חוויות רוחניות

[ינוקא1]

אחדד את זה קצת :

בגלל רצונך לברוח מהשדים , אינך רוצה להיאחז במלאכים.

ובגלל רצוני להיאחז במלאכים , אין לי בעיה לפגוש כמה שדים.

 

[lightflake]

לא יודע בדיוק למה אתה מתכוון במלאכים

מבחינתי כמו שכתבתי, מלאכים ושדים שניהם שייכים לעולם הדמיון
אני לא רוצה לברוח מהשדים, להיפך, אני אומר שהם רק דמיון ולכן זה טפשי לברוח

 

[ינוקא1]

התכוונתי

שאתה רוצה לברוח מהסבל , ובגלל זה אתה בורח מהשמחה.

אני רוצה לשמוח , אז לא אכפת לי קצת לסבול.

ובמילים אחרות -
אתה בורח מהמוות , ובגלל זה אתה לא חי.
אני רוצה לחיות , אז לא אכפת לי גם למות.

 

[lightflake]

רק לשחק את משחק החיים ולקחת בו תפקיד

מבלי לדעת מי אתה
זה עדיין לא נקרא לחיות מבחינתי

 

[ינוקא1]

ואולי הדרך לדעת "מי אני"

היא לשחק את משחק החיים ולהתבונן בבחירות שלי במהלך המשחק ?

 

[lightflake]

לא, האמת שאני לא מכיר דרך כזאת להתעוררות

שמעת על מישהו שהתעורר מלבחון את הבחירות שלו בתוך המשחק?

 

[שנטידווה]

אם יש בידינו אמצעים מיומנים

כל דרך יכולה להפוך לדרך להתעוררות ושחרור.

 

[ינוקא1]

מכיר.

וכפי שאמר שנטי צריך מיומנות.

המיומנות היא לא "לשקוע" בתוך המשחק , מידי פעם "לצאת" החוצה מהמשחק ולהסתכל על עצמינו מבחוץ.

לחשוב "מהי תכלית חיי ?" , "מהן בחירותי ?" , "באיזו דרך אני הולך ?".

לשים לב לדברים שהם באמת "הבל הבלים" לעומת הדברים שכן חשובים בחיים.

זה כולל גם לראות את ה"דמיון" והאשליה שבעולם , אבל אחר כך לחזור לעולם עם התובנות הללו.

לכן אני מאוד בעד מדיטציה , כי מדיטציה נותנת לך את האפשרות הזו.
(כנ"ל ביהדות מצוות השבת).

 

[lightflake]

נראה לי גם פה לא אותו תדר

 

[אסף ב6]

To love, one must die. Death is love - the two are not separate.
But do not be mesmerized by my words because you have to experience this, you have to know it, taste it, discover it for yourself.

k

 

[ינוקא1]

אכן.

אם היינו חיים לנצח , והיו לנו משאבים בלתי מוגבלים , לא היה שום ערך לאהבה שלנו.
דווקא החיים הקצרים והמוגבלות שלנו גורמים לכך שיש בכל אהבה גם מימד של הקרבה , וזה נותן לה את ערכה.

 

[lightflake]

אתה צריך לפתח ראייה אמיתית

כי היופי שאתה רואה היום מחר הופך לכיעור וגועל לא כן?
אז איך אפשר להיאחז בחולף?

אבל איך אתה יודע שזה יופי ?
לאיזה יופי פנימי בתוכך אתה משווה כשאתה רואה יופי ויודע שזה יופי ?
אולי אם תמצא את זה אז תראה שכל מה שראית כיופי היה רק כי הוא הזכיר לך קצת את מה שאתה

 

[ינוקא1]

בהתחלה מתאהבים

במישהי בגלל איך שהיא נראית.

ואם זאת אהבה אמיתית , אז גם כשהיא זקנה מקומטת עדיין יש אהבה - רק שאז היא אהבה הרבה יותר "פנימית".

ולזה אני קורא "התפתחות".

העולם הזה נוצר בשביל ההתפתחות , והמטרה מבחינתי היא התפתחות.

