חוויות מפגש!

חוויות מפגש!

יאללה יאללה, תתחילו לספר! אני יוצאת להליכה בינתיים, אחזור עוד מעט, ואכתוב חוויות משל עצמי, כאילו דהההה
. היה לי ממש כיף.
 
אוקי..

קודם כל עלי לציין שזהו המפגש הראשון של פורום שאי פעם הייתי בו. האמת היא שמאוד יכול להיות שהוא הפורום היחיד שהייתי מוכנה לשקול אפילו להגיע למפגש כי בשאר הפורומים אני לא כל כך מעורבת.. ככה מדי פעם אני נכנסת ומדי פעם לא, אבל לפורום הזה אני נכנסת כל יום.. הכניסה לפורום הזה נכנס לי כבר לשגרת היום יום.. כשדיברו על מפגש ישר אמרתי לעצמי שאת המפגש הזה אני לא מפספםת! וכנראה שבאמת לא הייתי אמורה לפספס את המפגש כי התאריך הראשון שהוא היה אמור להיות בו (11.7) הוא כשהייתי בחו"ל ואיכשהוא הוא לא יצא לפועל.. בקיצווווררר... (התחלתי כבר יותר מדי להתפלסף אז אני יעצור את עצמי) היה לי מאוד מאוד מאוד נחמד!!! היה לי ממש כיף לפגוש את הפרצופים שמאחורי הפורום.. היה לי גם קצת מוזר לפגוש אתכם.. פתאום לפגוש אותכם.. לראות את הפרצופים שלכם.. לשמוע את הקול שלכם.. בהחלט מוזר.. בהתחלה גם חששתי שאף אחד לא ידע מי אני ואני לא ירגיש שייכת כי יחסית אני הרבה זמן בפורום אבל כולם חושבים שאני רק כמה חודשים.. אני חושבת שגם בגלל זה פרסמתי את התמונה שלי.. כדי שאנשים ידעו שאני קיימת.. שאני פה.. חחחחח.. ואני לא ירגיש כל כך בחוץ.. אבל בסוף היה ממש נחמד ולא הרגשתי בחוץ בכלל! לסיכום: היה שווה את השעה והארבעים דקות נסיעה הלוך ואת השעתיים חזור באוטובוס..
 

