הקוראת בקקאו
New member
ותודה על הפירגון אבל...
הייקו אחד עוד לא עושה אותי למשוררת. גם סיפור אחד לא הופך אותי לסופרת. כן תלמידה, כותבת, מתאמנת, מתאמצת, מחפשת, מביאה לכם לטעום ומאד אוהבת לקרוא מה אתם חושבים על מה שיצא. בחיפוש ולימוד מתמיד מי היה בהרצאתו של הדלאי למה ויכול לספר לנו? שנואר במעט גם אנו ואפרופו, סיפור מתוך "מחיאת כף של יד אחת - ארבעים ושבעה סיפורי טאו וזן" בחר ותרגם עמי לוי, הוצאת גוונים 2004 הארה של נר כבוי לילה אחד שהה טה שאן במחיצת מורה הזן לונג טאן. "כבר מאוחר. מדוע אינך הולך לביתך?" שאל לונג טאן את אורחו. טה שאן איחל למורו לילה טוב ויצא החוצה, אך שב מיד בחזרה. "חשוך מאד בחוץ" אמר. לונג טאן הדליק נר, הגיש אותו לטה שאן, ומיד נשף וכיבה אותו. ברגע זה זכה טה שאן בהארה.
הייקו אחד עוד לא עושה אותי למשוררת. גם סיפור אחד לא הופך אותי לסופרת. כן תלמידה, כותבת, מתאמנת, מתאמצת, מחפשת, מביאה לכם לטעום ומאד אוהבת לקרוא מה אתם חושבים על מה שיצא. בחיפוש ולימוד מתמיד מי היה בהרצאתו של הדלאי למה ויכול לספר לנו? שנואר במעט גם אנו ואפרופו, סיפור מתוך "מחיאת כף של יד אחת - ארבעים ושבעה סיפורי טאו וזן" בחר ותרגם עמי לוי, הוצאת גוונים 2004 הארה של נר כבוי לילה אחד שהה טה שאן במחיצת מורה הזן לונג טאן. "כבר מאוחר. מדוע אינך הולך לביתך?" שאל לונג טאן את אורחו. טה שאן איחל למורו לילה טוב ויצא החוצה, אך שב מיד בחזרה. "חשוך מאד בחוץ" אמר. לונג טאן הדליק נר, הגיש אותו לטה שאן, ומיד נשף וכיבה אותו. ברגע זה זכה טה שאן בהארה.
