יונתן לא מאושר

[הילהל]

יונתן לא מאושר

יונתן לא בוכה בגן החדש. אבל הוא גם לא צוחק ולא שמח. בגן ויצ"ו בב"ש, אליו הוא הלך מגיל 10 חודשים במשך שנתיים, היה אושר גדול. הליכה לגן בשמחה ובחיוך. געגועים לגן בחופש. והמון חברים. כאן, בנעמ"ת ברחובות, אליו הוא נכנס בספטמבר - זה לא כך. הוא אדיש עד עצוב בבוקר. הוא אומר שאין לו חברים. הוא לא רוצה לספר לי מה קורה, וגם לא למטפלת. הוא מדבר המון על הגן ה"רגיל" שעדיף על פני "החדש". והיום לתוספת עליזה - סיפרו לי שהוא התחיל לחבוט בכל מי שעובר לידו - הן חושבות שזה חלק מהתסכול שלו שהוא לא מצליח להתחבר לילדים. איך עוזרים? מה עושים? אני בטוחה שהפתרון שמצאתי הבוקר - לבכות באוטו, לבכות במשרד, ולאכול עוגה אכזרית בקלוריות ושוקולד - לא ממש יעיל...

 

[אפרתש]

../images/Emo10.gif

מצטערת, יש לי רק

ושאלות בבית הוא מאושר? את חושבת שזה רק הגן, או שגם בגלל המעבר? מה דעתך על הגן? מה דעתך על ילדי הגן - יש שם ילדים שנראים לך כפוטנציאל להתחברות עבורו?

 

[לאה_מ]

../images/Emo7.gif../images/Emo24.gif

דיברת עם הגננת? מה היא אומרת? את יכולה לבקש ממנה ממש לעשות עליו תצפית ולדווח לך מה הוא עושה כל היום - איך הוא מסתדר, עם מי הוא כן משחק, מה סוג האינטראקציה שלו עם ילדים. הגננת בהחלט יכולה להקל עליו בהתחברות עם הילדים בגן, ואת יכולה לקרוא בדף הזה את הדיון שנפתח בשאלה האם להכריח בת 5.5 ללכת לחוגים, וממשיך בנוגע לקשיים חברתיים של בת 4 בגן- גם שם יש רעיונות ועצות. אם הגננת מציינת ילד או ילדים מסויימים שאיתם כן נראה לה שיש סוג של אינטראקציה, אפשר בהחלט להזמין אותם אליכם הביתה או לקבוע איתם מפגש מחוץ לבית אחר הצהרים - בסיטואציה של אחד על אחד ההתחברות קלה יותר, וכך מאד יתכן שאם הוא יתחבר כך עם ילד או שניים מהגן, ההתחברות הזו תמשיך גם לתוך שעות הגן. ודבר נוסף לגבי הזמנת חברים הביתה - אני ממש לא טובה במעורבות בחיים החברתיים של הילדים שלי. כלומר, קשה לי להתקשר בשמם לחברים, קשה לי עם הזמנת חברים שאני לא מכירה שבאים עם הוריהם ואני צריכה לארח את ההורים (שלא תמיד ממש מוצאים חן בעיני). לכן שמתי לב, שאני ממש נמנעת מלסייע לילדים ביצירת קשרים חברתיים בצורה הזו. אם אני מתחברת עם איזה הורה מהגן, אין לי בעיה שהילדים יפגשו אחר הצהרים, אבל אחרת - זה קשה לי. אני גם ממש לא טובה בלהתקשר להזמין, ומגיל די צעיר אני לוחצת על הילדים שיעשו זאת בעצמם ולא יערבו אותי. זו לא תכונה טובה - לעתים הילדים זקוקים ליותר מעורבות שלי, ואני ממש מתקשה לתת אותה. עכשיו, לשמחתי, בן זוגי (שאינו סובל מהליקויים הללו) נמצא בבית, כך שהוא אחראי על הזמנות חברים של אורי, וחוסך ממני את ההתרועעות עם אנשים שאני לא מכירה. אבל אני חושבת שגם אם זה לא בא טבעי - צריך לעשות את המאמץ.

 

[א אוהל]

פתרון אחד שאני אוהבת

זה לקבוע עם ילדים מהגן בגן-השעשועים. ככה את לא צריכה לארח אף אחד, לא צריכה להתארח בבתים זרים (שזה יותר גרוע לדעתי!), הילדים נהנים וכל צד חופשי ללכת הביתה מתי שבא לו. בקרוב נבדוק משחקיה באזור לראות אם היא תהווה תחליף חורפי טוב לגן-המשחקים.

 

[sarush]

אני נדחפת רגע

מה עם להזמין הביתה חבר או שניים אחה"צ?

 

[gudat]

אויש, לא קל...

אולי כדאי לשאול עם מי הוא כן משחק (אותו או את המטפלת) ולהזמין אחה"צ. הרבה פעמים זה עוזר להרגיש אח"כ בגן קצת פחות לבד.

 

[קֶרֶן יער]

../images/Emo24.gif מזדהה לגמרי

(אצלנו בארבע הבוקר סאגת צרחות "אני לא רוצה את הבית הזה. אני לא רוצה את הבית הזה". אני לא בעוגה אכזרית אלא בשורה הרביעית של חפיסת שוקולד משובח... אכן לא יעיל). (רוצה להתחבק מחר כשהבעל מגיע? אולי תתפסי איתו טרמפ?)

 

[הילהל]

הייתי מתה להגיע

אבל הבעל מאיים לצאת נורא מוקדם (אתם מוכנים נפשית להשכמה?) ואני קבעתי בפעם הראשונה עם מנקה - כי הבית כבר מפגע תברואתי. האיש אמר משהו על תכניות שלכם לנסוע לאיקאה מתישו - ואני נרא אשמח להצטרף.