שלומצי

New member
היה מה זה זוועה ../images/Emo98.gif

אדם יקר אחד שאל אותי אחרי הצהריים "נו אז איך היה??". נשמתי עמוק, לא רציתי להגיד סתם, היה כיף, היה נחמד, היה מעניין. אז חשבתי רגע ואמרתי את מה שהרגשתי כשירדתי במדרגות בעזריאלי. אמרתי שאולי זה יישמע כמו קלישאה, אבל יש רגעים בחיים שאתה מרגיש, שכל הדרך הזאת שאנחנו עושים, ושלפעמים נדמה שהיא בודדה וקשה ורק מול המחשב מבוקר עד ערב, רק עם המילים האלה, וסימני הפיסוק האלה והסמיילים - הדרך הזו היא בסופו של דבר שווה. מה זה שווה, שווה בטירוף. פתאום אתה מבין שיש לדברים שאתה עושה כוח (לא משנה באיזה צד אתה נמצא), ויש כוח למסרים שאתה שולח אל העולם, ורגשות שאתה משתף ושולח הלאה, בסופו של דבר חוזרים בחזרה אליך, וגורמים לך להרגיש נעים וטוב ושדברים טובים מצטברים. גם בשבילי זה מפגש הפורום הראשון, לפחות באופן רשמי. אומנם כבר הכרתי בעבר אנשים מפורומים אחרים ("פורום מיץ תפוזים" כמובן. חה חה חה. לא טעונים רגשית כל כך - אוכל ומתוקים למשל
), ונפגשנו מחוץ לרשת או דיברנו בטלפון, אבל אף פעם לא קבעתי עם עוד כמה חבר'ס ליד יוטבתה. גד דממממם. יוטבתה! אני חושבת שלא סתם נפגשים ונקשרים באינטרנט. לרוב האנשים נהיה יותר נוח להתבטא בכתב, ולהיות הם עצמם, בלי מסיכות, מה שמקל כל כך - כי החיים האלה הרי מכריחים אותנו כל הזמן להיראות במייטבנו, מלאי שמחת חיים וביטחון עצמי. אם לא נהיה כאלה, אנחנו בצד של ה"לא מקובלים" בפורום של עדידוש. ואני לא יוצאת דופן. תמיד נדמה לי שאני מתנסחת טוב יותר בכתב, יוצאות לי יותר בדיחות, ואפילו אם בורח לי "לייק הלו" (טנקס, דיתוש, לקחתי לתשומת לבי
) הרי הכל בר מחיקה... והכל נשאר אי שם בשרשור מאחור... או בארכיון הפרקים של היומן. אז באתי לי בלב פועם, בסך הכל יש כאן בילד אפ רציני, שלי מולכם, שלכם מולי. שאלתי את עצמי איך אני אזהה אותם, הרי אין לי מושג איך הם נראים, והקניון הזה מלא בחבורות של אנשים, בגיל "הקריטי", פתאום חשבתי עליכם לא כעל יקיריי בחיי השניים כשלומצי, אלא כעל "מתבגרים"
. ידעתי, אני צריכה לחפש חבורה של מתבגרים. אבל אז ראיתי אתכם יושבים שם במעגל כזה, עם הספר שלי בידיים, והלב שלי התמלא התרגשות. לא היתה דרך יותר משמחת לפגוש אתכם, ואת העיניים ההמומות, הענקיות, נדמה לי של שאולה - זה מה שראיתי ראשון, נדמה לי.. ואז את התלתלים המוכרים מהתמונה של נגה, ואת כולכם... ונזכרתי תוך שנייה שאני לא מחפשת מתבגרים. אני מחפשת אנשים, אנשים טובים לאללה, ומצאתי אותם תוך שנייה. היתה לי פגישה כייפית נורא. אני חושבת שיכולתי להמשיך ולהכיר אתכם עוד כמה שעות, עד שהייתם נרדמים, ואני עדיין הייתי שואלת שאלות, רגע, אז ממתי יש לך חבר (עדידוש, יפה אחת, לא הספקתי לשאול אותך כלום. ובכלל לא הספקנו להשלים פערים ולדרוש תשובות על עברנו המשותף) וגם לתת עוד ביס בנעמונת הרקדנית המגניבה (שולחת לך אחד וירטואלי ילדונת חד פעמית - הראשונה בהיסטוריה שכתבה בפורום בגיל 6 לפי דעתי), ולהקשיב להברקות מסמרות שיער של עומריתוש (אחות שלי, יש לי מה ללמוד ממך. אני חושבת שיהיה לך יותר קל להשיג דברים, ולא רק בראשון לציון, אלא בכלל. הבאת שיחוק עם הבקיאות המדהימה בסיפורה של שלומצי, אני הולכת לשלוח אותך לפגישות עם העורך של הספר, בבוא היום...), או להקשיב לסיפורים על פרחי רוקחות מנטלי (ממליצה על מעבר לפרחי טיס וחוץ מזה, את בכלל צריכה לדגמן את הסופר פארם, לא להיות קופאית), ולהשוות חוויות מימי ילדותי הרחוקה בגלות ששמה תלמה ילין (גמא, במאי מתוסכל שכמותך, אל תתייאש. אם תמשיך להתעסק באמנות, עוד תיתקל בכל כך הרבה ביקורת בחיים, וכדאי שכבר מעכשיו תתרגל לזה שאם בלב, בפנים, אתה מרגיש שמשהו נכון, אל תוותר לו ותתחיל לשנות לפי דרישות של רכזות תיאטרון), ולפגוש סופסוף את עמיתוש, הבליינד דייט הכי היסטרי שהיה לי בחיים (גבר-גבר שאני מתכתבת איתו 4 שנים, סליחה - ושעורר בי את רגשי האימהות כבר בגיל 24, כשהתחלנו את דרכנו המשותפת (בפעם הבאה אני דורשת שתשלים שיעורי בית בקריאה
וחוץ מזה, גיליתי שזה לא פייר שעם כולם רבת חוץ ממני. חוצפה כזו) ולהסתכל על שאולה עם העיניים החכמות והפה הכחול-סגול שלה, אפשר פשוט לשמוע את הראש שלך עובד מממעמקים, משוחח, גם כשאת לא אומרת מילה, ועידן, מאחרת אלגנטית (בגלל פן!!!!) שכמוך, להעלות זכרונות עבר מהימים הרחוקים ההם שהיינו פחות או יותר שתינו בתפוז, וההצטלבויות המצחיקות שהיו לנו בהמשך, ונגה, איך שמחתי שבאת - פעם ראשונה בשביל שתינו, ועוד אחרי כל ההתכתבויות שהיו לנו על התאריך וכל זה, ושהיית אמיצה לשלוח תמונה ושהשתלבת תוך שנייה ונראית כאילו אתן כבר 20 שנה נפגשות כל יום חמישי בעזריאלי, ודיתוש - טיפוס-טיפוס, עוד לא גמרתי להציק לך, לחבק אותך ולהחזיק לך את הרגל - כולם ביחד - "שבלעדיה לא היה לנו מפגש", קבלי את גאוותי על ההתמדה והעקביות בארגון. מה עם איזה שיר בחרוזים? ובכלל, להסתכל על כולכם, כל אחד מכם עולם שלם, משהו אחר, משהו מיוחד ומלא מבפנים..... זה היה מרגש. ובעיקר מרגש לראות כמה אתם ביחד ובסבבה של ביחד. כיף גדול. הדבר היחיד שיכולתי לאחל לשיפור - זה לפגוש את כוווווולם. כל מי שלא היה חסר לי, ובשביל לא לפספס אף אחד - כהרגלי בקודש ולא מכוונה רעה.... אז זהו זה, עשינו היסטוריה קטנה ואני יכולה ללכת לישון (עם בחור שמתגרד מאדמת)
 
