חג סוכות "שמח" שלי.....

[במבי53]

now you talking

אולי יצא המרצע מן השק? עד כה, כל התשובות שלך היו שהכל דבש פרט לעודה ההיא עם הדיסקרטיות הכלכלית. עכשיו שומעים פה "....האמת היא שקצת קשה לו עם מחוייבות.." ושומעים גם ..."אוהב לשהות במחיצת הילדים אבל קשה לו להתחייב"... וגם ..."באיזה שהוא שלב נגמרת לו הסבלנות ".... ועוד לקינוח ...."הוא טיפוס מאוד אקטיבי ולא ממש ביתי...." שלא תביני לא נכון - כל זה הגיוני ואפילו נותן קצת יותר צבע לתמונה שציירת קודם.

 

[במבי53]

אופפססססססס../images/Emo67.gif טעותתתתתתת

תשכחי ממה שכתבתי כאן

אוח... השעה כבר עושה את שלה.... סינדלרלה הופכת אט אט לדלעת ומתבלבלת בין התגובות. הקיצר - התגובה לא מיועדת אליך.. הלכתי לישון. כך יותר עדיף לכולם..... לילה טוב

 

[g u y 4 u]

דווקא מאוד לעניין.

למה חזרת בך? ממה נבהלת?

 

[czar]

למעט הדיסקרטיות הכלכלית שלא הבנתי אותה

התגובה נכונה.....במבי, זה שהלכת לישון אולי טוב אבל עלו כאן נקודות מאד חשובות שאולי מחזקות חלק מההמלצות אולי מחדדות את ההבנה.

 

[במבי53]

אם יצא לי טוב - דיינו../images/Emo9.gif

הענין הוא שערבבתי בטעות בין 2 מקרים... מפאת השעה.... אבל מילא

 

[מיציפיצי1]

עכשיו הכל מובן...

ועכשיו סיפורו של הבעל של אוליב 8: "לפני בערך 4 שנים הכרתי את אישתי הכוסית המהממת המקסימה, אוליב 8. עשינו יחד חיים משוגעים, סקס מטורף, בילויים... כל מה שרק חלמתי! רציתי רק להיות איתה כל יום, כל היום (וגם בלילה). הצעתי לה נישואים, די מהר התחתנו בחתונה הכי מדהימה בעולם, והופ - אוליב שלי כבר רוצה ילדים. אני... לא יודע מה אני רוצה... אבל אם ילדים יעשו את אוליב שלי מאושרת, אז יאללה, שיהיה! מהון להון מתברר שעם ההריון והילד הלך הסקס... הלכו הבילויים... אוליב אמנם עדיין כוסית והכל אבל כבר אין לה כח לכלום... והאמת, גם אני די תשוש...אחר כך פתאום עוד ילד (שוב, אני לא ממש ידעתי אם אני רוצה או לא, אבל אוליב החליטה שגם אם זה פנצ'ר, משאירים, כי ככה היא רוצה). בקיצור יצא שאני היום בן 25, עבד לאשה שאין לה שנייה זמן אלי ולשני מקסימים שרק רוצים להוציא לי את המיץ. עובד מהבוקר עד הלילה ולא רואה שום כייף מהחיים. פתאום היום פגשתי את חבר שלי ג. הוא סיפר שהוא יוצא עכשיו לטיול במזרח לחצי שנה ומתכנן אחר כך לעבוד כמה חודשים באוסטרליה, לעשות שם בוחטה כדי לפתוח אחר כך עסק משלו. שמעתי את זה וחטפתי דיכאון לא נורמאלי, קלטתי שאני, אין לי יותר זכויות, אני אפילו לא יכול לחלום על טיולים, על בילויים, על לפתוח עסק פרטי... וזה לא לדחות את התוכניות בשנה שנתיים, מדובר פה על כל החיים... ואני כועס, כועס על אוליב שהגשימה את החלום שלה להיות אמא, מסתובבת לה מאושרת וגאה כמו תרנגולת עם האפרוחים שלה (וכל זה על חשבון התמימות שלי), כועס על ג. שטס לו לחו"ל כאילו אין מחר,כועס על הילדים שלי שלא נותנים דקה שקט כשהבנאדם חוזר הביתה מיום עבודה והכי הכי כועס על עצמי שהייתי כזה תמים וותרתי ככה בלי לחשוב על החופש שלי שאני כל כך אוהב. אז החלטתי לקחת חזרה את החופש שלי, וזהו, אני עושה את זה."

