חג סוכות "שמח" שלי.....

[olive8]

סליחה..

אנשים עוברים קשיים בחיים..ו..כן הם גם מתמוטטים!! החוכמה היא לדעת לקום.. כל החיים זה דרמה.

 

[ל מ ה כ כ ה]

אם כל דבר יהיה "קשה לי קשה לי"

ו"אני לא יכול יותר", מאיפה תשאבו כח? ואם יקרה משהו חמור יותר בעתיד? גירושים זה לא סוף העולם. החיים זה לא דרמה בהכרח, זה סה"כ מה שעושים מהם. אפשר לעבור הרבה ולא להתמוטט מכל דבר. להתמוטט זה סוג של לוותר. אפשר לשרוד התמוטטות אבל חבל להגיע לשם בגלל אמונות מוטעות.

 

[czar]

אולי אבל

אולי נכון שתתחילי להבין איפה את עומדת אלא שעו"ד ישר יכוון אותך רחוק וזה קצת בעייתי ותצטרכי לאזן אותו. מצד שני, עזבי את בעלך, תתעלמי ממנו, הלך, שילך. לא מגיע לך לשמוע את הקישקושים שלו, הוא נטחן בתוך עצמו ואת הכשלים שלו יורה עליך גם אם יש חלק של אמת בדבריו, זאת לא רלוונטי לדיון היות והוא טרף את הקלפים. תמנעי מלתת לו את הפורקן הזה, אם הוא רוצה לדבר על עצמו יופי, אם הוא ממשיך להעמיס הכל עליך, תעצרי אותו ותגידי באסרטיביות שאין לך פנאי נפשי לשמוע את הקישקושים שלו ושלום ובי. אם הוא רוצה לדבר שיבוא ואז את תהיי חייבת לקחת פיקוד על השיחה.

 

[olive8]

הוא לא

נותן לי להתבטא! הוא פשוט טוען שהוא לא מסוגל בכלל דקה לשהות במחיצתי.שהוא אהב אותי פעם כ"כ.(לשון עבר?מבלבל אותי כל פעם מחדש) שהרסתי אותו והוא נשבר ככה רק בגללי.אני אשמה במצב הנפשי שלו.אני פשוט מוטטתי אותו מבחינתו. עכשיו אני שומעת דברים כאלה-אני מלאת הלם עלבון וכעס. הוא לא זוכר שאמרתי לו אלפי פעם שהעבודה תמוטט אותו? שאני פוחדת שבסוף הוא יתפוצץ מחוסר התקשורת החולני הזה? הוא לא האמין ולא לקח ברצינות..והנה..זה קרה.. ומה??הכל אני?הכל? כמה הוא זילזל ברצון שלי לתקן ללכת לייעוץ?כמה? כמה כן השקעתי שיפרתי לאט לאט..אך הוא לא התאמץ לפרגן אפילו שזה שינווים קטנים? הוא טוען שאני צריכה מישהו שלא יבקר אותי כל הזמן כי אני לא מסוגלת לקבל ביקורת.. אבל הוא לא מבין שאין בן אדם שמוכן לקבל יום ולילה ביקורת בתחפושת של ביקורת "בונה"?? המחמאות העידוד ושימת לב לפרטים קטנים-הם אלו שיגרמו לי לרצות לעשות אותו למלך... ואני כזאת אם נותנים לי פתח אני אתן את כל כולי.

 

[מיציפיצי1]

שאלה קטנה...

האם הוא רצה ילדים בשלב כל כך מוקדם בחייו ובנישואים? האם יש מצב שהילדים הם "פנצ'ר" שאת התעקשת להשאיר?

 

[olive8]

מש ממש לא

שנינו רצינו את הילדים בלב שלם ובשמחה..

 

[olive8]

עוד משהו

נכנסתי להריון לפני החתונה וזה בעצם זרז את תהליך החתונה שאגב-תוכננה עוד לפני גילוי ההריון. אם זה רלוונטי..

 

[czar]

כן רלוונטי, בטח מבחינתו

יקירה עזבי אותו, תפסיקי אפילו לענות לו לדעתי, תתחילי להתעלם וכן, לאחר ההבהרה לכי להתייעץ עם עורך דין.

 

[שילה1]

אוליב-מלכים ונסיכות יש רק באגדות.

אם את מכוונת מראש לקשר לא שויוני,קרי:"הם אלו שיגרמו לי לרצות לעשות אותו מלך"-אז סליחה,את מבטלת את עצמך ומתבטלת בפניו. ואם זה המצב-אתם בהחלט ראוים אחד לשני!

 

[olive8]

רק התכוונתי

שכמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.. שאם הוא היה שם לב לדברים הקטנים-זה היה הרבה יותר בונה מאשר הביקורת ההרסנית שלו. אבל הוא טוען שאם ישבח אותי אני אחשוב שאני מושלמת ואפסיק לנסות לשפר.

