חינוך ביתי

[נועה לביא]

ברור, זה כי היא רוצה. אותם מכריחים.

 

[iris mom of two]

נשמע מעניין

ועוד שאלה, אם אפשר. האם כמו פה אתם נפגשים עם עוד משפחות שכמוכם? ואיך אתם דואגים להיבט החברתי של הילדים? דרך אגב, בארה"ב כיום יש הרבה אהדה לחינוך הביתי, ואני שמחה שיש אופצייה כזו בישראל. לי זה לא מתאים (וכן, צריך משמעת עצמית, משמעת עצמית זה לא בהכרח לחיות על פי לו"ז ושעון מעורר). אבל אני מכירה משפחות שמאד נהנו מהחוויה, כמו גם משפחות שבחרו לחזור לחינוך הקונוונציונאלי.

 

[צימעס]

כן, אנחנו נפגשים בקבוצות

חלק מהמפגשים קבועים - פעם בשבוע, חלק כוללים פעילות מיוחדת (סיורים, חגים), ויש גם מפגשים שנתיים מכל מיני סוגים (קמפינג, טיול, יום עיון) אליהם מוזמנים כלל המחנכים הביתיים בארץ. כל האנשים האלה - ברמות קירבה שונות - מהווים קבוצת התיחסות לנו ולילדים, ומקור אפשרי לחברים.

 

[3תיתי]

שלום, אני קוראת סמויהה של הפורום

זה זמן לא קצר. רציתי לדעת, האם ההורים שדוגלים בחינוך ביתי יכולים להצביע על החסרונות בדרך שבה בחרו? איכשהו קשה לי לקבל, שיש דרך שכולה גרועה ודרך שכולה טובה. מלבד זאת, מדוע מחול או נגינה הם מלמדים במסגרת? מדוע לא בבית? (כן, אני יודעת שלא כל ההורים יודעים לנגן או לרקוד, אבל משוכנעת שלא כל ההורים יודעים היסטוריה או מדעים גם) אינני נגד חינוך ביתי. אין לי אפשרות כלכלית לכך. חברתי, הדוגלת בדרך זו סיפרה על פטור אוטומטי מהצבא. כאם לחייל (בין השאר) אני ממש מודעת ליתרונות הבלתי צפויים אך הממשיים לשרות בצבא, לא מסיבות אידיאולוגיות, כי אם כהשפעה ברוכה על ההתבגרות, ופיתוח האישיות.

 

[iris mom of two]

תגובה קצרה

אלו שטויות. 1. הדרך הזו מתאימה לילדים מסויימים לא לכולם. מתאימה למשפחות מסויימות לא לכולם. 2. את צודקת יש יתרונות וחסרונות לכל דבר. 3. אם היית קוראת את התגובות אלי היית קוראת שהילדים של החינוך הביתי כן משרתים בצבא. 4. לא לכולם השרות בצבא מועיל. לי יש מזל שלא ניסיתי ובטח ובטח שלא הצלחתי להתאבד בצבא. זה לא שלא חשבתי על זה. השרות הצבאי זכור לי כסיוט מתמשך ואני למשל אעשה הכל (נו טוב, אני לא צריכה יותר לעשות הרבה, אני לא חיה בארץ) כדי שילדי לא ישרתו. אני מכירה המון בני גילי שאהבו את השרות הצבאי וחושבים כמוך. והמון כמוני שבחיים לא יודו בכך.

 

[3תיתי]

תודה על תגובתך

גם אני חשבתי כמוך על השרות הצבאי (אולי בצורה פחות קיצונית) אבל אני רואה מה השרות עושה לבני, שלא קל לו. הוא קרבי, רחוק מהבית. אבל להפתעתי ראיתי כמה טובה צומחת לילד מהשרות הזה (זה לא מונע ממני נדודי שינה בלילות). האחריות, המוטיבציה. אני מצדיעה למפקדיו, ילדים בני 19-20 שהצליחו לעשות בחדשיים מה שלא הצלחתי בשמונה עשרה שנים. ובהחלט הייתי רוצה לשמוע מהם החסרונות שמוצאים אנשי החינוך הביתי בשיטה שבה בחרו. אני בהחלט יכולה לציין את היתרונות והחסרונות בשיטות החינוך בהן אני בחרתי

 

[צימעס]

אנסה לענות

חסרונות? קשה לומר. קשיים? האחריות כולה עלי (לטוב ולרע). אני צריכה לדאוג לספק לילדים את כל צרכיהם. ספציפית, אנחנו גדים ביישוב קטן, ונוסעים המון. מה שכן - זה לא מתאים לכולם. מחול/נגינה - בהרבה תחומים דרוש ידע חיצוני. היסטוריה אפשר ללמוד מספר. נגינה/מחול - זה הרבה יותר קשה ללמוד בעצמך. שירות צבא - אני לא חושבת, כמוך, שהוא מועיל. הוא כן הופך (בהחללה) את הנערים לגברים מחוספסים. אישית, אני לא אוהבת את מה שזה עושה לחברה שלנו. עם זאת, כמו שכתבתי - ילדי חינוך ביתי יכולים למעשה לבחור אם ישרתו בצבא (משום שקל להם במיוחד לקבל פטור).