 

[olive8]

יש הרבה במה

שאת אומרת.. רק שזה גם קצת נכון לגבי.. גם אני מרגישה חנוקה לפעמים.. אבל לי יש יותר כלים להתמודד והוא-אין לו כח,ואין גם כח רצון.. אני לא מאשימה אותו אבל זה המצב. כ"כ נכון וכואב.

 

[לנושנוש]

רק מחזקת../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

נראה שכבר ניתמו פה עצות למכביר. הכאב יגמר כך או אחרת ואת תמשיכי לבנות את חייך טוב יותר עם נסיון שצברת. אני די בטוחה בכך

 

[מיציפיצי1]

אתם נמצאים במקום שהוא

התגשמות החלום שלך כאשה צעירה בת 25 (דירה חמודה, בעל מפרנס, שני ילדים מקסימים ומשרה סבירה) והתגשמות הסיוט שלו כבחור צעיר בן 25 (עול כלכלי, עול של הורות, מחוייבות לבת זוג אחת ושפע ארועים משפחתיים משעממים) את לא מצליחה לראות מה חסר לו בחיים והוא לא מצליח להבין מה בחיים הללו עושה אותך כל כך מרוצה ומאושרת. אני חושבת שאת בת זוג ואמא נפלאה והכעס שלו והעזיבה לא קשורים אלייך בכלל אלא לסיטואציה אליה הוא נקלע. לא נראה שאת נודניקית, חופרת או מעיקה, את אישתו ואם ילדיו וזה מספיק בשביל להמאיס אותך עליו. אי אפשר לדעת מה יהיה, ברור לו ששום דבר בעולם לא יוכל להביא אותו למצב של ג. חברו הרווק החופשי, השאלה היא איך הוא הולך להתמודד עם ההכרה בכך שהחופש שלו אבד לעולם. אם תביני אותו אולי כאשר תשוחחו בפעם הבאה תוכלו למצוא דרך להחזיר לו חלק מהחופש בלי לפגוע יתר על המידה במשפחה. לדעתי קשה לעשות את זה בלי מטפל או יועץ אז תציעי לו שתלכו יחד (ולו רק בשביל לגשר במידה וכן נפרדים).

 

[גארוטה]

../images/Emo45.gifהשאלה החשובה

ביותר שנשאלה והתשובה הנכונה ביותר. כמה משמעות יש לגיל בסיפור הספציפי הזה...

 

[נונה17]

אבל ברגע שיש ילדים

הוא לא יכול פשוט לקום וללכת כאילו הוא רווק. מה היה קורה אם היא היתה קמה והולכת ככה ומשאירה לו את הילדים? כולם היו אומרים שהיא חרא של אמא ואגואיסטית מגעילה. אף אחד לא היה מנסה להבין אותה בגרוש.

 

[chenby]

מסכימה איתך

נכון שהגיל משחק תפקיד.. ולהתחתן בגיל 22 שנה אחרי צבא זה מוקדם.. אבל המעשה נעשה. האחריות היא שלו באותה מידה. הוא הביא 2 ילדים בדיוק כמוה.. בהחלט יש לו אחריות. והוא יתמודד איתה - או שהוא יהיה שם פיזית בהמשך כבעל ואבא או שהוא יהיה רק אבא וישלם מזונות.. להתחמק מאחריות הוא לא יוכל לאורך זמן. אבל זה בהחלט לגיטימי לתת לו את הזמן לבדוק מה איתו. מסכימה לגמרי שאם המצב היה הפוך, ישר היו אומרים עליה שהיא אמא נוראית - בכלל לא היו מדברים על העניין שלה כרעיה..

