חדש פה וצריך ייעוץ

[Ricca]

וואי!! אתה זוכר

אני כולה סמוקה פה תאמין לי!


כן, בדיוק אותו הבחור.
הוא הוציא ממני את הרע.
והיום הוא פתאט' ומנסה לדבר איתי במסנג'ר כל כמה חודשים.

 

[I C E M A N 7]

מה סמוקה? תתפשטי!

יש לי תיקייה מיוחדת במוח
לפרטים שעשויים לקדם את היעד לכשתגיע הזדמנות.
זה נהיה הרגל אצלי, כמו נשימה.

 

[רון חיים1]

שמע - כמה דברים...

ידידי, אתה יותר אמוציונאלי משאתה חושב...
מצד אחד אתה אומר:
"אני לעומתה, פחות אמוציונאלי ויכול להיות רציונלי בריבים, דבר שחסר לה ולכן היא מתפוצצת,"

וכמה משפטים לפני:
"הלכנו לאכול אתמול בלילה, ישבנו דיברנו וצחקנו , התנשקנו, עשינו סקס (שמשום מה נהיה יותר טוב) ואני חייב להודות - מולה, אני פשוט נמס... אני לא מצליח לסרב לה, אני לא מצליח להיפרד ממנה, כשאני בלעדיה אני גיבור גדול אבל כשהיא מגיעה עם החיוך שלה קשה לי מאוד להוציא את המילים "פרידה" מהפה, ..."

המילה "ואני חייב להודות - מולה, אני פשוט נמס.." מראה על אמוציונאליות. אולי מופנמת יותר אבל אמוציונאליות.

לעניינינו:
את החטונה אל תדחה. תבטל! (לדעתי)... אם תדחה, אתה תחכה לשינוי אחד קטן באופי שלה, תגיד לעצמך: " הנה השינוי המיוחל" והופ לחתונה, ו4 דקות אחרי - הופ הכל חוזר...

מי שמשכנע אותך לגבי המצב זה אתה עצמך. פשוט תפסיק עם זה.
יש סרטון ממש מצחיק, אבל ממש בול למקרה שלך.
תראה אותו ותעשה בדיוק מה שהוא אומר שם:
http://www.youtube.com/watch?v=Ow0lr63y4Mw


ותקשיב למה שאסקי אמרה לך - היא צודקת 100%!!!:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=82&MessageId=161453481

 

[I C E M A N 7]

לא אמוציונאליות,

חרמנאליות.
ומול חרמנאליות, שום רציונאליות לא תעזור.
רק אלטרנטיבאליות.

 

[רון חיים1]

חחח גדול!

זה כנראה גם חלק מהעניין

 

[רון חיים1]

החטונה = החתונה ממש 7 אצבעות לי יש

 

[dolly15]

כתבתי תגובה

מאוד ארוכה ומושקעת, ואז קרה משהו והכל נמחק.. מאז לא היה לי זמן לחזור, אז אומר לך תודה עם קבלת פנים כזאת נחמדה בטח אשאר

 

[יצחק הרושי]

יודעים מה ? אתם צודקים !

תראו, המשכנו לדבר במהלך סוף השבוע ואני חייב לציין- הבחורה הזו ממש טובה. היא מצליחה לגרום לי איכשהוא , לחשוב פעמיים .

היא מבחינתה רוצה לבטל את הכול- הצלם, הדיג'יי,הזמר בחופה,את האולם.. סיפרה לאימא שלה ואבא שלה, אבל משום מה היא עושה את זה בצורה יותר מדי מבינה, צורה כזו שגורמת לי לגמגם, להסס, לא לדעת מה לעשות.

אנחנו מדברים וכל פעם היא איכשהוא מצליחה לגרום לי להבין שאני אשם ואז אני מתחיל לחשוב "אולי אני באמת אשם?"

אני שומע על זוגות שאין ביניהם תקשורת, אז היא אומרת לי שאני לא שם בשבילה, שאני אדיש מדי ולא מתפקד, שאני לא יכול להכיל אותה אבל בהמשך למשפט היא אומרת שהיא מבינה את זה, שהיא לא רוצה להתחתן מתוך לחץ או פחד שלי לאבד אותה ולאחר מכן להתגרש, שהיא רוצה להיות מאושרת.

