חברי פורום נכבדים.

אנטוליו

New member
חברי פורום נכבדים.

במסגרת מאבקי נגד האפליה של עולי רוסיה על רקע דת ומוצא פרסמתי באתרי האקטואליה ובפורומים של המפלגות השונות את נוסח ההודעה הבאה, ואני מחכה לתגובותיכם: כפי שמשתמע משמי, הנני יוצא רוסיה. אבותינו לקחו חלק נכבד בהתיישבות ובהקמת המדינה. בתחילת שנות ה-90 התחיל גל עליה המוני אשר הביא לכאן כמיליון עולים זכאי חוק השבות, שתרמו רבות לכלכלה ובטחונה של המדינה. לצערי, לא כולם שמחו על כך. הממסד הדתי, בעל המונופול בענייני האישות (נישואין וקבורה), מתנכל באופן שיטתי לעולים: הרבנים האורתודוקסיים לא מוכנים לערוך להם את טקסי הנישואין והקבורה לפני בדיקה יסודית ומקיפה על מוצאה האתני של הסבתא שלהם, כל זאת בהסתמך על דיני ההלכה היהודית הגזענית שמקפידה מאוד על טוהר הגזע ומזכירה בכך את חוקי נירנברג הידועים לשמצה. יתר על כן, בדיקות מדוקדקות ומשפילות אלה הן בדיוק אותן הבדיקות שעברו אזרחי הרייך השלישי בזמנו לשם רישום הנישואין. נוצר פרדוקס: מאזרחים נאמנים, משלמי מסים ומשרתי כוחות הביטחון שעלו לפי חוק השבות, נשללים כאן זכויות אדם בסיסיות, דבר שלא מקובל כבר בשום מדינה בעולם, למיטב ידיעתי, אף לא בגרמניה ודרום אפריקה. וכל זאת במדינה יהודית וכלפי היהודים! התירוץ המקובל הוא: הם לא יהודים לפי ההלכה. ואני שואל: האם מדינת ישראל היא כבר מדינת ההלכה? האם אלה ששותקים ומתעלמים מהבעיה כאובה זאת, במיוחד הפוליטיקאים, שמנציחים בכך את המצב האבסורדי זה, מוכנים להנהיג את דיני ההלכה ליתר תחומי החיים במדינה: בואו נגדל זקנים, נתפלל 3 פעמים, נגלח את ראשי נשותינו ונהפוך אותן למכונות לידה, למשרתות ונחזיק אותן בבית בלבד. בואו ננהיג עונש סקילה. אני בטוח שאף אחד מכם לא יצביע בעד זה. אז למה חוקי ההלכה מיושמים דווקא על עולי רוסיה בלבד? למה המדינה חייבת לירוק דווקא בפרצופם? למה הם נדרשים לנסוע על חשבונם לקפריסין? למה צריכים לקבור חייל מחבר העמים מחוץ לגדר? כל העוולות האלה יחזרו, בסופו של דבר, כבומרנג, אלינו. הם התאפשרו הודות לתאוות השלטון של מנהיגי המפלגות הגדולות ומפחד הדתיים, האחראים כאן למשטר של כפיה דתית. לצערי, גם מפלגת שינוי לא עשתה מספיק בעניין. מתרצים את זה בכך שאין להם מספיק קולות בכנסת. אני לא קונה תירוץ זה. אפשר היה, למשל, להגיש בג"צ בדרישה לחייב את המדינה לשאת בהוצאות הנסיעות המוזרות של "פסולי החיתון". פניתי בעניין זה לראשי שינוי ולח"כים שלה אך לא זכיתי אפילו לתשובה. בקיצור, כולם מ-פ-ח-דים מהממסד הרבני האורתודוקסי המאובן והנוקשה משיקולים קואליציוניים או אחרים. על ידי כך הם פוגעים באושיות של המשטר הדמוקרטי ובחוסנה של המדינה בכלל, וגורמים לתסכול להתמרמרות מיותרת של חלק חשוב ותורם של אזרחיה הנאמנים. אין לנו מספיק שונאים? את האפליה המטופשת הזאת חייבים להפסיק ומיד, לפני שיהיה מאוחר מדי!
 

beatman

Member
תפסיק כבר עם ההשוואה בין ההלכה

לחוקי נירנברג
היהדות היא ההפך הגמור לנאציזם !!! הנאצים רצחו יהודים רק בגלל יהדותם. אם הייתי המנהל היית כבר טס מכאן בטיל.
 