 

[נונה17]

כתבתי למעלה

שתקציב לעצמה כמה זמן היא מוכנה להשאיר את המצב ככה. אני לא חושבת שזה נכון והוגן לתת לו יותר מכמה ימים, מקסימום שבוע-שבועיים, לפני שמקבלים איזו החלטה ראשונית. זה לא הוגן כלפי הילדים ולא כלפיה.

 

[I C E M A N 7]

גם מסכים

יותר מדי אמפתיה מקבל הבחור מהפורום. הוא בן 25, לא 15. נראה לי שיותר מאשר שקט, זקוק הבחור לאיזו כאפה מחבר טוב שתיישר אותו. דכאון לאחר לידה לא נותן ליגיטימציה לשבור את הכלים.

 

[מיציפיצי1]

שלא תבינו אותי לא נכון

אני חושבת שהבחור הזה הוא חסר אחריות לגמרי, קודם הוא מקבל החלטות לא טובות בשבילו (או נותן לאחרים להחליט אותן בשבילו - אני מתכוונת לחתונה והורות בטרם עת), אחר כך הוא כועס על מה שקרה לו בגלל אותן החלטות אומללות ובסוף הוא גם גורם לסבל ונזק לאישתו ולילדיו. אבל מה - הוא לא כאן איתנו בשביל לשמוע את כל הטפות המוסר הללו... מה עושים מכאן? אני הייתי אומרת - משחררים. או שהוא יחליט לקחת אחריות על מעשיו או שעדיף לאוליב 8 להתמודד בלעדיו. ועוד יצא לי חרוז...

 

[olive8]

אתם יודעים..אתמול הוא התקשר

ושפך בניי את כל הסבל שלו איתי.. [הוא טוען שנח לי מידי החיים שלי מסודרים אני שכירה עם משכורת מינימום-והוא מזלזל בזה. הוא טוען שאני תינוקת והיה רוצה שאעזוב את העבודה ונקים עסק.. הוא אומר שאני לא עושה כלום.. שאני לא יודעת לקבל מרות ואין לי כבוד אליו שהוא עובד פי מילון יותר קשה ולכן אני חייבת כל הזמן לתת לו לישון וזה לא הגיוני שאני עייפה וזקוקה גם נלשעות מנוחה. הוא טוען שהתפקיד שלו הוא לפרנס בלבד ואני לא יכולה לדרוש מעבר. אמר שהוא אוהב אותי אבל לא את התכונות שבי.

 

[במבי53]

../images/Emo12.gifאוהבת אותך אבל לא את התכונות שבך???

אז מה הוא אוהב בך בעצם?? הרי גם הסקס המופלא, לדברייך, שיש (או היה) ביניכם לא מספק אותו!! אז מה הוא אוהב בעצם? לדעתי, פשוט משעמם לו עד מוות. הוא רואה את החיים האישיים שלך כאפרוריים ונטולי צבע. אולי היה רוצה לראות יותר תחומי ענין בחיים ש-ל-ך. שלא קשורים אליו. אולי את דורשת ממנו יותר ממה שהוא מסוגל לתת. ואם כן - אולי זה נובע מתפיסת עולם שלך שהגבר צריך לעזור יותר במטלות הבית. והוא מרגיש שהוא עושה המון בכך שעובד מהבוקר עד הערב ובכך תורם את חלקו למערכת... וכשהוא כבר מגיע אל ביתו מבצרו - הוא מוצא אשה עייפה ונרגנת שכל היום היתה תקועה בבית. אני יודעת שקשה לאשה שמגדלת ילדים קטנים ודואגת לאחזקת הבית, למצוא לעצמה גם תחומי ענין שאינם קשורים בזוגיות. אבל אולי אם היית כן מוצאת לך עולם משלך ולא יושבת כל היום לחכות לו שיחזור, הוא לא היה חש כ"כ מאוים שאת תלותית כל כך.