 

[מיציפיצי1]

אם ככה, זה לא שערב סוכות "נפל מהשמיים"

בלי התראה. את פשוט התעלמת מנורות האזהרה והתייחסת לקשיים שלו בזוגיות כזוטות קטנות ולא חשובות. בטח לא חשבת שזה משהו שיגרום לפרידה. ואם זה כך, למרות שאני לא מצדיקה אותו ולא חושבת שמדובר בצדיק גדול (אחרי הכל האיש קם ועוזב אשה ושני תנוקות), אני חושבת שאת היית שקועה עמוק עמוק בתוך עצמך עד כדי כך שלא הבחנת במצוקה כבדה מאוד של בבעלך, מצוקה כל כך גדולה שגרמה לו לעשות מעשה קיצוני. אני לא יודעת אם זה בר תיקון, אני לא יודעת אם זה בכלל שווה לך תיקון, אבל אם כן, זה צריך להיות עם יועץ שיעזור לכם לתקשר, כי כמו שהדברים נראים עכשיו אתם מדברים בשתי שפות שונות לחלוטין ומנהלים שיח חרשים.

 

[chenby]

מסכימה שהיו נורות אזהרה

והיא אומרת - הוא לא זוכר שאמרתי לו אלפי פעם שהעבודה תמוטט אותו? שאני פוחדת שבסוף הוא יתפוצץ מחוסר התקשורת החולני הזה? הוא לא האמין ולא לקח ברצינות..והנה..זה קרה.. ומה??הכל אני?הכל? כמה הוא זילזל ברצון שלי לתקן ללכת לייעוץ?כמה? היא לא ממש היתה שקועה בתוך עצמה.. גם לא לשכוח שהיא גידלה 2 תינוקות בשנתיים האחרונות.. ואם הוא רק המפרנס, אין לנו מושג כמה הוא עזר לה.. ועדיין - זוגיות זה שניים ולהתחיל זוגיות או לפרק זוגיות - זו אחריות של שניים. אין מקום להאשמות (באופן כללי בחיים).. יש מה הנסיבות העכשוויות ,מתוכן - לאן אני רוצה להגיע, ומה אני עומדת לעשות. ייעוץ אכן הכרחי, וגם פנייה לעורך דין.

 

[olive8]

ייעוץ אני כבר עומדת להתחיל

אמנם לבד אבל מה לעשות שבן זוגי מתנגד ללכת. עורך דין? אני לא יודעת..זה נשמע לי מפחיד מדי.. כאילו..המצב באמת כ"כ קשה?? מאוד קשה לי עם ה אפ'ס אנד דאונס האלו בימים האחרונים.. וגם הוא מתקשר כל פעם בנימה אחרת ומבלבל אותי. אני לא מנדנדת אבל הוא מתקשר לשאול מה שלומי ולאחר מכן מתקשר ומתחיל שוב עם הביקורות..קשה לי לעמוד בזה. הוא הגיע אתמול לבקר את הילדים נכנס הביתה:מה עוד לא הורדת את הפח?למה המשחקים מפוזרים?מה זה הבלגן הזה?(ותאמינו לי זה היה בלגן הגיוני של בית חי ודינאמי) והתחיל להגיד לעצמו ***סעמק וכו וכו ואחר כך התקשר ואמר לי הגעתי כדי לראות אולי יש סיכוי אבל הבלגן הזה גום לי להבין שאת אישה מפוזרת תינוקת ועוד המון "מחמאות"... ואחר כך התקשר שהוא דואג לי ומה אני אוכלת.. שאלתי אותו מה איתו באמת?איך הוא מסתדר? אז הוא אמר לי אני אצל עם "מישהו" עכשיו ב"איזשהוא" מקום... שאלתי אותו אתה רוצה לספר לי עם מי?מה קורה איתך? אז הוא ענה לא! כאילו זה לא עניני.אני כבר אישה זרה-כך הרגשתי.

 

[chenby]

יקירה

הגיע הזמן לפתח עמוד שדרה ולהתחיל לענות לו! הוא מגיע הביתה ויורד על איך שהבית נראה? זה הזמן להגיד לו- כל עוד אתה לא גר פה, אין לך זכות דיבור. אני באופן אישי אחרי כל זה, לא מצליחה להבין למה את רוצה להיות עם בעל כזה ולמה את בעצמך לא הולכת לפתוח תיק ברבנות. נשמע לי שברגע שתשחררי אותו - את תשתחררי גם מדפוסים של ביטול עצמי כאילו תשימי גבול לעולם ותגידי ליקום - עד כאן, אני לא מוכנה לספוג את החרא הזה יותר. די, מה נסגר? מפחיד מידי כי מפחיד אותו שינוי, וכנראה שאת עדיין בסוג של הכחשה. אז תתעוררי ותתחילי להפנים שזה המצב , וכן עורך דין! לכי לעורך דין! ואם תתגרשו בסופו של דבר, את רק תצאי עם ידך על העליונה ותוכלי לפתוח ולפצוח בחיים חדשים שאת בוחרת בלי שאומרים לך איך את צריכה לחיות אותם. ראבאק זה מעצבן אותי. את אשה זרה כי את זרה לעצמך!

