טיפים ללמידה?

[comer789]

קודם כל

לא יצאתי פראייר , אלא חשבתי על הנושא מבלי שזה יקרה לי! המניעים שלי לדיון הקודם היו סקרנות, רצון לעורר דיון וכדומה. הוא לא נבע משום תחושה אישית של עוול, ובכלל הויכוח הקודם לא שייך. שנית, אני לא מבין איך המשפט הזה בכלל הגיוני (הכוונה היא כמובן למשפט השני בהודעתך). מעבר לכך, נדמה לי שאתה לוקח את זה לפסים אישיים, כאילו התכוונתי להעליב אותך או משהו, מה שבהחלט לא נכון. ואני לא עקבי, משום שניסיתי לעקוב אחריך: קודם כל דיברנו על מבחנים בחומר פתוח, ולאחר מכן התמקדת רק בעבודות שאנחנו מגישים במהלך השנה (בערך 25 עבודות לכל סטודנט בשנה א', של בערך 2 דפים כל אחת). עכשיו חזרת לכמות הדפים הכוללת של כל סטודנט. וזה שמדובר בויכוח עקר, זה ברור. לכן אמרתי מקודם שזו לא חוכמה: אם הנושא מפריע לך כל כך, אז תספר את זה למישהו שיכול לעשות משהו. הויכוח לא עקר במובן הזה שהייתי פתוח לקבל את דעתך, אם הייתי מקבל את הנימוקים שלך. בכל מקרה, אם אתה מרגיש צורך לומר את המילה האחרונה, יש לך א'

 

[dumb student]

שמע, בנאדם

לגבי הדברים עצמם: התחלת עם טיעון שהסטודנטים נפגעים ממבחן בחומר פתוח. המשכת עם טיעון שאין אלטרנטיבה (זולת נייר ממוחזר). אחר כך דאגת לרווחתם של המתרגלים. בהמשך הפכת את הסטודנטים לערבים לגרעון האוניברסיטאות. אחר כך טענת שמדובר בטיפה בים ובמאבק על שטויות (אגב, אחד שיש לו תפיסה "ירוקה", הזלזול שלך במיחזור הקטן שכל אחד עושה הוא די מקומם). ובסוף, אחרי שכל הטיעונים האלה הופרכו, אתה טוען שבכלל הבעיה אצלי. לגבי העקביות: לא דיברתי על התשובות שלך אליי, אלא על קו המחשבה שלך. אם לתפיסתך מצב שבו א' מוכר ל-ב' במחיר מסוים, ואז מוכר ל-ג' במחיר אחר הוא מצב בלתי ראוי, הרי שקו מחשבה עקבי היה צריך להוביל למסקנה שאם האוניברסיטה מפירה את החוק וגובה סכומים שלא כדין גם זהו מצב בלתי ראוי. גם אם בשבילך הסכומים האלה זניחים. לגבי האקטיביות: אל תדאג. כמו שבטח הבנת, לא הגעתי לתובנות ולנתונים האלה תוך יום-יומיים. אל דאגה, שום דבר לא אישי, אף אחד לא נעלב.

 

[comer789]

אני

לא שיניתי את הנימוקים שלי, אלא היגבתי לנימוקים שלך! זה ממש חד צדדי לראות את הדברים כפי שאתה מציג אותם. זה גם חד צדדי לומר שהנימוקים הללו "הופרכו". אני גם לא טוען או מציג את הדברים כאילו הבעיה אצלך, ואני לא מבין איך הגעת לזה מבלי שלקחת את הדברים באופן אישי. לדעתי בהתחשב במציאות, האונ' גובה סכומים סבירים. לא היה מופרך למשל לחשוב שצריך לסגור את ספרות זולה, מכיוון שהיא מפרה זכויות יוצרים. אם תיזכר בתקופת הבצפר, היינו צריכים לקנות ספרים מכספנו, לשלם על שיפוצים שעושים בכיתות, טיולים שנתיים ועוד כל מיני, למרות שחינוך צריך להינתן בחינם. אני לא אומר שזה ראוי, אני אומר שבהתחשב בנסיבות, ההתנהלות של האונ' היא ראויה בקטע הזה. מה שאני בכלל לא יכול להגיד על אפליית מחירים. זהו, מיציתי

 

[Lady McBeth]

ספרות זולה לא מפרה שום זכות יוצרים.

