ההסכם רע כי:
1. לא הוסדר ענין החופשות והפחתת ימי החופשה השנתית 2. לא הוסדר כלל ענין תקציב ביה"ס* 3. תוכניות ייחודיות, קידום נושאים - אין אפשרות בגלל שאין תקציב [ראה הערה למטה] 4. פינות עבודה / חדרי מקצוע - מדוע עד עכשיו לא נפתרה הבעיה הזו? 5. מורה נתפס כמורָה, כלומר מפרנס שני 6. מתי יגמרו את הפארסה של תואר ראשון/ תואר שני - אתה פוגש תאריים שניים בחדרי מורים ואתה לא ממש מבין מה התואר השני, במה הוא העמיק את המקצועיות, העדכניות 7. מדוע מקצוע ההוראה לא הופך ללימודי תעודה לתואר שני [שאלתי וקיבלתי תשובה: גמולי ההשתלמות עדיפים על תואר שני כפרופסיה - במלים אחרות: בשביל מה שמורה ילמד לעומק: פסיכולוגיה של החינוך, גישור, הנחיית קבוצות, כתיבת בחינות והערכת בחינות, ניהול חינוכי, ועוד נושאים קשים] 8. מדוע לא נקבע בהסכם מבחנים למורים אחת לכמה זמן, על מנת לבדוק את מידת עדכנותם, ושליטתם בכיוונים חדשים במחקר ואין בי רצון להתעסק בנושאים האחרים, כי לדעתי, כסף לא משנה סטטוס חברתי-מקצועי, ועדיין אירגוני המורים מדברים בשפה של "דפוקים" אנחנו. ----------------------------------------------------- * כך עובד תקציב - ביה"ס מקבל סל שעות על פי מספר תלמידים ועל פי מיון התלמידים [עיוני,טכנולודי, חינוך מיוחד - כל הגדרה כזו שווה כסף רב]. למי מחוייב מנהל ביה"ס - להיקפי המשרה של המורים או לשעות הוראת מקצוע מומלצות? האם תתפלא לשמוע שיש בתי ספר שבהם היקפי השכר למורים [שעות] גדולים מסה"כ השעות המגיעות לביה"ס או ניתנות לביה"ס? מה עושים עכשיו?