SupermanZW

Well-known member
תגובה

עוול שעשו לך אינו מצדיק עוול שתעשה לאחר, יחס גזעני שחוו יהודים כלפיהם אינו מצדיק יחס גזעני של יהודים כלפי אחרים, צריך להיות לך ברור שעצם הבעיה היא הגזענות והדבר הנכון לעשות הוא לעקור את הגזענות מן השורש ולהפסיק להתייחס לבני אדם באשר הם באופן גזעני, דווקא משום שאנחנו ו/או הורינו ו/או סבינו היינו קורבנות של גזענות אסור לנו להקל ראש בכך וחובה עלינו להלחם בגזענות, קל וחומר שאסור לנו להיות גזענים בעצמנו. גם אם זה לא נעים לך לשמוע יש דמיון רב בין ההלכה לחוקי נירנברג וההלכה היהודית היא לצערנו גזענית מאוד, אנטוליו צודק לחלוטין בכך שהוא טוען שיש להלחם בתופעה, אתה פשוט מסוג האנשים ששונאים ביקורת ומעדיפים לטמון את הראש בחול במקום להתמודד עם האמת.
 

Ivan Ivanov

New member
טעות.

אין להשוות בין הלכות דתיות של המאה ה 16 לפרוגרמה מדינית גזענית ביותר של של מדינה כמו גרמניה.
 

SupermanZW

Well-known member
אתה מדבר על דברים שאינך יודע

ההלכות הדתיות של המאה ה16 זהות לחלוטין לאלה של ימינו, אלא שהחברה בימינו חילונית ברובה והחברה במאה ה16 היתה דתית ברובה, לכן נוצר אצלך הרושם כאילו ההלכות השתנו, היהדות היתה מאז ומעולם דת גזענית וע"פ ההלכה היהודים גוי הוא שווה ערך לבהמה ואני יכול להביא לך מגוון רחב של מקורות הלכתיים שיאשרו את היותה של הגזענות מובנית ומושרשת ביהדות. בהלכה היהודית מופיעים חוקים רבים הקוראים להתרחקות מהגויים, התבדלות מהם, ובדלנות כמעט בכל תחום אפשרי, מופיעים בהלכה גם חקוים קיצוניים יותר מחוקי נירנברג, חוקי נירנברג מדברים רק על הפרדה גזעית, אך חוקי היהדות מדברים גם על המנעות מאכילה עם גויים, היתרים לרמות גויים במסחר, איסור הצלת חיים של גוי בשבת, איסור השבת אבדה לגוי, איסור ללבוש לבוש הנחשב ללבוש של גויים, ועוד חוקים גזעניים שגרועים יותר מחוקי נירנברג. אמנם ההלכה היהודית לא קוראת לרצח כל גוי באשר הוא, אך גם חוקי נירנברג לא קוראים לרצח, המדיניות הנאצית לא נבעה רק מחוקי נירנברג.
 

beatman

Member
לכל חוק בהלכה יש סיבה ונימוק

אתה לא מנסה להבין אותם בכלל,אתה ישר קורא לזה גזענות ורוע. המנעות מאכילה עם גוים - בשביל לשמור על כשרות. איסור הצלת חיים של גוי הוא במקרה שהגוי נלחם נגדך. יתר לרמות גוי במסחר המקרה והוא רמאי,איסור ללבוש בגדים כי יש סכנה לתאוות פולחן זר. אתה ליברל קיצוני,אתה לא מוכן להבין שיש עמים ודתות עם חוקים שונים. אתה רוצה שכל אזרחי העולם יהיו שווים כמו סרגל,אינך מבין שכל אדם שונה מחברו ובעל עקרונות שונים וצריך לקבל אחד את השני כמו שהוא ולחיות ביחסי ידידות.
 

