לא לגמרי מדוייק.
כי זה ההבדל הפחות משמעותי. בין סוטרת התעופה לבין הסוטרות האחרות של פאטאנג'לי. האושר שמלווה את התרגול, אושר עליון, מרוכז, נפלא. אושר שממלא כל נקבובית, כל תא בגוף ומפעפע מתוך התודעה, באמצעות התודעה ואל תוך התודעה - זהו ההבדל השני. אפילו אתה הבחנת בו (ללא כל אפשרות לחיקוי, כמו שהתבטאת). ההבדל השלישי הוא מה שקורה אובייקטיבית בזמן התרגול. כשמחברים את המתרגל למכשור שבודק באופן אובייקטיבי את פעילות המוח שלו, את הפעילות הגופנית - חילוף החומרים, רמות שונות של מרכיבים ביוכימיים וכד', מוצאים שהגוף עולה לאוויר בדיוק באותו שבריר של שנייה שבו שמוח מתפקד בצורה המסודרת, המלוכדת, הקוהרנטית ביותר והגוף נמצא אז במצב העמוק ביותר של מנוחה. כמעט אפס חילוף חומרים. מה אומרת התנסות זו בצורה אובייקטיבית? זה אומר שהגוף עולה לאוויר בדיוק באותו שבירי של שנייה שבו אנו מתנסים במודעות הטהורה, בתודעה הטרנסנדנטלית, בשדה מאוחד של כל חוקי הטבע, באטמה, בסאמאדהי. פירושו של דבר, שאנחנו מרגילים את הגוף לחשוב, לתפקד, לפעול מתוך הרמה הטרנסנדנטלית. כשאדם מרגיל את התודעה שלו, את הגוף שלו, לרמה הטרנסנדנטלית, שוב ושוב, לאחר זמן מה, הרמה הזו מלווה אותו 24 שעות ביממה, זהו המצב המיוחד של הארה, של שימוש במלוא היכולת שלנו. תרגול התעופה היוגית הוא תרגול יעיל ביותר לפתח באופן מהיר, נוח, נעים ומעשי, שימוש במלוא יכולת, בכל הפוטנציאל שלנו. לחיות הארה. ההבדל הרביעי בין התעופה היוגית לבין יתר הסוטרות של פאטאנג'לי היא ההשפעה הסביבתית של המתרגלים אותה, על כלל האוכלוסייה. כשמתרגלים את התעופה היוגית נוצרת אצל המתרגל, כפי שכבר צייננו, רמה של שקט, סדר מושלם בפעילות המוח, שלווה, הרמוניה פנימית ואושר עצום. מאחר והתרגול מתבצע ברמת השדה המאוחד, אותה רמה בה הכל מקושר, כל בני האדם, כל תופעות הטבע, כל מה שקיים ביקום, למעשה את כל היקום כולו - הכל מקושר ברמה זו. אותו סדר, אותה שלווה, אותה הרמוניה, אותו אושר ואותה קוהרנטיות בהם מתנסים המתרגלים את התעופה היוגית, מתפשטים דרך השדה המאוחד ואל כל החברה כולה. היקף התפשטות אותן תכונות מבוכרות בחברה, יחסי לגודל הקבוצה המתרגלת. ככל שהקבוצה גדולה יותר, היא משפיעה על גודל גדול יותר של האוכלוסייה. סדר גודל של 8,000 מתרגלים, משפיע על אוכלוסיית העולם כולו.