדים שלהב בעיות שאין בכוחה לפתור. רק שלא חשבתי שהרגע הזה מגיע כ"כ מוקדם!
 

אתיש

New member
יערה בטרום חובה - בת 4.5

משיחה עם הגננת שלה - יערה נמצאית בקבוצה של החובה (הגן מעורב טרום חובה וחובה יחדיו) והגננת שיבצה אותה עם הבוגרים יותר שכן היא מאוד פיקחית לגילה. אבל מעבר לזה - היא בהחלט "מתבודדת" חברתית - אני מודעת לכך שיש בעיה. אני פשוט לא יודעת איך לפתור אותה - איך לגרום לה לרצות להיות חברים. אתמול היא שאלה אותי: למה הילדים לא משתמשים בשכל שלהם? ששאלתי למה היא מתכוונת - היא אומרת שלא תמיד ילדים יודעים תשובות לשאלות - והיא כן יודעת כי היא משתמשת בשכל שלה. יש לי הרגשה שהיא מסרבת להתקרב לילדים האלו - שהיא מרגישה שהיא יודעת "קצת יותר מהם" ומסרבת להתחבר אליהם - וזה הדבר שמפחיד אותי מהכל
 
הבת שלי בויצו והם טובים מאוד

שנה שעברה בתי היתה בגן של ויצו במרכז העיר (בחניה של המכבי איפה שהשוק) הגן היה מעולה אבל השנה החלטתי להעביר אותה לגן ליד הבית גן של ויצו. רציתי שהיא תגדל עם ילדים מהשכונה שלה. א ב ל לללללללל, ההסתגלות שלה לשם קצת קשה. בגן הקודם היא היתה מנופפת לשלום בבוקר ולא רוצה לחזור הבית אחה"צ. היתה פעילה רוקדת ומשתוללת ואילו בגן החדש היא בקושי יוצאת לחצר ונראת לי פחות שמחה. אמרו לי לתת לזה זמן. אני יודעת שלא רע לה אבל אני מקווה שהיא תסתגל. כך שהילה תני לזמן לעשות את שלו. הגן של נעמת בפארק המדע נמצא מאחורי העבודה שלי, שמעתי עליו ביקורות טובות מאוד.
 

maya100

New member
יש לי בעיקר../images/Emo24.gifוהסכמה עם קודמותי

אני יזמתי דף קשר בגן של אביגיל וככה יש לי את כל המידע - שמות, טלפונים, כתובות והכל. זה מאוד מקל ליצור קשר. בנוסף, אני מצטרפת להמלצה לנסות ולדובב את יונתן האם יש ילד/ה בגן שהיה רוצה להזמין אליכם ואכן ליצור את הקשר הזה. אין לי ספק שזה יחזק את מעמדו בגן וגם הוא יהיה יותר מאושר ובטוח. היית צריכה לראות איך הבת שלי התחבקה הבוקר עם הילדה שהיינו אצלה אתמול - הייתי המומה!
 

maya100

New member
ואגב, אם יש לך רכב אחה"צ

אני יכולה לחשוב לפחות על עוד שתיים שלוש בנות מקסימות מהפורום (שלנו
) מהאזור. יהיה כיף גם לך וגם ליונתן!
 

הילהל

New member
../images/Emo127.gif יש רעיונות להמשך!

אני אשאל אם יש דף קשר. אם אין אני אציע להכין. אני מקווה לפגוש את הילדה היחידה שיש לי איזשהו קשר עם אמא שלה אפילו היום אחה"צ. ואנסה לדחוף את עצמי לשיחה עם אחד ההורים שנוסעים ברכבת ואני מצליחה לזהות, בפנים אם לא בשם. עזרתן לי מאוד לסדר את המחשבה. תודה.
 

ליאת +

New member
טוב אז לא נשאר לי הרבה מה להציע

חוץ מ
איכשהו ברור לי שכשאת תרגישי יותר טוב אז ככה גם יונתן. בלי שום קשר לגן. פתאום יום אחד הדברים יסתדרו. אתם נשמעים משפחה כל כך נחמדה שאין לי ספק שכולכם תמצאו חברים. אנחנו במשבר דומה סביב מעבר מהגן הפרטי- המשפחתי, עם הנשיקות (גם לאמהות...) ועם הצחוקים עם המטפלות למסגרת כל כך שונה. כשברור לי שהקושי הוא גם שלנו. אני בטוחה שהדברים יסתדרו.
 
לפני שאת דוחפת את עצמך לאחד ההורים

אני רוצה להזכיר לך משהו, כבסיס לשיחה: את בחורה נפלאה, מרתקת, שנונה, עם חוש הומור, עם הרבה מה לאמר שמעניין להקשיב לו. את יודעת להיות חברה נפלאה ואת נכס יקר למי שמכיר אותך. (בואי עם הבטחון הזה שקונה אנשים ולא עם "אני צריכה to make friends בשביל הבן שלי" ופרצוף נאחס, הא? וגם בלי קשר לא יזיק לך להזכר בכך בקשר לעצמך)
 
בעלי היה 'חברה' בפורום רכבת....

של האמהות מהגן הישן + כל החברות שלהן, איזה רכילות הייתי שומעת ממנו.... (קו ק. גת - תל אביב). אין ספק שלאיש שלי יש את היכולת הזו ליצור קשרים ולי אין אבל אני יודעת את התיאוריה - זה לחייך, להנהן בראש לפעמים ואחרי 2-3 כאלה, אם לא התמזל מזלך והצד השני כבר תפס יוזמה, להגיד משהו בסגנון "הילד שלך בגן XXX, נכון?". מחזיקה לך אצבעות שתצליחי יותר ממני....
 