SupermanZW

Well-known member
אתה טועה

ההלכה להמנעות מאכילה עם גויים אינה נובעת מטעמי כשרות, חל איסור גם לארח גוי לארוחה ובמיוחד לארוחת חג גם אם כל המאכלים כשרים וחל איסור גם לאכול בביתו של גוי אפילו אם הגוי דאג למזון כשר. כתבתי על איסור להצלת חיי גוי בשבת, ביום חול אין איסור להציל חיי גוי, וכלל לא מדובר על מצב שהגוי נלחם נגדך. היתר לרמות גוי במסחר קיים בכל מקרה, וכלל לא בודקים האם הוא רמאי. קיים איסור ללבוש בגדים הנחשבים לבגדי גויים גם אם אין להם שום קשר לפולחן כלשהו. אני לא מוכן להבליג על גזענות ולא מוכן לכבד אנשים בעלי עקרונות גזענים, עם זאת אני לא קורא לרצח של אף אחד וגם לא של גזענים, להבדיל מהנאצים אשר היו רוצחים שפלים בדם קר, אי אפשר לקבל כל אחד כמו שהוא, יש אנשים שחובה להלחם בדרכם, למשל הנאצים, אין שום סיבה לקבל את הנאצים או להשלים עם השקפתם, אנשים שהאידיאולוגיה שלהם היא לרצוח אנשים על רקע גזעם או אמונתם צריכים לחיות מאחורי סורג ובריח, אנשים שהאידיאולוגיה שלהם גזענית אך אינה קוראת לרצח אמנם אינם צריכים לחיות מאחורי סורג ובריח אך יש להוקיע אותם, לגנותם, ולהטיל עליהם סנקציות שימנעו מהם לממש את האידיאולוגיה הגזענית שלהם. אני לא רוצה שכל אזרחי העולם יהיו שווים כמו סרגל אלא שכל אדם ידע לכבד כל אדם באשר הוא אדם ושימנע מגזענות, גם אי אפשר לחיות ביחסי ידידות עם כל אחד, כפי שאינך יכול לחיות ביחסי ידידות עם נאצי גוי אינו יכול לחיות ביחסי ידידות עם יהודי דתי, אלא אם הוא מטומטם ולא יודע שהיהודי הדתי רואה בו תת-אדם (או ליתר דיוק שווה ערך לבהמה) וחש זכות להפלותו. משום שאיני גוי אני יכול להרשות לעצמי חברים דתיים ויש לי חברים דתיים אשר יודעים את דעותי, ובדרך כלל אנו נמנעים מלדבר על הגזענות בהלכה כדי לא ליצור אי נעימות. כפי שהזכרתי בעבר, אני לא נגד אנשים דתיים אלא נגד האידיאולוגיה הדתית, אנשים אפשר ללמד ולחנך, ואפשר להסביר להם מה טוב או מה רע בהשקפתם במידה שאינם פנאטים, ולכן אנשים על פי רוב אפשר לשנות לטובה אך את האידיאולוגיות הדתיות למרבה הצער אי אפשר לשנות.
 

beatman

Member
זאת לא גזענות,זאת הדת שלנו

אם אתה קורא לזה גזענות ולא מוכן לכבד יהודים אז אתה גזען בעצמך במידה מסוימת. "כפי שאינך יכול לחיות ביחסי ידידות עם נאצי גוי אינו יכול לחיות ביחסי ידידות עם יהודי דתי, אלא אם הוא מטומטם ולא יודע שהיהודי הדתי רואה בו תת-אדם (או ליתר דיוק שווה ערך לבהמה) וחש זכות להפלותו." תאמין לי גוי יעול להיות ידיד של יהודי דתי,יש הרבה כאלה.
 

SupermanZW

Well-known member
אז לא הבנת

אני לא גזען ולא מוכן לכבד דעות גזעניות, אני מכבד יהודים גם אם איני מכבד דעות של חלקם ואיני מטיף למלחמה באנשים אלא בהסברה שתגרום תועלת הן למאמינים באידיאולוגיות גזעניות (בכך שיפסיקו לממשן) והן לנפגעי הגזענות (בכך שתקטין את מימדי הגזענות אליה הם נחשפים). גוי יכול להיות ידיד של יהודי דתי אם אינו יודע שהיהודי הדתי רואה בו תת-אדם (או שווה ערך לבהמה), האם אתה היית מסכים להיות ידיד של מי שרואה בך תת-אדם לו היית יודע זאת? הדת היהודית גזענית, וכפי שטענתי קודם אתה לא יודע לקבל ביקורת.
 

beatman

Member
היהודי דתי לא רואה בגוי אוטומטית תת

אדם. ותפסיק להעליל עלילות דם ושקרים.
 