היא אומרת שהיא דיברה עם אבא שלה, שמן הסתם בטוח שאני לא רציני כי הוא שאל אותי יותר מפעם אחת "אתה בטוח ?!" ועכשיו מקבל את הביטול הזה. תוסיפו על זה גם את אימא שלה .

אני לא חושב שאחרי ביטול החתונה- היא תישאר. משהו עמוק בפנים מסרב לתת לי לבטל, משהו עמוק בפנים אומר "שמע, אולי אתה אשם ? אולי לא היית מספיק קשוב ? אולי הוצאת עליה יותר מדי זעם ועצבים באחת ההתפרצויות שהיו לך? אולי אתה לא מושלם ?"

אז ברור לי שאני לא מושלם ואני באמת מוכן לתקן ועל פניו, נראה כי גם היא מוכנה.

מצד שני - בלי שאני אתקן ובלי שהיא תתקן לא נוכל לשרוד רגע אחד בתור זוג נשוי .. מצד שלישי אני מת מפחד להישאר לבד, אני מרגיש כמו איזו כוסית שבוכה כשהגבר עוזב אותי, אבל זה המצב- מפחד להישאר לבד, מפחד להפסיד משהו טוב.

בצד העניין שהיא צועקת וזורקת היו גם 90 אחוז אירועים טובים ורק 10 אחוז אירועים רעים, כמו זה שהיה ביום חמישי בלילה .

אני אובד עצות, אני מבולבל, לא מצליח להתאזן ולקבל החלטה חד-משמעית ואני מתמהמה ומשכנע את עצמי למה כן לבטל או למה לא לבטל.

אני גם פתאום מרגיש יותר מפוחד מתמיד בכל הנוגע לחתונה, מה שלא הרגשתי קודם לכן.

תתארו לכם אדם שצועק לכם ואתם פשוט לא מגיבים, לעיתים היא גם מדברת אבל אני אישית לא מגיב לה, כאילו "לא איכפת לי" למרות שכן איכפת לי, אני פשוט רוצה להראות לה "מי הגבר".

איכשהוא יש לי איתה המון משקעים מהעבר שאני לא יודע איך לאכול אותם ואני בבלבלות אינסופיות - לבטל או לא לבטל .

איף ... המצב קשה, מתסכל ואיכסה .

 

[יצחק הרושי]

ועוד דבר ..

אתמול היא גילתה עניין, אמרתי לה שאני רוצה לבטל והיא אמרה "זה בסדר, לא נורא, אני מבינה, אתה מפחד ואני לא רוצה להתחתן ולהתגרש. אתה יכול לבטל, אני אישאר שם בשבילך לנצח !"

והיום, אחרי שעשיתי "תרגיל" ואמרתי לה "אני חושב שלא לבטל" היא נשמעה מעודדת, שמחה. אך כשחזרנו לדבר על זה לפני לא הרבה זמן, הסברתי לה - "אני כנראה מכון את זה לביטול בכל זאת" אז היא אמרה שהיא לא תוכל להבטיח שום דבר, שהיא לא תוכל להבטיח שהיא תישאר שם בשבילי .

שאלתי אותה מה קרה ולמה אתמול ושלשום דיברה אחרת- אמרה שהלב לא נותן לה, שהרגש שלה נרמס ושגם לה יש רגשות.

רק היא היא היא והיא כל הזמן - מה איתי ?! מה עם הרגשות שלי ?!

אם בחורה עוזבת, למרות שהגבר לא מוכן לחתונה ורוצה להתחתן בכל מחיר זה אומר רק דבר אחד - אין פה שום אהבה אמיתית ! הכול מזוייף, מתוך אינטרס שקרי לא מובן (אני לא מיליונר עם 40 מיליו בבנק) אז מה הולך פה ?!

 

[Ricca]

אתם גרים ביחד?

 

[יצחק הרושי]

אפשר לומר שכן

רוב המגורים שלה, 80% הם כאן, השאר בביתה מאחר שהיא לומדת בעיר בצפון בסמסטר הנוכחי די הרבה .

זהו, התפתחו שוב דין ודברים והוחלט סופית- החתונה תבוטל.
היא טוענת עכשיו "לא יקרה שום דבר, אני אישאר, לא אעזוב."

היא פשוט נפגעה מעצם ביטול החתונה, אבל היא אומרת שהיא הגיעה להבנה שהיא לא תוכל להכריח, שהיא רצתה לחכות עם זה עוד חודש ולראות איך הדברים מסתדרים אבל שהיא מניחה לזה .

