אולי לא שאלתי את השאלה הנכונה.
לז'אנר שירת הייקו היתה מטרה, כאשר מספר סיפורים משתמש בז'אנר מסויים עליו להניח שבקהל יהיו מאזינים ברבדי הבנה, קשב, ידע שונים. ועל מספר הסיפורים לספר את הסיפור הרחב ביותר, האפשרי ביותר שידבר לכל קהל. קקאו מספרת מקצועית (מכיר אותה אישית) כתבה שיר בז'אנר הייקו, עצם בחירתה בהיייקו אומר לי: מטאפורת סמוראים/ספוקו הווית של מוחלטות מוות /חיים... עכשיו יכול בכל רגע להגיע. עוד לפני שקראתי את מילות השיר. כשקראתי אימת לי/צרם לי/הגדיל לי/ הרגיש לי כשומע/כקהל/כמספר. נתתי את הביקורת על הנ"ל....../.../....../..../ להרגשתי בכדי לא לבטל, בכדי להוסיך עומק, ידע, אפשרויות להפוך דרך שאני רואה כאן לרחבה/נוחה/ מתאימה לז'אנר הייקו. שאלה נכונה לגביהא האם קקאו התקדמה בהייקו, בהבנת ז'אנר תשובה קיבלתי מקקאו,קידה, אומרת לי שהחשיבה שלי עזרה. ולך שגם את שואלת נכון, ורק לא בכיוון הייקו למה מוות הרגיש לי, ממילים של שיר לירושליים? אולי ירושליים עצי אורן ושלג -אולי דיבר אלי שיירות משוריינים בדרך אל העיר הנצורה מקביל לעיר נצורה בשלג - שוב מוות למה לא מוות? הרגשה שלי תשובה שלי בגלל ז'אנר, בגלל מילים, אולי בגלל התעסקות עכשווית אישית בנושא מוות. למה לא מוות? הרגשה שלך תשובה שלך תכתבי לנו כאן בפורום, אשמח לשמוע, ומשוכנע שגם קקאו, מה השיר אמר לך. אני שתי אמיתויות לי כאן בפורום? האחת:אני אומר את שאני מרגיש בהתאם לחשיבה שלי להרחיב הבנה שלי ושל אחרים כמספרי סיפורים השניה: אני מקבל את הקורא כמבוגר בנפשו להבין את שאני אומר במובן של לקבל /לדחות לעצמו, ולכתוב לי דעתו על דברי, להרחיב הבנה שלי ושל אחרים כמספרי סיפורים תשובה שלך עזרה לי ,,ועל כך תודה מקווה שתשובה שלי עזרה לך, בברכה