SupermanZW

Well-known member
זאת האמת

קרא את תגובתי "ראיות" לchim chim, שם תמצא הוכחות לטענותי.
 

Nike07

New member
כל ההשוואות שלו מוצדקות

כל בני האדם שווים זה לזה. ללא הבדל דת, גזע ומין. לצערי אין לזה שום מימוש במדינה הזאת. הדתיים רואים בלא יהודים תתי- אדם והדוג' הכי טובה לכך הוא כהנא. ההשוואה לחוקי נירנברג נכונה ביותר. ההבדל הוא שבחוקי נירנברג אתה היית הנפגע (אילו הם היו כיום כמובן) וכאן אתה הפוגע. לא צריך לשכוח שהכל יכול להשתנות ואם היום לא יהודי צריך לטוס לקפריסין כדי להתחתן מחר הכל ישתנה וזה יכול להיות אתה. דרך אגב אני קורה לכולם לסרב לפקודת הרבנים הגזענים וללכת בדרכי הדמוקרטיה! אחת הדרכים לכך היא נישואי יהודים שלא דרך הרבנות. גם יהודים יכולים להתחתן בקפריסין (דרך אגב הגירושים במקרה זה הם דרך בית- משפט בישראל וזה כמובן הרבה יותר פשוט מרבנות).
 

chim chim

New member
תגובה

"ההלכה להמנעות מאכילה עם גויים אינה נובעת מטעמי כשרות, חל איסור גם לארח גוי לארוחה ובמיוחד לארוחת חג גם אם כל המאכלים כשרים וחל איסור גם לאכול בביתו של גוי אפילו אם הגוי דאג למזון כשר. כתבתי על איסור להצלת חיי גוי בשבת, ביום חול אין איסור להציל חיי גוי, וכלל לא מדובר על מצב שהגוי נלחם נגדך. היתר לרמות גוי במסחר קיים בכל מקרה, וכלל לא בודקים האם הוא רמאי. קיים איסור ללבוש בגדים הנחשבים לבגדי גויים גם אם אין להם שום קשר לפולחן כלשהו". ההלכות האלה נועדו לגרום להתבדלות, ולמנוע טמיעה והתבוללות של העם היהודי. "חל איסור גם לארח גוי לארוחה ובמיוחד לארוחת חג גם אם כל המאכלים כשרים וחל איסור גם לאכול בביתו של גוי אפילו אם הגוי דאג למזון כשר". אפשר מקור ? לא זכור לי דבר כזה. (א"כ יכול להיות שיש אמת מסויעמת בדברים אני לא בטוח). "היתר לרמות גוי במסחר קיים בכל מקרה, וכלל לא בודקים האם הוא רמאי". מקור ! מקור ! נכון הדבר שיש במקורות התורה הדים לשנאה איבה והסתיגות מהגויים, ומסתבר שלא בחינם ! אבל יש גם דעות "נאורות" (לפי הגדרות התרבות המערבית) לרוב ! אבל הדבר לא שחור או לבן. הדברים מורכבים והשקפת היהדות היא לא כפי שאתה מנסה להציג. "גוי אינו יכול לחיות ביחסי ידידות עם יהודי דתי, אלא אם הוא מטומטם ולא יודע שהיהודי הדתי רואה בו תת-אדם (או ליתר דיוק שווה ערך לבהמה) וחש זכות להפלותו". אני לא רואה בגוי תת אדם, חביב אדם שנברא בצלם, אבל כמובן שיש לי שנאה למי ששונא אותי.
 

