אני מסכים אתך בכמה נקודות
ההפרדה שלי היא כזאת; יש מאגניבים (דגש על האלף'), ויש את השאר. המאגניבים באמת מגעילים אותי. אין שום דבר רע בלשתות לפעמים, לעשן לפעמים אם רוצים, נרגילה, וכל השאר. זה הופך להיות דוחה כשאנשים עושים את זה כדי להגיד: "ואוו, אנחנו כל כך מגניבים, עשנו, שתינו אנחנו מאוננים 15 פעמים ביום...". לדעתי, דווקא כשאנשים הולכים לשתות אתה רואה מי מהם בוגר, ומי לא. מי יודע מתי לשים את הגבול, להגיד: "זה כבר יותר מדי. את זה אני לא עושה". והנורא מכל הוא אנשים שעושים דברים כאלה כדיי להיכנס לחבר'ה. אנשים שאין להם מה להגיד, אז הם תוקעים סגריה בפה במקום. אנשים כאלה, יותר משהם ראויים לכעס, הם ראויים לרחמים. אני מוצא שמדי פעם אני מעדיף להיות עם חלק מהבנות בכיתה שלי שהן מה שנקרא: "ילדות טובות", כי הן לפחות לא מתלהבות מכל ה"שתיתי, עישנתי, הזדיינתי". תראי, באופן כללי יש לי עוד כמה טיעונים לזכותי, אבל אני לא ממש רוצה חהשתמש בהם בפורום. אם אתה רוצה, אפשר להמשיך את הויכוח באי סי מספר: 207526171.