כל כך כואב לי, התכוננו לזה לכ כך וסיפרנו והתפארנו ובסוף הכול מתבטל, אבל לא נורא- כל הרעה לטובה, כל עקבה זה לטובה והכול מכון מלמעלה .

 

[chenby]

אתה קצת חצוף לא?

אתה בא ואומר לה - אני רוצה לבטל, היא אומרת, מה שתרצה אהובי, אני אשאר שם בשבילך.
יום אחרי זה אתה אומר לה, טוב אני לא רוצה, והיא מאושרת כי היא אוהבת אותך, ואז שוב אתה בא ואומר לה, אני חושב בכל זאת לבטל..
ועוד אתה אומר היא והיא והיא?
האם אתה רואה אותה בכלל? האם אתה מבין את הטרטור הרגשי שאתה מעביר אותה? פלא שההורים שלה לא בעדך?
כשתהיה אבא יום אחד, ותהיה לך בת, ויהיה לה גבר שהיא תאהב אבל לא יחזיר לה אהבה באותה מידה, ועוד יגרום לה להרגיש רע ולא בטוחה, גם אתה לא ממש תרצה אותו במשפחה שלך.
היא שם, אתה זה שמתנדנד כל הזמן.

 

[יצחק הרושי]

אוקיי, אז הייתי חצוף ..

אני מאוד מבולבל, אל תמהרי לשפוט אותי.
אני נקרע בין הצורך לתקן את התקשורת בינינו לבין הצורך בביטול החתונה.

אני מודע לעובדה שאני לא מושלם, שאני לא תמיד מחזיר לה את אותה מידת אהבה, שמשהו בי התקלקל ושהיא לא הסיבה העיקרית לביטול החתונה.

מצד שני- כואב לי לוותר עליה, אני מתנדנד ונקרע בין הצורך ההכרחי לבטל על מנת שתקבל בעל מושלם שיחזיר לעצמו את עצמו .

צודקת, אני באמת חוצפן, אולי פשוט אני מפחד להיפגע כי כבר נפגעתי בעבר, כי זה מה שאני מרגיש בשורה התחתונה. אני פחדן, שמפחד להתמודד איתה ועם כל החתונה הזו ואני מאוד רוצה אבל לא יודע איך.

אולי זה פחד לגיטימי שיצא מכל פרופורציה ואני סתם מגזים ונכנס לדרמה מיותרת .

 

[Aski7]

ובנתיים אתה עושה תרגילים

"עשיתי לה תרגיל"
תשמע חבר תריגילים כאלה..ואתה אומר שהיא מניפולטיבית?
בדיוק כמו שחן אמרה זה משחק ברגשת.
אז מה שהיא משנה סיפור..
תבין:
היא רוצה להתחתן!
היא מנסה להבין אותך כשאתה מבטל ושוב עולה למעלה בקרוסלת התרגילים שאתה עושה לה ושמחה כשאתה מחליט לא לבטל ואז צונחת למטה כשהקרוסלה שלך לוקחת אותה למטה!!
ואתה מצפה שלא תהסס בקשר אלייך? שעדיין תגיד שהיא מבינה? למה נראה לך שהגיוני שלא תחשוב לעצמה.. "בואינה הבחור לא יציב בהחלטות שלו אז או שלא יתחתן וילך או שיתחתן!" ורק בגלל התרגיל שעשית לה. אל תצפה ממנה אם אתה משתנה לא להשתנות..הכל בחיים זה כמו בחוק השלישי של ניוטון "פעולה ותגובה"!! פעלת וקיבלת תגובה..
אין לך אפילו מה לבוא בטענות על זה.
למזלך היא גם קצת אוהבת ובסוף מתעלה וסולחת על הנדנדה הזו ומחליטה שתבין.
וכן ידידי הבחורה נואשת לאהבה. אולי גם אתה אשם.
אולי לטנגו צריך שניים.
אולי חשבת בטעות שלהתעלם כשהיא צועקת "אתה כבר לא אוהב אותי" יפתור תבעיה...
אבל לא.
אולי להגיד "סתמי תפה אל תצעקי עליי" כשהיא כוסת שלא אוהיבם אותה יפתור תבעיה אז לא.
אולי לבחורה יש יותר בעיות ממך אבל נראה שגם יותר שכל..כי מעבר לקפריזות ששולטות בה לפעמים היא רואה הרבה יותר צלול ואוהב!!!

