ומה שמאחד את כולם...
זה..ה"לקחת מחוייבות". כי... רגש ותחומי עניין יכולים להשתנות,אנחנו בחשיבתנו,איננו כתמול שלשום,אנו חשופים ונחשפים,כל יום כמעט לדברים חדשים. אנחנו עוברים חוויות ומשברים ותפיסתנו משתנה וכן רצונותינו ומאוויינו. משיכה מינית-אנחנו חשופים לפיתויים,אנחנו נחלשים ברגעי משבר,כעס ועלבון..מבחינתנו,כמובן. לכן,.... אם נקח כדוגמא את החיבור שלנו עם ילדינו,אלה שרצינו ובחרנו. לקחנו מחוייבות לגדלם ולדאוג להם ולאהוב אותם ולא משנה התנהגותם כלפינו,כי...התחייבנו או במילים אחרות ואני מצטט את שפת התורה.."לקחנו על עצמנו עול"..מבחירה כמובן..לקחנו אחריות ומחוייבות ללא תנאי וללא תאריך תפוגה. ברגעים קשים בהם אנחנו נפגעים מבן הזוג או כאלה שבן הזוג איננו אחראי למצבנו,לא בטוח כ"כ שנהיה עסוקים בכלל באיכפתיות כלפיו כי אנו מרוכזים בעצמנו,בכאבנו ובאבלנו על מצבנו ולא בטוח שנפעל תמיד בהגיון ושלא לדבר על משיכה מינית כלל. אולם... אם בקשר שלנו עם בן זוגנו או שנאמר,מתחילתו,לקחנו מחוייבות להיות איתו,גם ברגעים הקשים,בעוני ומחסור,באש ובמים,בצרה צוקה ומחלה וזה לא משנה אם שלנו או שלו..ובאמת ובתמים נקיים ה"נדר" הזה שלקחנו על עצמנו..אולי..לא היו גירושים בכמות שכזו ואני מתכוון מחוייבות של כל אחד מאיתנו לקשר שיש בו אהבה,איכפתיות,קבלה,נתינה וכיוצא באלה מילים ומושגים שמישום מה מתמוססים שעה שאנחנו במשבר ומרוכזים בעצמנו.