 

[קֶרֶן יער]

השכמה? הוא יגיע לפני 4:30 בבוקר??

יש לי חשש שהשכנים החדשים שלנו יזרקו אותנו מהשכונה בקרוב. אנחנו יוצאים מהבית בשעה שהם כולם עוד שקטים וישנים... (וכאמור, הלילה באמצעו החרידו צרחות "לא רוצה את הבית הזה" את השלווה והשקט). איקאה ברשימה. בהחלט.

 

[הילהל]

../images/Emo6.gif הרסת אותי

 

[קֶרֶן יער]

בכל זאת אגב ענייני אחד-

איך לך בעבודה? ולמה זה ענייני? אם את עם תחושות דומות (פחות נעים. פחות מוכר. לא מתחברת וכו' וכו') ברור לי לגמרי למה זה משקף על יונתן. הייתי מנסה להיות איתו באותה סירה, עם אופטימיות ("גם אני עברתי למקום חדש וקשה לי להכיר את החברים החדשים, אני מנסה לדבר איתם, אני..."). עוד רעיון שיכול לעבוד, גם אם אני לא נלהבת ממנו ב"רגיל" הוא קצת לשחד את הילדים בגן כדי לעבור את המחסום הראשוני (שיחלק עוגה ביום שישי למשל).

 

[הילהל]

אני מתפרקת

העומס כאן מטורף, אם כי החברה נעימה. אבל אני מן הסתם לא בקשר איתן כמו שהן אחת עם השנייה. הן מכירות שנים, נפגשות אחה"צ, בחגים. אני לא. להן יש גם ילדים גדולים ולי לא. ברחובות יש לי רק את דפי מפורום "הורים" וזהו. בודד לי וחרא לי ואני רוצה הביתה! עכשיו קחי את זה, יחד עם העובדה שאני קטנה מאוד בהעמדת פנים - ואפשר להבין למה קשה לי לעזור לבן שלי, נכון?

 

[קֶרֶן יער]

אתם צריכים פתרון יחד

ברור לך שעד שאת לא תרגישי אחרת, אין סיכוי שהוא יהיה פנוי רגשית להתחבר בגן, לא? (אני אפילו יכולה לדמיין תחושה של "אני בוגד באמא אם אני כן מתחבר והיא לא"). איך לעזור לך להתחבר? אין איזה כמו דיאדה ברחובות?

 

[קֶרֶן יער]

חיבוקים יקירתי, אגב

עוד רעיון- מה עם למצוא דרך להתנדב קצת במרכז סיוע באזור? (יש???)

 

[tonti]

../images/Emo10.gif אוף.

כמה עצוב. ככה בערך הפשפש היה. עבר לו בלי שעשינו משהו מיוחד. מה את חושבת על הגן? כשאני סיפרתי עלינו הציעו לי להפגיש אותו עם חברים מהגן בצהרים, אחד על אחד. זה רעיון אדיר, באמת. פעם אחת עשינו את זה ולמחרת הם כבר שיחקו יחד, ושוב רצו ללכת אחד לשני. ככה יוצרים קשרים. אם הגן טוב (איך המטפלות?) זה די ברור שברגע שיהיו לו חברים, יהיה לו טוב.

 

[ליליה והגמדים]

יש ויצ"ו ברחובות? תעבירי לשם

להתרשמותי, מעונות נעמ"ת ראויים לחרם צרכנים. לגבי התחברות ילדים - כדאי אולי להתחיל להפגש פעמיים בשבוע עם ילדים מהמעון, בגינה.

 

[הילהל]

אבל זה היה הכי טוב שמצאתי!

עשיתי טיולי גנים לרחובות, קיבלתי המלצות - וזה היה הכי הכי. והבונוס - זה לשנתיים, כלומר - לא צריך לעבור סיוט הסתגלות כל שנה. את ויצ"ו כאן ממש לא אהבתי. המעון ממוקם בפארק המדע - ליד העבודה של רוב ההורים וליד הרכבת של מיעוט ההורים (אני במיעוט, אבא שלו אמנם ברוב -אבל כגנן בפארק) כך שאין איזו גינה שאני יודעת שאמצא בה הורים וילדים מהגן. למעשה, נאמר לי שיש חלק מההורים שבכלל לא גרים ברחובות אלא רק עובדים בה. בעיה.

 

[אתיש]

למה ההכללה הזאת לגבי נעמ"ת???

בכמה מעונות נעמ"ת ביקרת שזוהי התרשמות שלך? לידיעתך - יש מעונות של נעמ"ת מעולים - והם גם נמצאים בערים שונות. אני מכירה מעונות של ויצ"ו שלא הייתי מעיזה להכניס את הבת שלי לשם - אז בגלל זה אני אחרים את כל מעונות וי"צו???

 

[ליליה והגמדים]

את ואני קוראות את אותו מידע?

את חיה בארץ? יודעת מה קורה? תמהתני.

 

[לאה_מ]

אני חיה בארץ ולא יודעת מה קורה

אבל אין לי שום ספק שהכללה גורפת נגד כל מעונות נעמ"ת היא לא במקום. בהחלט הייתי בודקת את המעון בשבע עיניים (אגב, בהחלט הייתי בודקת כל מסגרת לילדי בשבע עיניים), וכן לוקחת בחשבון סיפורים על מעונות אחרים ששמעתי, אבל הסיפורים האלה אין פירושם שלא יתכן מעון נעמ"ת טוב.