אמברון

New member
הילונת ../images/Emo10.gif ../images/Emo24.gif

המצב הזה מוכר עד כאב. עברנו גיהנום עם עומר עד שהסתגל למקום החדש (ועדין מסתגל). הוא לא רצה ללכת לגן, הוא כעס הרבה יותר, הרביץ, קילל ומרד באופן ששידר מצוקה. בימים שקשה לו, הוא מבקש לחזור לירושלים - לסביבה שהוא זוכר והכיר כל כך טוב. צריך לזכור שגם ילדים יכולים לעשות מעין אידיאליזציה למה שהיה להם קודם (בהנחה שהיה להם טוב). גם לנו, כמבוגרים שעוברים שינוי כזה משמעותי, קל להתרפק על מה שהשארנו מאחור. זה לא קל, לפעמים זה לוקח הרבה יותר זמן ממה שחשבנו / הערכנו, אבל בסוף זה מסתדר. המעבר היה קשה גם לי. לקח לי זמן להבין מי נגד מי ואיפה בעצם עברתי לחיות. אני מאמינה שאת הלחץ והתסכולים שלי גם עומר הרגיש והשליך את זה גם על הקושי שלו. כשלי התחיל להסתדר, גם לו נעשה קל יותר. הצוות בגן של עומר מאוד רגיש וקשוב לילדים. לשמחתי, את הגן מלווה גם פסיכולוגית, שמכירה את הילדים (בהתחלה קצת פחות) ויכולה לעזור. עוד לא התייעצתי איתה (אני מחכה לפגישה שכנראה תתקיים בשבוע הבא) אבל המצוקה של הקטנים מאוד דומה. אם תהיינה תובנות, אשתף אותך בשמחה. הגננת שלו הצביעה על הילדים שאיתם הוא נוטה להתחבר וציינה גם שמות של ילדים שהיא חושבת שכדאי שיתחבר אליהם (גיל / תחומי עניין / אופי וכד'). למרות שזה לא אופייני לי, ולעתים אפילו מביך, יצרתי איתם קשר והזמנתי אלינו, כדי שהמפגש הראשון יהיה בסביבה מוכרת ונוחה לעומר. הבנתי שאם אני לא אעשה את זה בשבילו, אני אבזבז זמן בלחכות שמשהו יקרה מעצמו (זה רק פרמטר של זמן. זה היה קורה אבל מאוחר יותר). נתתי את הדחיפה הראשונית ומשם זה התגלגל מעצמו. היום המון ילדים רוצים לבוא אליו, כמעט כולם חברים שלו וההשתלבות שלו בגן עברה להילוך גבוה. לגן הוא הולך בשמחה וכבר לא מצהיר ש"כל הילדים בגן הם קקה". האירוח של ההורים הוא כמו בליינד דייט. את אף פעם לא יודעת אם האדם שתפגשי יעניין אותך. לפעמים זה נעים ולפעמים זאת מעמסה, אבל דרך יונתן תוכלי להרחיב גם את חוג המכרים (לא בהכרח חברים) שלך ברחובות. ואני שוב מזמינה אותך אלינו. חצי שעה נסיעה ואתם כאן
.
 

הילהל

New member
../images/Emo12.gif זה בדיוק מה שאמאשלי אמרה היום

אז זה חייב להיות נכון! (אני מתכוונת לנושא של אידאליזציה)
 
מה שנקרא אצלנו "סיר הבשר"

(כמו ביציאת מצריים. תראי איך לא אנחנו המצאנו את הגלגל...)
 

א אוהל

New member
../images/Emo24.gif

עצות מעבר למה שניתנו לך כאן אין לי כ"כ - מבינה מאוד את הקושי שלך בהסתגלות למקום החדש ובהתחברות אם אנשים חדשים רק כי הם שם. האפרוח שלי חזרה השנה לגן שהיתה בו שנה שעברה אבל לקבוצה של ה"בוגרים" - יש כמובן צוות חדש (את שתי המטפלות היא הכירה קצת בשנה שעברה), הצוות של שנה שעברה כבר לא שם בכלל (good riddens!) וגם חלק מהילדים שהיו איתה שנה שעברה עזבו והתווספו הרבה מאוד חדשים. היא כל הזמן עושה הפרדה בין אלו ש"היו איתה בצעירים" לבין אלה שלא ומסרבת להתחבר עם החדשים, פרט לילדה חדשה אחת שגרה ברחוב שלנו ואמא שלה מצויינת בהתחברות
. גם אני מרגישה שהיא עושה אידאליזציה של הגן בשנה שעברה, זה במקביל לעובדה שעם החזרה לגן היא פתאום התחילה לדבר על כך ששכחו אותה שם בשנה שעברה (מה שלא דיברה עליו כל הקיץ) והיא מזכירה את זה רבות. בסה"כ נראה לי שהיא מרוצה בגן גם אם לא מרגישה שם בטוחה כמו בסוף שנה שעברה. מאחלת לכולכם הסתגלות מהירה והרבה חברים חדשים
 

ר של דן

New member
מה שאני עשיתי אצל דניאל

שאלתי את הגננת והסייעת עם מי היא משחקת והזמנתי את הילדים האלה אלינו הביתה, זה מאוד עזר לה אחר כך. ותני לזמן לעשות את שלו.
 
למעלה