ודווקא הכיעור והגועל המכשולים והאתגרים הם אלו שבסופו של דבר גורמים לנו להתפתח עוד ועוד.

אם מישהו יבוא אלי ויגיד לי :

"אתה לא תחווה סבל וצער , אבל גם לא תחווה אהבה ושמחה"

אני אישית אענה : "לא תודה !".

 

[lightflake]

לזה אתה קורה התפתחות

ומה קורה אז?
אחד מכם מת ראשון
והשני מת אחריו

אני לא רוצה לבאס או משהו ואני גם לא נגד אהבה ויחסים
אבל אני מדבר על חיפוש רוחני, חיפוש אחר האמת
ומבחינתי אמת זה לא דבר משתנה וחולף

 

[ינוקא1]

וכפי שכתבתי

לפני שניה , דווקא המוות מעניק משמעות לחוויה.
אם היו לך חיי נצח ומשאבים בלתי מוגבלים - מה שווה האהבה שלך כשאינך מקריב כלום עבורה ? האהבה נמדדת דווקא בזמנים בהם אתה צריך לוותר עבורה.

החיים הקצרים הם מה שהופך את חווית האהבה לעוצמתית ואמיתית , וזוהי התפתחות - כי גם בחוויה עצמה אתה מתפתח ורוכש תובנות. האהבה של זוג צעירים בני עשרים איננה כמו של זוג בן 70 (לצערי בעולמינו הרדוד והשטחי נעשה יותר ויותר נדיר למצוא זוגות כאלו).

גם אני מדבר על חיפוש רוחני אחר האמת.

אין לי בעיה גם לומר "הבל הבלים הכל הבל" , ושהכל זה רק "דמיון" וסמאסרה וכו' וכו'.
אבל זה נקרא "בריחה מהעולם" , לא בשביל זה האדם ירד הנה !

במגן דויד יש משולש כלפי מעלה ומשולש כלפי מטה.
אתה תמיד מתמקד במשולש כלפי מעלה - "ההתבטלות" , ה"אִיוּן" של המציאות.
אבל יש משולש כלפי מטה - היצירה של המציאות מהאין ליש בכל רגע.

אדם שלם אוחז בשני המשולשים בו זמנית !
הוא אוחז גם בתנועה מהאין ליש וגם מהיש לאין.

הוא יודע לעלות ו"להתבטל" כלפי הנצחי , ויודע גם לרדת ולשאת ברכה ולהפרות את העולם הזמני.

(נ.ב.
ואף אחד לא מת באמת. עם זה גם הבודהיסטים מסכימים).

יום ירושליים שמח.

 

[lightflake]

באותה הודעה ממש

אתה כותב שהמוות מעניק משמעות לחוויה
וכותב גם שאין באמת מוות
תסכים איתי לפחות שמשמעות שנובעת מאשליה היא משמעות אשלייתית לגמרי
האם זאת לא אינדיקציה מספיק טובה לכך שכמה שדים משחקים לך בראש?

 

[ינוקא1]

כשאתה משחק במחשב

זה לא אמיתי , אבל אתה בפנים.

ואם לא תעשה את המשחק כמו שאתה יודע ותגיד "זה אשליה" , אז החמצת את כל הכיף.

 

[lightflake]

אבל את זה יכול להגיד רק בודהה

כל עוד אנו מזוהים עם גוף בשר ודם אנחנו לא זכאים לדבר ככה

כי בתוך משחק הזה הדבר שאנחנו הכי חרדים ממנו זה ה-
GAME OVER

 

[ינוקא1]

כשאתה מבין

שזה משחק בסך הכל , אינך חרד כל כך מהGAME OVER.
אתה פשוט משחק בכיף.

ובשביל זה כן צריך מדיטציה , וכן צריך תנועה "כלפי מעלה" , וכן צריך קצת לצאת מחומריות העולם והגוף.

 

[lightflake]

אבל אתה לא שם לב שאתה מדבר על הבנה שכלית-רגשי

זה עדיין לא "לחיות את זה"
זה רק "להאמין בזה"
אתה רואה את הבדל ?