זעם מול שלווה

[פורת השוכח סיסמאות]

שלום רב וסליחה על הכינוי החדש

אני לא חושב שיש מישהו ולא משנה מה רמתו שיגיב בשלוות נפש כשאונסים אותו או דוקרים אותו וזה טבעי לגמרי. יש לקצר סך הכל את זמן התגובה שלנו ע"י אימון חוזר ונישנה כדי שלא נישאר במצב הקיפאון ונחמיר את מצבינו העגום מלכתחילה...

 

[amir_aikido]

מצטרף לאבי - שליטה

הבעיה עם זעם וכעס היא שאנו נוטים להגיע ממצבים רגשיים אלו לחוסר שליטה. חוסר-שליטה שמתחיל בהחלטה מה לעשות וממשיך להעדר שליטה על אופן הביצוע ומכאן ההמשך לביצוע טכניקה באיכות נמוכה צפוי ביותר. לדעתי, ברור לכולנו שהעדר שליטה טכנית ברמה שתפגע באיכות הטכניקה יהיה בעוכרינו בעימות פיזי. אני מאמין שקל להסכים גם שהעדר שליטה יפגע בבחירה של טכניקה מתאימה למצב. כעת, אם נחשוב על העימות בהיבט כולל, ונזכר שהחלק הפיזי הוא רק החלק האחרון בעימות (וזה שעדיף להמנע ממנו). המסקנה הלוגית הנובעת היא שגם בשלב האבחון והנטרול עדיף שננסה לפעול בשליטה. כל זה איננו אומר שביכולתנו להמנע לחלוטי מרגשות כמו כעס או זעם. או שהרגשות הללו הם רעים. יש ברגש אלמנט מאוד חשוב - הוא מזין אותנו ונותן לנו מוטיבציה לעשות יותר. הקושי לדעתי הוא לשלוט ברגש ולא לתת לרגש לשלוט בך - לחוש, להסיט ולהשתמש בתחושותינו בדיוק כפי שהיינו עושים לתנועה של יריב פוטנציאלי. אני לא מנסה לטעון שאני מסוגל לכך. מבחינתי זהו אידיאל, שאיפה. אמיר