SupermanZW

Well-known member
ראיות

טז [טו] גוי שעשה משתה לבנו או לבתו, אסור ליהנות מסעודתו; ואפילו לאכול הישראלי ולשתות משלו שם--אסור, הואיל ובמסיבת הגויים אכלו. ומאימתיי אסור לאכול אצלו, משיתחיל לעסוק ולהכין צורכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר המשתה שלושים יום. ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין, אפילו לאחר שלושים יום--אסור, עד שנים עשר חודש. - שים לב, כלל לא מוזכרת כשרות המזון, מכאן נובע שאין קשר בין האיסור לכשרות המזון. הבן איש חי פרשת אמור שנה ראשונה אות יב: "לא יתן לבהמה חיה ועוף אפילו הטהורים מן הלחם שבירך עליו המוציא, ולטמאים לא יתן לחם ושום מאכל מן הא על השלחן כלל, וכן יזהר שלא יתן לעכו"ם מאכל מן השלחן ואפילו ישמעאלי שאינו עובד ע"ז, ורק אם יש חשש איבה לית לן בה, מפני שהשלחן עומד דוגמת המזבח דשלחנו של אדם מכפר עליו לכך יזהר בזה" - אסור לארח גוי לארוחה. "תניא: (דברים כ"ד) 'מאחיך' - פרט לאחרים... ותנא קמא דמאחיך האי רעך מאי עבדי ליה? ... - חד למשרא (=להתיר) עושקו, וחד למשרא גזלו..." - מותר לעשוק גויים. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק יא הל' ג-ה) : "אבדת הגוי מותרת שנאמר (דברים כ"ב ג') אבדת אחיך... ובמקום שיש חלול השם אבדתו אסורה וחייב להחזירה... טעות הגוי כאבדתו ומותרת - אבדת הגוי מותרת ואין טעם להחזירה. הטור - חושן משפט סימן שמ"ח: "... אחד הגונב מישראל, בין קטן בין גדול, ואחד הגונב מעובד עבודה זרה שגניבתו אסור. אבל טעותו, כגון להטעותו בחשבון, או להפקיע הלוואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו דליכא חילול השם". - מותר להטעות גוי ולגנוב ממנו. נצח ישראל פסוק י"ד עמוד פ"ג: "אתם קרויין אדם ואין אומות העולם קרויין אדם" תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כ"ה עמוד ב': "אמר רב יהודה: נכרי ערום - אסור לקרות קריאת שמע כנגדו. מאי איריא נכרי, אפילו ישראל נמי! ישראל – פשיטא ליה דאסור, אלא נכרי אצטריכא ליה; מהו דתימא: הואיל וכתיב בהו אשר בשר חמורים בשרם, אימא כחמור בעלמא הוא" - גויים נחשבים לבהמות ולא לבני אדם. תלמוד בבלי מסכת כריתות דף ו' עמוד ב': "תנו רבנן: הסך בשמן המשחה לבהמה וכלים - פטור, לעובדי כוכבים ולמתים - פטור. בשלמא בהמה וכלים, דכתיב: על בשר אדם לא ייסך, ובהמה וכלים לאו אדם הוא, מתים – נמי פטור, דכיון דמית ליה, מת מיקרי ולאו אדם, אלא עובדי כוכבים - אמאי פטור? הא אדם נינהו! לאיי, דכתיב: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם. והכתיב: ונפש אדם ששה עשר אלף! א"ל: ההוא לאפוקי בהמה." תלמוד בבלי מסכת יבמות דף ס"א עמוד א': "קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל, שנאמר: ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם, אתם קרויין אדם, ואין העובדי כוכבים קרויין אדם." משנה מסכת בבא קמא פרק ד' משנה ג': "שור של ישראל שנגח שור של הקדש, ושל הקדש שנגח לשור של הדיוט - פטור, שנאמר: שור רעהו, ולא שור של הקדש." תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ל"ח עמוד א': "שור של ישראל שנגח שור של כנעני - פטור. אמרי: ממה נפשך? אי רעהו דוקא, דכנעני כי נגח דישראל נמי ליפטר! ואי רעהו לאו דוקא, אפילו דישראל כי נגח דכנעני נחייב! א"ר אבהו, אמר קרא: עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים, ראה שבע מצות שקיבלו עליהם בני נח, כיון שלא קיימו, עמד והתיר ממונן לישראל. רבי יוחנן אמר, מהכא: הופיע מהר פארן, מפארן הופיע ממונם לישראל…" רמב"ם הלכות גזלה ואבדה פרק י"א הלכה ג': "אבידת הגוי מותרת שנאמר אבידת אחיך, והמחזירה הרי זה עובר עבירה מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה הרי זה משובח, ובמקום שיש חלול השם אבידתו אסורה וחייב להחזירה, ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום." היהדות היא דת גזענית, עובדה!
 

Nike07

New member
עשית עבודה גדולה!

כל הכבוד על התגובה שלך עם דוג'. מקווה שאחרי תגובתך זו יותר אנשים יבינו את האמת!
 

