משמח מאד לקרוא על החיילים שהפתיעו את הוריהם
ואולי אף הופתעו בעצמם , משמצאו עצמם עושים חג בבית... כן תרבנה שמחות שכאלה... מצטערת בשביל מי שהבנים יחגגו בצבא...זה חלק מהחוויה שלנו - שלהם (הם לא בהכרח סובלים שם.אלה אנחנו שמרגישים צביטה ב-
). אצלי הושלמו מרבית ההכנות. ממתין עוד בישול אחה"צ , אבל זו כבר לא הטירחה שלי אלא של הכיריים... הקצינה "משגעת" אותי כבר המון זמן שאני חייבת לעשות פן. ואני , מסולסלת שכמוני , שלא יכולה לסבול את החום שהמכשיר הזה מקרין לראש , שמתקלחת וחופפת במים קרים , התפתיתי
... סבלתי חצי שעה כשבסופה אמרתי לספרית ולילדה שלי שייסתכלו עלי היטב , כי זו פעם ראשונה ואחרונה שאני מתענה כך וגם המראה לא משהו... יש אנשים שהתלתלים הם חלק מהאופי שלהם , ואני , כנראה , ביניהם. אז מנסה להתרגל עוד קצת ועם זאת ברור לי שעם המקלחת "יילך" לו הפן...טוב , הייתי חייבת לנסות...
זהו...הולכת לנמנם מעט (לא , זו לא שנת יופי...זה בהחלט כדי שהאופי שלי יהיה יותר נוח היום בערב)... מאחלת שוב שנה שקטה , שנה פשוטה, שנה שבה גלעד ישוב הביתה ואז נוכל לומר בוודאות שזו היתה שנה טובה