אויש..../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif../images/Emo23.gif

אחרי שסוף סוף הצלחתי להרגע מההתרגשות שעפפה אותי לפני ואחרי המפגש ולשבת כמו שצריך על כסא גרמת לי שוב להתרגש מחדש.. אני מאוד שמחה שנהנית, ומאוד מאוד שמחתי לפגוש אותך סוף סוף.. אני מאחלת לפורום הזה עוד מפגשים כאלה מרגשים, כיפיים, מעניינים, מרתקים ושמחים כמו שהיה לנו היום..
 
דיקלה!!!!

את פשוט מד-הי-מה!!! כזאתי חמודה, וכיפית, ומצחיקה, ויפהפייה ו... ו... אוחחח, הרבה זמן שחיכיתי לראות אותך, ורק עכשיו אני מבינה שזה היה שווה את כל הציפייה הארוכה הזו. את נהדרת, דיקלה, והיה תענוג לראות אותך. תודה על הסוכריה, דרך אגב
.
 
נוגה,

למרות שבתמונה את מהממת, בחיים - את מהממת אפילו עוד יותר... אני שמחה שנהנית
ומקווה לראות אותך גם במפגש הבא!!!
 

דיתוּש

New member
הכל הכל הכל -

מחר
. עם שיר בחרוזים, מובטח. חבר'ה, עשיתם לי ממש טוב על הנשמה, מתגעגעת לכל אחד ואחת מכם. מבטיחה מבטיחה לשבת מחר על המחשב ולכתוב את עלילות דיתוש בתל-אביב הקטנה. קצת סבלנות, אני עייפה
! לילה טוב לכולם. אוהבת
 

Principessa 17

New member
אני מזה שמחה שבאתי...