הכל תחת השימוש ההוגן.

 

[dumb student]

עשרה וחצי מיליון, כמובן. סליחה.

 

[Sister Grimm]

יש גם את זה. אנחנו מגישים וירטואלית,

האונ' מדפיסה.

 

[Anabol]

אין לי מושג למה את חושבת שזה בדיוק אותו דבר

ואתה החלק הזה דווקא לא נימקת. פשוט כתבת בצורה רהוטה - אני לא מסכים. לגבי שאר הנימוקים שנקרא להם "מסדר שני" יכול להיות שאת צודקת (איכות הסביבה והכסף), אבל זה עדיין לא מספיק בשביל להפסיק את המבחנים הפתוחים. לגבי הציונים - ברור שזה ככה. יש הבדל בין חומר פתוח וסגור. ואפלו מעבר לזה, בשביל לקבל את אותו הציון בחומר פתוח וסגור (נניח 83 או משהו כזה) אני צריך ללמוד פחות מחצי מהזמן בשביל חומר פתוח. כי אין מה לשנן. בקיצור, אם אני לומד פחות מחצי מהזמן אני מקבל אותו ציון. אם אני לומד יותר זמן לחומר פתוח אני מקבל ציון הרבה יותר טוב. ונשארו לי עוד 2 מבחנים לסיום התואר, אז יש מספיק מדגם.

 

[dumb student]

שוב אסביר את הנקודה הזו

ברור שמבחן בחומר פתוח הוא "קל" יותר מבחינה אובייקטיבית. הרי תמיד נוח שתהיה לך מול העיניים מחברת. אבל זה קל יותר לכולם. או אם תרצה - כולם צריכים קצת לשנן במבחן עם חומר סגור. הנקודה החשובה היא שתנאי הפתיחה שוויוניים לכולם. כל מה שמשותף לכולם - נעלם בתיקנון. אפשר לעשות מבחן של 7854 שאלות בחצי שעה. זה פשוט לא משנה. בכל הכבוד, אני לא מבין איך הגעת לסוף התואר ועוד לא הבנת שאין דבר כזה מבחן קל או קשה. בפעם האחרונה - כל עוד נתון הוא שוויוני לכל הסטודנטים, וכל עוד יש למעלה מ-25 נבחנים, התיקנון מנטרל הכל. לכן אין מרצים "רעים", אין מתרגלים "מחמירים", ואין "בדיקה קטנונית". כל עוד הדברים משותפים לכולם, התיקנון מנטרל אותם. הדבר היחיד שאתה יכול לטעון הוא שביחס לממוצע יש לך בעיות זכרון, אבל יש לך יתרון בקריאה מהירה. לטיעון הזה כבר עניתי.

 

[JaneLame]

אני מסכימה מאוד לגבי ההדפסה. תרשה לי להוסיף:

מילא הכסף על הצילומים, אבל הזמן, הו הזמן. בקורסים מסויימים, אני מרגישה שהרבה מאוד זמן מתבזבז רק על איסוף של החומר והדפסה שלו, במקום על לימוד. בחוקתי, חוזים, מנהלי ופלילי יש קבצי חקיקה מוכנים מראש של מחשבות, אבל יש קורסים שבהם אין כזה וצריך ללכת להוריד ולהדפיס 10-20 חוקים שמפוזרים בכל מיני מקומות. אין מאחורי הטרטור הזה שום עקרון פדגוגי, זה סתם תלך-תביא צה"לי במהותו. הקורס החביב עליי בתואר עד היום היה משפט, חברה ותרבות של פרופ' ליאורה בילסקי, ואחד היתרונות שלו - מעבר לסילבוס ולדרך ההוראה המרתקת - זה שכל החומר קומפלט היה זמין באתר אינטרנט אחד, ערוך ומסומן כך שלא צריך לרדוף אחריו. וזה היה בחומר סגור.