 

[olive8]

תודה על האכפתיות

בואי אני אספר לך למה אני עדיין לא מתיאשת.. דבר ראשון-כמובן הילדים.. דבר שני-אני .אוהבת אותו עדיין מאוד..לא בקטע של האישה המוכה שתמיד תחכה בפינה..תאמיני לי שיש לי חוט שדרה אבל..אני עדיין לא מרגישה שהגיעו מים עד נפש. דבר שלישי-לא ניסינו אף פעם לטפל..לא הודינו בעובדה שאנחנו עמוק בבוץ..ואולי זה התחלה של דרך חדשה.. את מבינה? זה ספקות שאוכלות אותי.

 

[chenby]

אני מבינה בוודאי

אבל אין לך פרטנר לשלום. נורא קל לרצות לעשות שלום,ואני מבינה שאת רוצה לתקן ולטפל, אבל הוא לא מודה בשום בעיה-חוץ משאת הבעיה וכשצד אחד נשאר צודק, לא יכול להיות שלום -כי אין פשרה, אין ויתור משני הצדדים לכן לא רלוונטי הנסיונות שלך- אין לך שיתוף פעולה מהצד השני. וזוגיות זה קודם כל שיתוף ! הילדים - רוצים אמא מאושרת, בחוסן. הם עדיין לא מודעים מספיק ואם זה יגמר עכשיו זה לא ייצור להם צלקות כמו בעוד כמה שנים שהם יהיו גדולים יותר ומבינים מה קורה סביבה (לא שזה קל עכשיו.. לא אומרת) העניין היחיד הוא שאת מחזיקה באהבה שלך אליו. אני מפצירה בך את האהבה הזו- תפני אלייך. ככה את רואה אהבה? ככה את רוצה לקבל אהבה? אדם שלא באמת מתעניין בך, לא מעוניין לשתף אותך ורק מעביר עליך ביקורת? לא מוכן לוותר על הצדק שלו ולא מוכן לטפל ושובר את הכלים? את יכולה להמשיך לרצות לנסות לטפל- אין לך עם מי. כל מה שאת יכולה לעשות זה לטפל בעצמך ולקדם את עצמך. להיות באהבה שהיא לא רק נתינה אלא גם קבלה. מה את אוהבת בו? יותר נכון - מה את מקבלת ממנו? חוץ מביקורת וטענות? אגב, אישה מוכה,הרבה פעמים אין לה מושג מתי הגיעו מים עד נפש.. לכן זה מסתיים לפעמים במוות.. אני לא אומרת שאת מוכה, את לא.. אבל את מבטלת את עצמך לחלוטין. שיחזור העיקר שיחזור- למה את צריכה שהוא יחזור? והספק הזה - הוא לא שלך כי לא קיבלת פה שום החלטה- כל ההחלטות נעשו על ידו. הוא החליט לעזוב, הוא יחליט אם להצטרף לטיפול, הוא יחליט אם לחזור, הוא מחליט איך להתנהג אלייך - ואת מחליטה לאפשר לו את כל זה. זה לא אוכל אותך? איפה את? תתחילי להיות חשובה לעצמך. הוא לא את, את יכולה בלעדיו - בלעדייך את לא יכולה. אז תתחילי להיות לעצמך. ואני מבטיחה לך עוד דבר, כשאת תשחררי אותו באמת ופתאום הוא יראה אותך חזקה, הוא לא יבין מאיפה זה בא לו - ופתאום לא יהיה לו לאן להשליך את הביקורת שלו, בטח אז הוא ירצה לחזור.. רק שיש לי הרגשה שברגע שתהיי באסרטיביות ובבטחון שלך, את כבר לא תירצי אותו, להפך, את תגידי לו - תודה רבה לך!! הצלת לי את החיים בזה שעזבת.

 

[olive8]

הדברים שאת אומרת כל כך

נכונים ואמיתיים.. וכ"כ קשים לשמוע.. הבעיה היא שאני יודעת שכל זה בגלל שהוא זקוק לטיפול נפשי זה לא בגלל שהוא אדם רע בשורשו.. בגלל זה אני מתלבטת וקרועה בין שמים לארץ.. פוחדת משאלות של מה היה אילו... ויש עוד בעיה קטנטנה.. חמותי שמעה על הסיפור והחליטה עלדעת עצמה לבוא כדי לתמוך בי.. אנחנו ביחסים מעולים ואני מאוד מעריכה אותה אבל השאלה אם זה יפריע לי להתמודד לבד? האם זה טוב? האם זה יגרום לבעלי להיות אדיש כי אני לא לבד? יגרום לו להתעלם מהאחריות כלפי המשפחה? היא כבר כאן ואני לא יודעת אם כן,איך להגיד לה בלי לפגוע שזה רק יכול להזיק?

