התפרקות קלילה..
ב"ה אתם מכירים את זה שאתם בטוחים שעברתם הלאה ואתם כבר נהיים טיפה יותר שמחים ופחות עצובים ואז פתאום הבנתם שלא המשכתם הלאה? זה מה שקרה לי אתמול
הייתי כ"כ בטוחה ששכחתי ממישהו ושזה כבר לא יכאב לי יותר.. וזה פשוט לא הצליח.. ומרוב עצבים הוצאתי את זה על חברים קרובים והרגשתי חרא אח"כ בגלל זה, ולא ישנתי טוב בלילה וקמתי לב"ס וכל היום עבר עליי בניסיונות להחביא את הדיכי שלי מאנשים כי אני שונאת להיות עצובה ליד כל העולם ואשתו ותירצתי את זה שאני "עייפה"...ליתר דיוק אני פשוט עצובה ומאוכזבת מעצמי ומחברים אחרים שפשוט דפקו אותי ומאנשים שלא מסוגלים להיות כנים איתי.. זה לא כזה ארוך אבל תדה למי שקרא ואתם ממש..אבל ממש לא חייבים להגיב..רק הייתי צריכה להוציא את זה איכשהו...
ב"ה אתם מכירים את זה שאתם בטוחים שעברתם הלאה ואתם כבר נהיים טיפה יותר שמחים ופחות עצובים ואז פתאום הבנתם שלא המשכתם הלאה? זה מה שקרה לי אתמול