SupermanZW

Well-known member
תבורך

ומחר אם יהיה לי זמן אביא גם ראיות נוספות למוסר המעוות של היהדות גם בתחומים נוספים, כגון אפליית נשים והתאכזרות לבעלי חיים. אם יהיה ביקוש אביא גם דוגמאות למוסר המעוות של הנצרות והאיסלאם.
 

SupermanZW

Well-known member
אפלית נשים ביהדות

פוליגמיה: בהלכה המקראית לגבר היה מותר להתחתן עם כמה נשים. על פי דין של אשת יפת תואר, היה מותר לאדם לחטוף בקרב אישה מהאוייב ולהביאה לביתו. ודבר זה היה ללא קבלת אישורה של האישה. המקרא אינו מסתייג מהפוליגמיה של דוד המלך לו היו עשרות נשים. פלגשים: במקרא אין שום איסור על החזקת פלגש. בתקופה התנ"כית תופעת הפלגשים הייתה נפוצה, הדבר נלמד ממקרה פילגש בגבעה וגם מהשופט גדעון ודוד המלך בסיפור מרד אבשלום. הפילגשים הן נשים החיות עם גבר ללא קידושין וכתובה. כחצי מעם ישראל נולד מבלהה וזלפה, שתי הפלגשות של יעקב אבינו. סוטה: במקרה שאיש קנא לאשתו וחשד בה שבגדה בו, היא היתה צריכה לעבור אצל הכהן במשכן טקס אימות שנועד לברר האם הטענה נכונה. התורה מגנה על האישה מפני קנאות מוגזמת והבעל צריך להוכיח שהיא שהתה זמן מחשיד (שמספיק לקיום יחסי מין), עם גבר (ולא נער) שלא לעיני כל. במהלך הטקס הכהן פורע את שער ראשה, משביע אותה, ומשקה אותה מים מרים שיש בהם עפר (במדבר פרק ה יב). גט: הגבר הוא זה האמור לכתוב לאישה "ספר כריתות", אם מצא בה "ערוות דבר", כמו שכתוב בספר דברים (פרק כ"ד פס' א')- "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ", גירושין הם אפוא פעולה הנעשית בידי גבר כלפי אשתו ולא פעולה שיתופית. היחס בין האב לבנותיו. האב יכול היה למכור את בתו לאמה ("וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים"), והיה זכאי לפיצויים במקרה שמישהו פגע בה באיזה דרך. דין מפתה בתולה: במקרה שגבר מפתה נערה ושוכב עימה, הוא צריך להתחתן איתה. כמו כן, הוא צריך לשלם לאבי הנערה סכום כסף כמוהר הבתולות, על ששכב עם בתו ופגם את בתוליה (- פגם. שמות פרק כ"ב ט"ו). בנוסף הוא משלם לאביה בושת וקנס (ראה אונס בתולה להלן). - מכאן נובע שהבת נחשבת לרכוש האב והוא המפוצה על פגיעה בה, היא עצמה לא מקבלת שום פיצוי ואף נאלצת להנשא לאנס. אונס בתולה: במקרה של אונס בתולה, על הגבר שאנס היה לשלם לאבי הנערה חמישים כסף, והיא היתה הופכת להיות אשתו לצמיתות (דברים פרק כב כח). בנוסף לקנס (כפי שתשלום 50 השקלים מכונה בשפה המקראית) על האונס לשלם גם פגם (שווי הנערה לעבדות בתור אישה בתולה לעבד ושוויה לאחר בעילתו אותה בתור אשה לעבד), בושת (הבושה וההפסד הכלכלי הכרוך באונס הנערה) והנאה (כמה אותו אדם היה משלם על נערה דומה אם הייתה משמשת בתור זונה). דינים אלו תלויים במקום האונס. אם האונס אירע בשדה רק האונס אשם כי סומכים ש"צעקה הנערה ואין לה מושיע" ואם היה שם מישהו הוא היה מושיעה. אם האונס אירע במקום מיושב והנערה נאנסה, גם היא וגם האונס חייבים. ירושת נחלה: בנים בלבד היו יורשים את נחלת האב. במקרה שמת האב ללא בנים, הירושה עוברת לגבר הקרוב ביותר לנפטר (דוד, אח וכדו'). אם אין קרובים, כמקרה בנות צלפחד, הבנות יורשות את אביהם, טעם לעניין הוא שהגבר הוא זה שמחוייב לדאוג לנחלה (בימים הללו הנחלה הייתה הירושה העיקרית) לאשתו, הנשים התחתנו וכך קיבלו נחלה מבעליהן. במקרה בנות צלפחד היה קיים חשש, שמא תצטמצם נחלת השבט (אם הם יתחתנו עם גבר משבט אחר הוא יזכה בנחלת שבט מנשה, שממנו בנות צלפחד והאזור הטריטוריאלי