 

[olive8]

ברור

אני באמת עמוק בתוך השגרה המשעממת.. אז אוקיי נגיד שאלך לחוג ריקודי בטן למשל.. האם מבחינתו אני אהפוך למענינת? הוא הרי לא מעריך את כישורי ורוצה בכח שאהיה בראש שלו ראש של איש עסקים ואיך להרוויח כל הזמן. אין לי בעיה לשתף איתו פעולה אך בגבולות שלי ושיבין שאני לא חופשיה לכל דבר ואני מגדלת ילדים וזה קצת יותר מידי לדרוש ממני.ץ

 

[במבי53]

זה לא שתהפכי מיד למעניינת

הכוונה שלי היתה אחרת. אל תמצאי לך תחביב כדי להיות מעניינת בעיניו. אלא תתחילי לחיות את החיים שלך שלא קשורים בו או בילדים. ז.א. תלמדי לאהוב ולהעריך את עצמך קודם כל ובראש ובראשונה. אם את לא תאהבי את עצמך - איש לא יכול לאהוב אותך. אם לא תעריכי את עצמך - אותו כנ"ל. ברגע שתלמדי שאת שווה - תתחברי לדברים שאת עצמך אוהבת ל-ע-צ-מ-ך!. לא בשבילו. מה את אוהבת לעשות? איך את יכולה לפנק את עצמך? (ולא הכוונה כאן בבגדים או מזון) תני מזון רוחני לנשמה ואם צריך - צאי לחוג או לימודים בתחום שמעניין אותך. תתחילי לצאת עם חברות. בקיצור get a life ומהר. בעלך חש שאת חיה את חייו ולא את חייך. הכל סובב סביבו או סביב הילדים. זה כובל, חונק ומעיק לאללה! אם בא לך על ריקודי בטן - לכי על זה. אם בא לך על חוג ללימוד חקר תולעי המשי - לכי גם על זה

אם צריך - קחי ביביסיטר/אמא/סבתא/אחות/דודה שתבוא לשמור על הילדים. צאי, תכירי אנשים חדשים, דברים אחרים. תתלבשי יפה, טפחי את עצמך. תאהבי את עמך!! תפסיקי להיות כל כך תלויה בו. זה משגע פילים! מה שאני אומרת זה שתתחילי להעריך ולפרגן לעצמך (אמרתי את זה כבר?!) ואז יש מצב שהוא יתחיל להעריך אותך ולא משנה מה תעשי.

 

[שילה1]

חוג לריקודי בטן-יתן לך המון,באחריות של מי

שרוקדת כבר מספר שנים.ומגיע לעצמך משהו,רק שלך! מעבר לכך-את לא אמורה לשעשע אותו,ולא להכנס לראש שלו.את אמורה להיות את,כחלק ממערכת זוגית המושתת על כבוד,אהבה,ושויון. לנושא הילדים,סליחה-אתם מגדלים ילדים,הם של שניכם,ולכן האחריות משותפת.חלוקת תפקידים,זה כבר ענין אחר,בחירה שונה שלכם. שיתוף הפעולה חיב לבוא משניכם,יחד,ואגב-כן והבחלט.גם לך מגיע זמן איכות עם עצמך,הספייס הפרטי שלך,ושישאר הוא עם הילדים,או תמצאי סידור מתאים. אוליב חביבה-קשה לי להאמין שטוב לך במערכת,ועוד יותר קשה לי לצפות כי המערכת הזו תשרוד את טלטלות הזמן, והעסקים שלו... אספי את עצמך.חשבי,התייעצי,כי זה הזמן לעשות!