"אהבה דיגיטלית" -פרק שמיני
ריינמון עזבה את המקום. במוחה צצו שאלות שונות ומשונות, והיא לא ידעה על מה לנסות להשיב קודם. הנרי בגד בריקה! איך זה ייתכן?? הם היו כמו זוג יונים... רק אתמול בערב ישבה ריקה לידה, ובכתה ואמרה: "אני כל כך מצטערת שעשיתי עיניים לקנטה באותו יום... אלמלא קרה מה שקרה, הנרי לא היה מתעצבן עליי כל כך... אני רוצה שוב להשלים איתו... אנחנו כל כך אוהבים זה את זה.." לו רק הייתי יודעת אם טאקאטו והנרי באמת מאוהבים, חשבה ריינמון, או שזה היה סתם רומן חפוז. כי הם באמת מאוהבים, הנרי צריך לספר לריקה. ואם זה היה סתם... טוב, גם ככה הוא צריך לספר לה. היא עצרה כששמעה רחש חשוד מאחוריה. היא הסתובבה, ונתקלה פנים מול פנים עם גל ורוד של תוהו-ובוהו. היא זינקה ממקומו וירתה עליו סופת יהלום. הגל נמחק והסתלק משם. היא התנשפה, ואז הופיעו פתאום שתי דמויות מתוך העצים. "תודה לך, ריינמון!" אמר אחד מהם, זה היה קנטה. "הדי-ריפר כמעט תפס אותנו," הוסיף השני. זה היה קאזו. ריינמון הסתכלה על שניהם. הם היו כמעט ערומים, מלבד תחתונים מלוכלכים שלבשו שניהם. הם גם הזיעו. אבל ריינמון לא רצתה לחשוב למה. זה כבר הגעיל אותה יותר מידי. "איפה הדיג´ימונים שלכם?" חקרה. "אה... מרינאנג´מון מסתובב פה איפהשהו," מלמל קנטה. "אתה אמור להשגיח עליו!" כעסה ריינמון. "היי, הוא יודע להסתדר בעצמו יפה מאוד," כעס קנטה. "הוא ברמת מגה!" "כן, תתחפפי," אמר קאזו. "את סנובית כמו האדונית שלך. מתי תפסיקו לרדת עלינו כל הזמן?" "האמת היא שאני לא חושבת שריקה תרד עליך יותר," אמרה ריינמון. "היא במצב נפשי מאוד עדין עכשיו." "למה את מתכוונת?" התפלא קאזו. "יש לה בעיות עם הנרי," נאנחה ריינמון. "מאז מה שקרה עם קנטה, הוא כועס עליה מאוד. והאמת אני די מבינה אותו. לראות את החברה שלך מתמזמזת עם מישהו אחר יכול להיות עסק די מביש." ואז, פתאום, היא הבינה איזו שגיאה עשתה. קאזו נראה המום. "מה... מה קרה עם קנטה??" הוא לא הבין. קנטה הסתכל על ריינמון בכעס, במין מבט של "יופי, תודה רבה, ריינמון." "אה, זה כלום," קרא קנטה, "תבין, היא..." "אז זה מה שאתה עושה לי, אה?!" צעק קאזו, ודמעות הופיעו בעיניו. "בא ומספר לי שאתה אוהב אותי, כשבעצם היית כל הזמן עם ריקה?!!" "קאזו, אהובי, זה לא מה שאתה חושב!!" זעק קנטה. "ואני דווקא בטוח שזה בהחלט מה שאני חושב!" צרח קאזו. "ברכותיי, משקפופר, זכית בג´ינג´ית!! ואתה יודע מה? ברגע זה ממש הפסדת גם את החצי השני של המוח שלך!!" והוא עזב בכעס, על סף בכי. קנטה נשאר על מקומו, המום ומבוהל. הוא הסתכל על ריינמון במבט מאשים. "אני שונא אותך!" צרח, "איך יכולת לעשות לי את זה?! את והפה הצהוב שלך!!! עכשיו קאזו עזב אותי ומי יודע אם הוא יסלח לי אי פעם!!" והוא פרץ בבכי. המשך יבוא