 

[chenby]

אל תהדפי שום תמיכה שאת מקבלת

תני לה לתמוך בך, כי זה טוב שיש לך תמיכה ממישהו בוגר, שיכול לחבק אותך, ולהיות שם איתך - גם אם זה זמני. מעבר לזה- כשאת אומרת שהוא זקוק לטיפול נפשי- זה ברור, אבל יקירה, זה לא העסק שלך בשנייה שהוא החליט לא לשתף אותך. הטיפול שלך הוא העסק שלך כרגע. אני חושבת שאת צריכה לקחת החלטה לסגור את הסיפור. המצב כמו עכשיו לא יכול להשאר כמו שהוא. ואם הוא לא מראה אפילו נכונות להיות נחמד אלייך (באמת יפה מצידו שהוא שאל אם את אוכלת.. ) אז חאלאס. תנשמי עמוק, ותעשי צעדים לטובתך. את לא חייבת לשתף את חמותך בזה, למרות שהיא בטח תבין - אבל אל תשתפי אותה בזה כרגע. תתחילי לקחת אחריות לעצמך ולחיים שלך. אני מבטיחה לך שעוד כמה חודשים הכל יראה כמו סיוט רחוק, ואת כבר תהיי במקום אחר בחיים שלך -מחוסן יותר ובריא יותר. בשבילך, בשביל הילדים שלך, וגם בשבילו.. מה היה אילו - זה אותו דבר כמו הספקות - אין טעם בשאלה הזו, כי אין אילו, בעלך קיבל את ההחלטה להתנהג כמו שהוא מתנהג.. אין לך שליטה על זה. לכן אין מה היה קורה אילו. את לא יכולה לחיות את חייך לפי גחמותיהם של אחרים. לכן אני אומרת שוב ושוב ושוב ושוב - תתחילי לחשוב על עצמך! תהיי חשובה מספיק בשבילך כדי לגשת לעורך דין ולפתוח תיק ברבנות. במקסימום, התיק יסגר.. אבל תתחילי לעשות צעדים. הפאסיביות תוקעת אותך עמוק יותר בייאוש ובפחדים. תעשי צעדים - תחשבי אחר כך. לדעתי את כבר חושבת מספיק. אגב, בעלך כבר אדיש.. לבד או לא, הוא אדיש. אחריות כלפי המשפחה הוא לא לוקח כבר עכשיו (אלא אם לצעוק עלייך שהבית מבולגן זה נקרא מבחינתו אחריות - או להגיד אני המפרנס ולא מעבר לזה - נקרא מבחינתך אחריות) לשלם ולספק את חובותיו לילדים שלך הוא יעשה בין ירצה ובין אם לא.. יש חוקים במדינה - בשביל זה העורך דין אגב, שתביני מה הזכויות שלך ומה החובות שלו.. מי החליט שאת צריכה להתמודד לבד? את פה איתנו, את לא לבד, יש לך את הילדים שלך, את לא לבד, יש לך את עצמך! את לא לבד. כשאת עסוקה בו - את לבד. זה העניין. וזה לא אומר עליו שהוא בן אדם רע, זה אומר שהוא רע בשבילך. זה הכל. אגב, אם את רוצה אפשר להמשיך במסרים כי השרשור הזה כבר יעבור לעמוד השני ממילא.. אני פה בשבילך בכל מקרה. חן.

 

[olive8]

לא הייתי קוראת לזה התעלמות אלא

אולי לא הבנתי את גודל המשבר. כי ידעתי שיום יבוא והכל יבוא כמו בומרנג.. וכשניסיתי לשאול אותו אם הוא מוכן לשמוע אותי? או לפחות אני מוכנה לשמוע אותו! התחננתי-ספר לי מה מפריע לך אצלי? אני רוצה לשפר! דבר איתי בעדינות לא בצורה של שליטה ורודנות בוא נדבר כמו בוגרים אבל הוא היה בשלו-מסתגר מתעלם בורח... מה עוד יכולתי לעשות?נתתי לו ספייס-זה לא קירב אותו כשהתקרבתי-הוא דחה אותי מעליו.. אני ממש לא התעלמתי. זה הוא שבחר לשמור הכל עד הפיצוץ הגדול הזה

 

[olive8]

ו..חשוב לי לומר שאני לא טלית שכולה

תכלת ואני גם לא משדרת לו אתזה..להפך...