המפגש הראשון שלי, לא רק של הפורום הזה אלא בכלל. אז ככה: דקלה- את בעצם הסיבה העיקרית שבאתי. זה לא שלא רציתי לפגוש את שאר הפורום, הייתי מתה לפגוש אותם כבר ממזמן, כשהיו המפגשים הראשונים (ושכל הזמן התחמקתי בתירוצים של "אני מתביישת", מה שהיה באמת נכון...) אבל לא העזתי... למפגש הזה,אמרתי לעצמי שאני חייבת לבוא. אז באתי, ומה גיליתי? את "דודה שלומצי" עם הנשיקות והסוכריות שרופאי השיניים הוציא מחוץ לחוק (לפי דעתי, הירוקה הייתה רדיואקטבית
). אין לי בעיה לעשות הסבה מפרחי רוקחות לפרחי טיס, בא לך להכיר לי את אח שלך?
ולמה לדגמן את הסופר פארם? ואת עדי המקסימה- את בעצמך יפה! היה לי נורא כייף לפגוש סופסופ את האדם שעמד מאחורי המילים המקסימות,שנכתבו תמיד שהייתי זקוקה להן- חבל שאנחנו לא מתגייסות ביחד ושהיית צריכה ללכת מוקדם. ואת שאולה- את בדיוק כמו שדימיינתי שתהיי,מגניבה כזאתי (ואני לא אומרת את זה בצחוק) עם פה כחול (חח סתם) ומאוד רגועה. ד"א אייס שוקו זה לא טעים
ואת גומא-"חבר של תום אבני" - היה לי מאוד כייף לדבר איתך,אנחנו צריכים לעשות את זה שוב בהזדמנות
נצרף גם את "גברים בבקיני" לשיחה
אני מקווה שהשיעורי נהיגה של שנינו ישתפרו. אה, ואפשר חתימה?
את עומריתוש-חולנית אחת, איך את מעזה לגנוב ממני מחלה? חצופה!
גם אותך היה לי כייפ לפגוש, באמת עבר הרבה זמן מאז שהתראינו ורק שתדעי ששמרתי את מדבקת "איי לאב עומרית" חחח סתם, "את איי לאב יו, עומרית". נגה- בהתחלה די התבלבלתי בינך לבין מישהי אחרת, אבל אח"כ זה כבר לא היה משנה כי גילתי ילדה חמודית (זה אומר אקסטרה חמודה) ויפה שנהנתי לדבר איתה מאוד מאוד. יהודית- מה אפשר להגיד עלייך? איך שבאתי ישר התנפלת עליי בחיבוק ונשיקה (איזה כייפ
) את באמת חתיכתטיפוס- אל תשתני! נעמונת- מתוקה אחת! סורי שלא שמתי לב שרצית לתת לי חיבוק, אל תיקחי את זה אישית אני פשוט מעופפת. אז כדי לכפר על החיבוק ההוא אני שולחת לך עכשיו חיבוק ענק
פלוס נשיקה!
עמית- המדריך שלנו,"הגבר של הפורום" שלא יודע מה זה אייס שוקו
גם אותך היה כייפ לפגוש סופסופ, הרי בכל זאת אני מכירה אותך מאז גיל 12. ולא עמית, אני לא עובדת בסופר כמו לובה!
ואת עידן-המאחרת האופנתית, היה נחמד לפגוש את הילדה מאחורי התיקונים
וזהו... אה, ואני עדיין מחכה לפיצוי על היום הולדת שלי!
 
נטלי! ../images/Emo24.gif

את יפה-יפה-יפה ומתוקה נורא! אני אוהבת איך שאת אומרת: "אני מתביישת" עם הקול התינוקי הזה...
זה חמוד! וכן, חבל שאנחנו לא מתגייסות באותו יום, אבל לא נורא... עדיין, נתגייס פחות או יותר באותו המחזור, ונוכל לחלוק חוויות טירונות קשות ומייגעות
, תחשבי על זה ככה! אההה, ומה זה, הבנתי שאת חושבת שאת שמנה, או משו כזה? האם עיניי קראו נכון, וכתבת כאן משו על דיאטה? מותק, שום דיאטה ושום בטיח, אנא, הוציאי לך את זה מהראש. את נראית מצויין, ואת לא צריכה שום דיאטה.
 