 

[א י מ ו ש2]

אני בהתלבטות ממש קשה ואולי תוכלו

לעזור לי. מאז שביתי ממש קטנה אני חושבת על חינוך ביתי. התחלתי להשאר איתה בבית כשסיימתי לילמוד והיא היתה בת שנתיים. עד אז היא היתה עם סבתא נהדרת. אחרי 3-4 חודשים מדהימים נולד לי בני המתוק ואז הייתי צריכה לסיים סטא'ז. סיימתי סטא'ז ומאז כבר שנה וחצי אני עם הבן שלי בבית. הבת הלכה לגן טרום טרום חובה. למה? כי אני גרה במקום פיצפון שבו יש רק 3 ילדים(אתן שומעות נכון) אבל הוא מקום מדהים לגידול ילדים. ולכן שלחתי אותה לגן- בשביל חברה. שבוע שעבר היא חזרה באמצע היום עם חום גבוה. מסתבר שיש לה חידק כלשהו בקיבה. הוא בטוח הגיע מהגן. היא כבר שבוע בבית מרגישה באופן כללי טוב אבל משלשלת ולכן לא החזרתי אותה לגן. במשך השבוע חזרו לי המחשבות על חינוך ביתי. ניסיתי למצוא משהו שהגן תרם לה אבל אני לא מצליחה להעלות בדעתי כמעט כלום' חוץ כמובן מהבחינה החברתית. אני מרגישה מתאימה לחינוך ביתי כי יש לי משמעת עצמית, אני אוהבת להיות איתם בבית וגם למדתי חינוך מיוחד(מבחינת כישורים...) מה לעשות? להשאיר אותה בבית? אז איפה מוצאים לה חברה? יש לכן תשובות עבורי? משהי יכולה לספר מהנסיון שלה? בכל מקרה חינוך ביתי חופשי נראה לי אופציה שפחות מתאימה לי. שכחתי להגיד שאני צריכה ללדת כל רגע(שבוע 38) ואני חוששת אם לעשות זאת עכשיו או לחכות נגיד עד החופש הגדול?

 

[3תיתי]

אני חושבת שהחסרון העצום של חינוך

ביתי, הוא אי מתן הזדמנות לילדים להתמודד עם ילדים אחרים, חלקם נחותים או סתם שונים מהם (ויסלח לי אלוהים) מבחינה חינוכית. מפגש של ילדי החינוך הביתי שרובם משכבות סוציו, אם לא אקונומיות, די גבוהות, אינו מקנה את ההזדמנות להתמודד עם השונה. כמו כן יש לאינטראקציה עם מורים שונים, דרכי לימוד שונות והתמודדות עם אנשים שאינם אוהבים אותך, סתם אנשי מקצוע, שצריך לדעת לרכוש את אמונם, לדעת"למכור" את עצמך. כל מיני אינטראקציות שאינן קיימות כשאמא או אבא מלמדים. אין לי כל ספק שבחינוך הביתי מצליחים ללמד טוב יותר ומהר יותר מבתי הספר המחורבנים שיש. הסיטואציות שתארתי פשוט לא קיימות ולא מכשירות את האדם למה שיחוייב בבגרותו, מה לעשות. ולגבי הצבא: שוב, הציצו בפורום "הורים לחיילים" בתפוז ותגלו עד כמה אסירי תודה רבים מההורים לצבא על האחריות שהקנה, על היכולת לחמול (כן, מפקד טירונים יכול להיות מחוספס, וגם יכול לשים לב שלילד קשה ולהביא לו חובש, גם אם לא ביקש, כמו שקרה לבני) הסיבה שצה"ל פוטר ילדי חינוך ביתי (טוב, לא את כולם) היא חוסר היכולת להתמודד במסגרת. לדעתי יש בכך נכות מסויימת. לא חוסר השרות, אלא חוסר יכולת ההתמודדות במסגרת. לא מבינה למה אין עוד אנשי חינוך ביתי ישרי לב, שיתארו גם את החסרונות. הרי לבטח יש, וזה עוזר לשיקולים בבחירת דרך החינוך והלימוד

 

[צימעס]

בדברים אלה

"מתן הזדמנות להתמודד", אני רואה חסרון של מסגרות לילדים. הסיבה שצה"ל פוטר ילדי חינוך ביתי היא שהם לא מסוגלים לכתוב "12 שנות לימוד" אם מלש"ב לא כותב שם של בית ספר. פשוט אין לצבא רובריקה מתאימה. את מעריכה את הצבא יותר מדי אם את חושבת שמישהו במנהל גיוס עצר וחשב "האם תלמידי חינוך ביתי מסוגל או לא מסוגל להשתלב בצבא?" מענין אותי מאיפה המסקנה שלך על מניעי הצבא...

