טופיק לפסח.../images/Emo155.gif
אז, נניח שכל חבורת הרומח החביבה שלנו התגיירו, וכולם יושבים סביב שולחן הסדר ומודים לה' שהוציאם מעבדות תחת שלטונם של שרי הדרקונים לחירות בקרין חדשה ומשוחררת... אופס, טעות בהגדה. אז איך יראה ליל הסדר שלהם? תניס: *מתחיל לקרוא את ההגדה* גדיל: אוף, חלמיש, אני חייב לחבוש את הכיפה הזו? מפריע לי בציצית! חלמיש: שתוק, ידית דלת! אתה רוצה לשבת כמו גוי?! גדיל: לא, רק לא זה! מה זה גוי? טיקה: *מכרסמת מצה* סוף סוף אוכל דיאטטי. סהר-פז: את יודעת, מצה יותר משמינה מלחם. טיקה: *יורקת את המצה ועוברת לכרסם חסה* תניס: טיקה! עדיין לא הגענו לחלק של האוכל! לאורנה: אני דווקא חושבת שמצה זה אחלה אוכל... לי מותר לאכול, נכון מותק? תניס: אגג, כן... בטח, חמודה... רייסטלין: *בעוקצנות* את והמצה דומות. מגעילות ושטוחות (תרתי משמע) סער: אני דורש שתחזור בך, חי כבודי! קרמון: *באכזבה* רייסט, אתה בטוח שצריך לשתות רק ארבע כוסות יין? רייסטלין: *זורק על קרמון ביצה* כסיל שכמוך! אני לא רוצה שתשתכר ותעשה לי בושות! תניס: ...כנגד ארבעה בנים דיברה תורה... חכם מה הוא אומר? *מסתכל על חלמיש* חלמיש: לא, ראש כרוב כבוש שכמוך! תן לי מיד את הזרוע הזו! תניס: רשע מה הוא אומר *מסתכל על רייסטלין* רייסטלין: אין תגובה. *מתחפר בספר הלחשים שלו* תניס: תם מה הוא אומר? *מסתכל על קרמון* קרמון: תראה, רייסט, ארנב מתפוחי אדמה... תניס: וזה שאינו יודע לשאול? *מסתכל על מי-נהר* מי-נהר:___________________________ סער: אני דורש שתסלקו את המג הארור מהשולחן! הוא שם לי גואנו במקום חרוסת! רייסטלין: *שורק* מה נשתנה הלילה הזה... גדילן: *מתחיל לשיר את הקושיות בהתלהבות עד שחלמיש סותם לו את הפה* תניס: אוקיי, זה הזמן לחפש את האפיקומן. מי-נהר, החבאת אותו כמו שצריך? מי-נהר: *מהנהן* סהר-פז: מצאתי! הוא היה בכיס של גדילן! מה הפרס שלי? מי-נהר: זה... *מושך אותה לחדר ונועל את הדלת* תניס: *מכחכח בגרונו במבוכה* טוב, זה הזמן לפתוח את הדלת לאליהו הנביא... גדיל: אני רוצה אני רוצה אני רוצה! *פותח את הדלת* היי, אין שם אף אחד! חלמיש: בטח שלא, מטומטם! הרי הוא בלתי נראה! טיקה: מי שתה את היין של אליהו?! *כולם מסתכלים על קרמון* קרמון: בחיי שזה לא אני! רייסט אמר לי לא לגעת ביין! *כל העיניים עוברות לרייסטלין* רייסטלין: מה? היה לי התקף שיעול והייתי צריך משהו להרגיע אותו. בכלל, זו אשמתכם - לא הרשתם לי לקום כדי להכין את השיקוי שלי! סער: חילול הקודש! תניס: *נאנח* אולי כדאי שנדלג ישר לחד-גדיא?
אז, נניח שכל חבורת הרומח החביבה שלנו התגיירו, וכולם יושבים סביב שולחן הסדר ומודים לה' שהוציאם מעבדות תחת שלטונם של שרי הדרקונים לחירות בקרין חדשה ומשוחררת... אופס, טעות בהגדה. אז איך יראה ליל הסדר שלהם? תניס: *מתחיל לקרוא את ההגדה* גדיל: אוף, חלמיש, אני חייב לחבוש את הכיפה הזו? מפריע לי בציצית! חלמיש: שתוק, ידית דלת! אתה רוצה לשבת כמו גוי?! גדיל: לא, רק לא זה! מה זה גוי? טיקה: *מכרסמת מצה* סוף סוף אוכל דיאטטי. סהר-פז: את יודעת, מצה יותר משמינה מלחם. טיקה: *יורקת את המצה ועוברת לכרסם חסה* תניס: טיקה! עדיין לא הגענו לחלק של האוכל! לאורנה: אני דווקא חושבת שמצה זה אחלה אוכל... לי מותר לאכול, נכון מותק? תניס: אגג, כן... בטח, חמודה... רייסטלין: *בעוקצנות* את והמצה דומות. מגעילות ושטוחות (תרתי משמע) סער: אני דורש שתחזור בך, חי כבודי! קרמון: *באכזבה* רייסט, אתה בטוח שצריך לשתות רק ארבע כוסות יין? רייסטלין: *זורק על קרמון ביצה* כסיל שכמוך! אני לא רוצה שתשתכר ותעשה לי בושות! תניס: ...כנגד ארבעה בנים דיברה תורה... חכם מה הוא אומר? *מסתכל על חלמיש* חלמיש: לא, ראש כרוב כבוש שכמוך! תן לי מיד את הזרוע הזו! תניס: רשע מה הוא אומר *מסתכל על רייסטלין* רייסטלין: אין תגובה. *מתחפר בספר הלחשים שלו* תניס: תם מה הוא אומר? *מסתכל על קרמון* קרמון: תראה, רייסט, ארנב מתפוחי אדמה... תניס: וזה שאינו יודע לשאול? *מסתכל על מי-נהר* מי-נהר:___________________________ סער: אני דורש שתסלקו את המג הארור מהשולחן! הוא שם לי גואנו במקום חרוסת! רייסטלין: *שורק* מה נשתנה הלילה הזה... גדילן: *מתחיל לשיר את הקושיות בהתלהבות עד שחלמיש סותם לו את הפה* תניס: אוקיי, זה הזמן לחפש את האפיקומן. מי-נהר, החבאת אותו כמו שצריך? מי-נהר: *מהנהן* סהר-פז: מצאתי! הוא היה בכיס של גדילן! מה הפרס שלי? מי-נהר: זה... *מושך אותה לחדר ונועל את הדלת* תניס: *מכחכח בגרונו במבוכה* טוב, זה הזמן לפתוח את הדלת לאליהו הנביא... גדיל: אני רוצה אני רוצה אני רוצה! *פותח את הדלת* היי, אין שם אף אחד! חלמיש: בטח שלא, מטומטם! הרי הוא בלתי נראה! טיקה: מי שתה את היין של אליהו?! *כולם מסתכלים על קרמון* קרמון: בחיי שזה לא אני! רייסט אמר לי לא לגעת ביין! *כל העיניים עוברות לרייסטלין* רייסטלין: מה? היה לי התקף שיעול והייתי צריך משהו להרגיע אותו. בכלל, זו אשמתכם - לא הרשתם לי לקום כדי להכין את השיקוי שלי! סער: חילול הקודש! תניס: *נאנח* אולי כדאי שנדלג ישר לחד-גדיא?