../images/Emo41.gif סיכומפגש

וואו.. אז לקחתי אוטובוס מראשון לת"א.. ככל שהאוטובוס יותר מתקרב ליעד הסופי אני יותר מתרגשת
ירדתי מהאוטובוס בעזריאלי ונתתי לשני שומרים לבדוק לי ת'תיק (למה צריך שני שומרים איזה מוזרים העזריאלים האלה..
) עליתי קומה והגעתי ליטבתה טוב, מה עושים עכשיו? אמאאאאא התקשרתי לדיתוש שהבטיחה להגיע לפני הזמן והיא הבטיחה שממש עוד שנייה עם מגיעה עם עמית.. הוצאתי את הספר של דקלה שהבאתי איתי בתקווה שמישהו אולי יזהה אותי לפי הספר אולי אפילו דקלה.. בעודי ממתינה קצרת רוח, תמרגשת ונבוכה זיהיתי את נוגה (חיחי סורי שלא זכרתי ת'שם שלך בהתחלה!) וסיפרתי לה מי אני והמשכנו לחכות.. ואז הגיעה שאולה.. המממ מה עושים? מחכים עוד..
פתאום הגיעו עדי ונעמה (אוף נעמה את כזו חמודה...) ואז גיליתי שזה באמת נכון מה שכולם אומרים.. עדי כזאת יפה! אחרי כמה דקות הגיעו עמית ודיתוש ואז גומא הגיע בעודנו ממתינים לנטלי (שהסתבכה עם האוטובוס, רצתה לוותר ובסופו של דבר הגיעה עם אבא על הטוסטוס
)התחלנו להרהר בשאלה "האם דקלה-שלומצי-קידר תגיע"? נטלי הגיעה ולא ראתה אותנו אז קמתי וחיפשתי אותה טיפונת ואז כשניגשתי לתת לה חיבוק ו
הסתובבתי וראיתי (*תופים* *תופים*) את דקלה... הדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל עליה ככה
ולהגיד "יאאאאאא" חחח איך התרגשתי
המשימה- לעלות לגג של עזריאלי!
עלינו לגג והתמקמנו.. חילקתי לכולם מדבקות שכתבתי עליהם " i love you עומרית " והם חשבתי שכתבתי איי לאב עומרית
ואז דקלה חילקה לנו סוכריות-צובעות לשונות ושיניים-על מקל עם תמונות של שלומצי מכל הזמנים <שצוירו ע"י יערה.. הלא היא שרוני> להגיד לכם את האמת? אינ נורא נורא נורא התרגשתי... ואז התחלנו לדבר ולדסקס ושאלתי את דקלה על שלומצי על מלא דברים ועל פרויקטים עתידיים ודיברנו כמובן גם על הספר (ו.. ו.. והיא חתמה לי על הספר
אני עדיין מתרגשת..) הצטלמנו וסבלנו מהצקות מחברי םורום כאלה ואחים (עברי לידר, מיץ תפוזים ו מאן אין ביקיני) (כבר אמרתי לכם שלא הייתירוצה לראות אותם בביקיני.. נכון?
) ואיזו מוזרה אחת ביקשה להצטרף אלינו ואני.. איך להגיד את זה ? ... גירשתי אותה באלגנטיות ובישירות
(חח יא מצחיקולים כולכם רציתם שהיא תלך..) דיברתי גם על הא ודא
על הגיוס של עדי, על פרחי רוקחות של נטלי, על הבצפר של גומא <ושל דקלה לשעבר>, על מחלות שונות ומשונות שיש לי או לנטלי, על צבא, על חברים ( נטלי הודיעה לכולם שיש לי חבר חתיך אז תקנאוווו נטלי
מוואה) ועל עוד המון דברים מתישהו הגיעה עידן עם פאן מדהים (את בכלל נראית טוב מותק) ודסקסנו ועד קצת על כל מיני שטויות (ולא הפסקתי להזכיר את זה שגומא חבר של תום אבני
כי זה נורא הצחיק אותי שעדי אמרה את זה בהתחלה.. גומא, מקווה שלא הצקתי..) אני עוד מעט אסתכל בתמונות ואשים בשרשור אם מישהו ירצה גם לדוא"ל אז בכיפ, אבל כרגע אני לא בבית.. היה נורא נורא מרגש.. לאחר שדקלה הלכה, ועידן גם גומא החליט לללכת גם (למרות שניסיתי לשכנע אותו ללכת לעגבניה.. <הסיפור המפורסם מהמפגש הקודם (בו לא הייתי, אגב)>) ואז הלכנו לנו חבורה עליזה (ולא במובן שאתם חושבים...) לכיוון האוכל כי עומרית השמנמנה היתה נורא רעבה... אז עמית קנה פיצה מ.... עגבניה
ואני ודיתוש קנינו מקדונלדס (וזה המקום לציין שנטלי מתלבטת בערך מאתיים שעות אם לקנות אוכל או לא, ומתרצת את זה בדיאטה שהיא ממש לא צריכה..) עלינו למעלה (ואז גיליתי שאיבדתי אנשים
) אמא התקשרה ואכלתי מהר כי הייתי צריכה לנסוע.. בינתיים, בין ביס לביס, שטנו לנו על גלי הנוסטלגיה לדוגמא-מישהו זוכר את חידות העיניים והשפתיים שלי?
אני עפתי לכיוון אמא
ועזבתי את החבורה העליזה גם אני.. (המשך יבוא...)
 