יצטמצם), לפיכך הבנות זכו במקרה יוצא דופן זה בנחלה. הפרת נדרים: לאב היתה זכות להפר את נדריה של בתו הנערה, ואילו לבעל היתה זכות להפר את נדריה של אישתו (במדבר פרק ל ד'-י"ז). זכות זו היא רק "ביום שמעו" (שם, שם), אם עברה יממה מאז השבועה אין בידי האב יותר יכולת לבטל את נדר בתו/אשתו. דין נערה שקיימה יחסי מין בין אירוסיה לנישואיה: במקרה שחתן טוען שלכלתו לא היו בתולים בערב החופה, אם נמצא הדבר כאמת, והתברר שהיא אכן קיימה יחסי מין לאחר אירוסיה, סוקלים את הנערה. במקרה שנמצא שהוציא שם רע והיא לא קיימה יחסים לפני הנישואין, קונסים אותו במאה שקלים מקראיים (סכום גדול), והוא איננו יכול לגרש את הנערה לעולם . "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ: וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים, וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע וְאָמַר: אֶת הָאִשָּׁה הַזּאת לָקַחְתִּי וָאֶקְרַב אֵלֶיהָ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים...וְאִם אֱמֶת הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה, לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָ: וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעֲרָ אֶל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ וּסְקָלוּהָ אַנְשֵׁי עִירָהּ בָּאֲבָנִים וָמֵתָה, כִּי עָשְׂתָה נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ, וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ:" (ספר דברים, פרק כ"ב י"ג-כ"א) בת כהן שזנתה: דינה של בת כהן שזנתה היה מוות בשריפה. (ויקרא פרק כ"א ט) "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת, אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת, בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף". בחז"ל פירשו שיהודה ציווה להוציא להורג בשריפה, את תמר שהתחפשה לזונה וכך הרתה ליהודה, בגלל שהיתה בת כהן שזנתה (בראשית פרק ל"ח כ"ד). אישה הוזהרה מלהתערב בגסות במריבת גברים: "כִּי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים יַחְדָּו אִישׁ וְאָחִיו וְקָרְבָה אֵשֶׁת הָאֶחָד לְהַצִּיל אֶת אִישָׁהּ מִיַּד מַכֵּהוּ וְשָׁלְחָה יָדָהּ וְהֶחֱזִיקָה בִּמְבֻשָׁיו: (יב) וְקַצֹּתָה אֶת כַּפָּהּ לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ:" (דברים פרק כה יא). לדברי האבודרהם: "הטעם שנפטרו הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, לפי שהאשה משועבדת לבעלה לעשות צרכיו. גנאי הוא לאישה שתהיה יוצאת תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה, ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או כמו פעמיים בחודש, לפי הצורך, שאין יופי לאישה אלא לישב בזווית ביתה, שכך כתוב: 'כל כבודה בת מלך פנימה'." וכאשר היא יוצאת לרחוב, באותן הפעמים עליה לצאת רעולת פנים. ביהדות המזרח, בעקבות הרמב"ם, שררה הדעה כי מותר להכות אישה. "צוו חז"ל שלא ילמד אדם את בתו תורה מפני שרוב הנשים אין דעתן מכוונת להתלמד ומוציאות דברי תורה לדברי הבאי לפי עניות דעתן אמרו חכמים כל המלמד את בתו תורה כאילו מלמדה תיפלות (פי' דבר עבירה) יד החזקה - הלכות גזלה ואבדה פרק ו: "אף שאין אשה או קטן בני עדות, הואיל וקנין דבורים מדבריהם. התלמוד הירושלמי שקובע שאשה איננה רשאית לדון. השולחן ערוך פסק כך, בעקבות ה"טור" והרמב"ם, שאשה פסולה לדון.
 
למעלה