זעם ושלווה בקרב רחוב
שלום בייבי, לפני כ-16 שנה הייתי מעורב בקרב רחוב (זה היה קרב הרחוב היחידי שבו הייתי מעורב בחיי). הייתי אז בן 21 והיה לי אז ותק של כ-5 שנים בקרב מגע. אני נקלעתי לקרב הזה בעל כורחי, כאשר נאלצתי לסייע לחבר שלי להתגונן מפני כמה תוקפים שהתנכלו לו. ההתפתחות היתה כדלקמן: חבר שלי ואני יצאנו ממועדון סנוקר בת"א בשעת לילה מאוחרת, וכל אחד החל ללכת לדרכו. הייתי במרחק של כ-20 מטר ממנו כשראיתי ששני אנשים החלו להתנכל לו ולהכות אותו. רצתי אליו במהירות, וניסיתי להפריד את הניצים. כאשר הגעתי אליו הצטרפו שני תוקפים נוספים. ניגשתי אל אחד מהם וצעקתי עליו שיילך ושלא ייחפש צרות. בתגובה הוא סטר לי והעיף את משקפיי. באותו רגע הבנתי כי אני במצב של קרב, וללא כל מחשבה או כעס אחזתי במותניו והכנסתי לו ברכיה לאשכים. הוא נפל והמשכתי הלאה לתוקף הבא. הוא ניסה להכות אותי עם קסדה - התחמקתי מהמכה, והמשכתי אל מי שנדמה היה לי שהוא התוקף השלישי מתוך מטרה לתקוף אותו באגרוף לפנים, אך משראיתי שיש לו מכשיר קשר, עצרתי את האגרוף, והתחלתי לנסות להרגיע את האדרנלין שזרם לי בגוף (ובאמת זה היה שוטר סיור, שהגיע לשם בנידת לא מסומנת, שדאג להרגיע את הקטטה). זכור לי היטב שהתפלאתי מאד על עצם פריצתה של הקטטה, וכי לכל אורכה (כחצי דקה עד דקה) פשוט הגבתי אינסטנקטיבית למצב אליו נקלעתי והגוף שלי עשה שימוש בכלים הבסיסיים ביותר שלמדתי כדי לנטרל את היריב שלי. אני יכול להעיד שהאדרנלין והאימון בקרב מגע שהיה מוטמע בי היטב עשו את שלהם. פעלתי ללא זעם וללא מחשבה, אך גם לא הייתי שלו או רגוע. נדמה לי שתוך כדי הקטטה הייתי דרוך, וניסיתי לאתר סיכונים ולנטרל אותם. המסקנה שלי מכל הסיפור היא שאם אי פעם אקלע שוב למצב שכזה הייתי רוצה להגיע למצב שכזה כשאני מאומן ומיומן מאד בטיפול במצבים של איום וסכנה פיזיים. בדיעבד אינני חושב שיש צורך או תועלת בזעם, משום שהאיום והסכנה שבמצב מזרימים את האדרנלין הנדרש (ועל כן גם אינני חושב שניתן לדבר על שלווה ורוגע, להבדיל מקור רוח). בברכה, אורי. נ.ב. לא סקעת ולא מויאל - אריק איינשטיין שולתתתתתתתתתת!!!!!!!!!!
נתחיל ליישם. לפעמים יש לי את התחושה,שאתה רואה תלמידים שמעולים בטכניקה,אבל חסר להם את ה"רייג'" הזה,או איך שלא נקרא לזה,לא בטוח שבזמן אמת,זה יפעל...וישנם אנשים עם רוח לחימה,ודווקא חוסר שלווה או קור רוח,וריכוז,שלא היית רוצה להתמודד מולם אי פעם ברחוב..