 

[יצחק הרושי]

לא הבנתם אותי לגמרי ...

אני לא החלטתי לגמרי לא לבטל, אני התלבטתי בגלל שראיתי שהיא נפגעת מזה אז אמרתי לה "תמתיני עם זה עוד כמה ימים" והיא פיתחה תקוות שהחתונה לא תבוטל.

אני באמת בהתלבטות, אני באמת לא יודע מה לעשות כי לא רק היא הבעיה- גם אני, גם לי יש חסרונות וחוסר שלמות עם עצמי ולכן, לא הייתי רוצה שהיא תתחתן עם אדם במצבי.

זו לא חוכמה להסתכל רק על הצד השני, צריך להסתכל גם על עצמנו ועשיתי זאת מהרגע הראשון של הריב, שאלתי "איפה אני לא בסדר ?" אבל לשנות סדרי עולם ב- 5 חודשים, אני לא יודע אם זה אפשרי ..

 

[מריוס זכריה]

הגם אני בנביאים?

הנה הנבואה:

"בינתיים אתם תדחו את דחיית התחתונה, עד שתרגישו אם נכון לכם לבטל כליל את דחיית החתונה, או רק לדחות אותה (את הדחייה) עד החתונה"

שמע, ידידי. אתה רוצה להתחתן עם בחירת לבך? מי אנחנו שנמנע זאת ממך. באמת. הרי אף אחד לא יודע יותר טוב ממך מה נכון לך ומה לא נכון לך.

השאלה שמסקרנת אותי (כמו הרבה פעמים בזמן האחרון) היא "למה הלך עורב אצל זרזיר". כלומר, למה באת לפה?

האם רצית שתוכל לומר בעתיד, כמו השר אלי ישי אחרי השריפה בכרמל "אני התרעתי"? אם כן, אין בעיה. תבקש מהרב שישים לכתובה נספח שנקרא "אמרתי לכם" (בארמית זה "אימרא לחמא"), ואתה מסודר.

למרות הציניות הרלה בדבריי, אני אומר לך ברצינות: אדם רוצה ללכת אחרי אהבתו, באש ובמים? אני באמת יכול להביע הערכה להחלטה מודעת שכזאת.

 

[Aski7]

אנחנו הבנו יפה אתה קצת לא מבין

"אתמול היא גילתה עניין, אמרתי לה שאני רוצה לבטל והיא אמרה "זה בסדר, לא נורא, אני מבינה, אתה מפחד ואני לא רוצה להתחתן ולהתגרש. אתה יכול לבטל, אני אישאר שם בשבילך לנצח !"

והיום, אחרי שעשיתי "תרגיל" ואמרתי לה "אני חושב שלא לבטל" היא נשמעה מעודדת, שמחה. אך כשחזרנו לדבר על זה לפני לא הרבה זמן, הסברתי לה - "אני כנראה מכון את זה לביטול בכל זאת" אז היא אמרה שהיא לא תוכל להבטיח שום דבר, שהיא לא תוכל להבטיח שהיא תישאר שם בשבילי"
או שאולי הסברת לא נכון?

מה שעשית זה זרקת יותר מדי הצהרות לאוויר ובסוף גם יצאת סתם מדבר באוויר..מולה.. (עלינו אני לא מדברת לא ממש מפריע לנו)
פעם לבטל פעם לא..בדיוק כמו שהיא כשהיא אורזת מזוודה אבל לא באמת הולכת...רק הרבה מדברת..
אתה בטוח ידע איך פתאום כשנפרדים או פתאום מגיעים לסוף או החלטה קשה...
אז פתאום הכל ורוד..פתאום חושבים : למה הבלאגן?? איך לא הסתדרנו עד עכשיו? היא כזו מדהימה..
החיים האמיתיים זה כשאתם ביחד!! ולא על הקצה..
ועוד ממש מעט החיים יחזרו לשגרה כשתפסיק להתנדנד ותחליט ואיתם גם המוכר הישן והטוב.

מפחיד לבטל מפחיד להחליט..אבל חבר תבחר אם אתה רוצה לשלוט בחים או שהם ישלטו בך.
תבחר מי מחליט איך חייך יראו..
בהצלחה