ועכשיו, הקדשה אישית לכל דורש ../images/Emo8.gif

נטלי, נו באמת... אינ כבר מכירה אותך וחולעעעעעעעע עלייך..
עדידה, את מ-ד-ה-י-מ-ה!!! את ממש יפה וחמודה ממש היה כיפ לדבר איתך ולראות אוךת מחייכת-לא-וירטואלית...
עמיתווווש... אתה כזה חמוד
איזה כיפ היה לי שזכרת את החידות עיניים-שפתיים שלי ושאמרת לי שאהבת אותן
נעמונננננננת, איזה חמודה, איזו מקסימה ובאמת.. "מי היה מאמין שילדה בת 10 תכתוב, אה?" מדהימה קטנה.. את תגדלי להיוךת יפה ומקסימה כמו אחותך
גומא, חח היה כיפ לצחוק על תום אבני ועל הסוכריות הרעילות... אתה אחלה בנאדם ושיהיה בהצלחה בבית הספר..
יהודית, איזה חמודה את! איזה מוזר היה לפגוש אותך סופסזוף אבל גם מרגש, מיוחד ומעניין.. היה איתך נורא נורא כיפ ואת כזו מתוקה|! ותודה שארגנת את המפגש
שאולה, איזה מתוקהההה.. את יפה
היה כיפ לפגוש..
נוגה, איזו חמודה... את יותר יפה מבתמונה!
עידן, היה קצר מאוד אבל נחמד, את נחמדה וגם נראית טוב, כבר אמרתי
ואיך לא...
דקלה, וואו.. היה ממש מרגש לפגוש אותך בעיקר בגלל היומן, אחרי 3 שנים זה נורא מרגש (ומעניין!) לפגוש אותך ולשאול אותך מלא מלא שאלות על הסיפורים שמאוחרי הסיפורים.. ובגלל הספר, שבגללו אני נורא מעריכה אותך כיוצרת כי הספר היה נורא יפה והוא כתוב במצורה שנורא אהבתי ונגעה לי היה כמובן מרגש לקבל ממך חתימה וגם
וחיבוקי... אני נורא אשמח לשמוע על עוד פרוייקטים עתידיים ואינ כבר מחכה לראות את הסרט... בקשר לספר, אני אשמח ללכת להיפגש עם העורך
ואני כבר מחכה לקרוא אותו.. תודה על הכל, לכולכם! ותזכרו מה שאני הצעתי, מפגש הבא, באוקטובר בחיפה, הולכים לראות את הסרט!
 
תמונות..

התמונות שוקלות מעל ל250 (כל אחת בנפרד, כמובן) מה שאומר שלא ניתן להעלות אותן לתפוז.. אינ אבדוק מה אני יכולה לעשות.. לאב יו פיפל
 
למעלה