 

[3תיתי]

כך שמעתי מאם לילדי חינוך ביתי

ואני לא מעריכה שום דבר יותר מדי. בינתיים טפו, טפו, אני רואה היכן שמצוי בני, דברים טובים ומפקדים איכפתניקים ומרשימים. צר עולמי כעולם נמלה...

 

[נועה לביא]

אין ולא אמורה להיות החלטה גורפת

במקרי הצורך מגיעים לקב"ן שמחליט וכל מקרה לגופו. מי שיש לה דפ"ר 70 ופחות ואין לה 12 שנות לימוד כנראה (לא בטוחה לגבי המספר, זו הערכה גסה המבוססת על כך שדפ"ר 80 ונתון השכלה שכזה גורר קב"א 49 אצל בנות) באמת תקבל פטור אוטומטי על "העדר אפשרויות שיבוץ לאור צרכי הצבא" ולא בגלל שהיא לא מתאימה למסגרת אלא כי נתוניה נמוכים. המלש"ב לא כותב שם של בי"ס, השם כבר שם.

 

[א י מ ו ש2]

אני לא יודעת אם אני מכירה

את כל החסרונות של חינוך ביתי אבל אני מכירה מאוד את כל החסרונות של בתי הספר. באתי מתוך עולם ההוראה! הבעיה היא לא חסרונות ויתרונות אלא האם לצעוד את הצעד הזה? בבקשה תגיבו מנסיונכם.

 

[צימעס]

הניסיון שלי?

מאז שאני נערה אני חושבת על למידה ובתי ספר. כשנחשפתי לאפשרות של חינוך ביתי חופשי, זה היה מבחינתי "או! בדיוק מה שחיפשתי!", כך שלא היו לי התלבטויות, וכשאני נתקלת בקשיים אני מחפשת ומוצאת להם פתרונות.

 

[NewH]

זה בגלל שהם עושים את זה

מסיבות אחרות. אידיאל- באופן כללי לא ראיתי אנשים שמסוגלים לבקר את האידיאל שלהם. מהיותם קבוצה יוצאת דופן- הם ינסו להגן יותר על דרך החיים שלהם שבחרו בה באופן מודע. זה לרוב חלק מאידיאולוגית חיים שלמה. אנשי החינוך ה"רגיל" - זה לא הבייבי שלהם, הם יכולים להיות נטראלים לגבי נושא החינוך הקיים.

 

[3תיתי]

חבל. זה לא מאפשר בחירה מושכלת.

 

[צימעס]

בחירות חשובות כאלה עושים רק מהבטן

 

[3תיתי]

אני עושה בחירות מהראש

וגם אם בוחרים מהבטן, הרי ניתן גם להפעיל ביקורת עצמית. ממש לא ציפיתי שאנשים יהיו פנאטיים, או חסרי יכולת לבקר את בחירתם. ואני לא מהממסד, לא באה נגד והרעיון להשאיר את הילדים בבית עלה במוחי לא פעם, כך שאינני איזו מתנגדת שצריך להלחם בה. אם לאנשים אין יכולת לבקר את פעולות עצמם, איך יקנו פתיחות, מחשבה יצירתית וחשיבה מדעית לילדיהם? זה באמת מצער.

 

[צימעס]

זה לא סותר ביקורת

חשבי על החלטות הגדולות שלך בחיים - איך בחרת בן זוג? למה ילדת את ילדיך? איך בחרת תחום לימודים? האם אלה היו החלטות לגמרי מושכלות, או היה בהם אלמנט של "אהבה", "מתחשק לי" וכיו"ב?

 

[3תיתי]

כן. בבחירה יש אלמנט של אינטואיציה

אבל אני מסוגלת לפרט את החסרונות של המקצוע שלי (אוהו! ביד רחבה) וגם את היתרונות. יכולה לספר על חסרונותיו של בעלי (בטח!) בנוסף על אהבתנו הגדולה. יכולה לספר על מעלותיהם וחסרונותיהם של ילדי (אפילו שאני פולניה, מודה שיש להם חסרונות) ואפילו לפרט את החסרונות בהבאת ילדים לעולם, למרות שהבאתי שלושה. מה, אף אחד שבחר בחינוך ביתי, לא יכול לעשות כמוני?