אין ספק
אכן מרק צוקרברג עשה מהפכה חברתית -הוא הקים לנרקיסיזם מדינה משלו והעמיד לרשות דור שלם כלים להפוך עצמם למותגים וירטואליים הנמכרים לצד חזיות מאפרודיטה ומהפכת הצדק חברתי בשקל תשעים, מותגים שהונם החברתי נעמד בכמות ה'חברים' במועדון הוירטואלי שלו.
שבכך רוקן סופית מתוכן את המונח חברות.
את השיעמומון האל מותי קראתי 5 פעמים בתקופות שונות בחיי, וכל פעם כאילו קראתי יצירה אחרת. בכל פעם שכבות משמעות אחרות נתווספו לטקסט ויכולתי דרכו לראות איזו דרך עברתי מקריאה לקריאה כאדם.
וזה מה שאמורה לעשות יצירת מופת - להפעיל אותך רגשית ומנטלית, להתכתב עם החלקים השונים בך. מי שמחפש בספרים שעשועים אולי איבד חלקים בדרך - שווה בדיקה.
ילד הוא לגמרי תוצר של חינוך. על הגנטיקה שעוברת בן דור לדור מתלבשות ההתניות החברתיות בנות זמנו. אם פעם, בדור ההורים שלך, לא שמעו על דבר כזה ADHD אלא כינו את התופעה פרא אדם, בטלן או טמבל <בהתאם לביצועיים הקוגניטיביים האישיותיים המיוחדים> וגינו התנהגויות שליליות במטרה למגר/למתן אותן, אזי היום לכל סימפטום יש שם ומכוני עיצוב התנהגות וגדוד הורים מסנגרים וילדים שמתגאים בסימפטום כאילו היה סמל סטטוס, במקום להחביא אותו מתחת לבלטות ולנסות להשתפר.
שלא לדבר על אומת המגיע לי שהיא לגמרי תולדה של חינוך דור ההורים המקופח שפרץ לתוך עידן השפע, דור המפצה את עצמו על-ידי האבסת צאצאיו בכל מה שלא היה לו או כל מה שחפץ לעצמו אי פעם.
ומה יעשה הדור שהולך וגדל - נחייה ונראה, אם נזכה.