החסרונות של העין האנושית
שוב, ציטוט מתוך "כמעט כמו לוויתן" של סטיב ג'ונס (ע"מ 248-250): העין הופיעה למעשה כחמישים פעמים. הבעייה כיצד להפיק מידע מאור נפתרה בתריסר דרכים שונות. העין מסובכת ככל שהיא צריכה להיות, ולא יותר.השלמות שלה למראית-עין אינה מחריבה אלא תומכת באבולוציה. יש רצפים רבים של עיניים ביצורים שונים. כל אחד מהם מרמז על השלבים שאיבר - אפילו מורכב כמו זה שלנו - חייב לעבור דרכם בטרם ירכוש את הכישורים הממוצעים שהוא טוען להם היום. לבעלי חיים רבים יש עדשה אחת המשמשת למיקוד האור בלוחית המסוגלת להופכו לדחפים עצביים. בני אדם, תולעים, מדוזות, חלזונות ועכבישים, כולם עושים את המלאכה בדרך דומה מאוד. כפי שידוע לצלמי פפראצי, ככל שהעדשה גדולה יותר, כך היא רואה טוב יותר, ולעכברים יש עיניים גדולות ביחס לגופם הרבה יותר מעינינו אנו. אולם אפילו מכשיר זעיר עושה מלאכה טובה בהחלט. העין הפשוטה של העכביש - כמו האיבר המורכב של העכבר- מבחינה בין אויב ידיד במרחק העולה פי שלושים על אורך גופו של בעל העין. כל העיניים משקפות את מה שדרשה ההיסטוריה, ומוגלות לדברים שהיא סיפקה. העין האנושית בהחלט מורכבת; עם מאה מליון קנים הפועלים באור חלש ושלוש מאות מליון מדוכים האחראים לראיית צבע. כל קנה מכיל אלפי חלבונים, הממירים את האור לאותו תבאמצעות מולקולה החוצה את קרום התא בזיגזג כפול שבע. שלושה פיגמנטים רגישים לאור קולטים את צבעי האדום, הכחול והירוק המרכיבים את התמונה. העין שלנו אינה מושלמת, אך למרבה המזל אנו רגילים למה שהיא אינה מסוגלת לעשות. בעולם יש שפע פרחים לבנים, אך הם לבנים רק בעיהיהו. דבורים יכולות לראות באור אולטרה סגול, ובעיניהן הפרחים מלאים פרטים. כל המצלמות מתקנות באופן אוטומטי את השוליים הצבעוניים סביב התמונה המועברת דרך העדשה; ואילו זו שלנו מאגפת את הבעייה מהצד, על ידי מחסור בקולטנים לאור כחול במרכז שדה הראייה שלה (האימפרסיוניסטים הבחינו בכך וטישטשו במכוון את הפרחים הכחולים בציוריהם). למרות כל הדיבורים התפלים, הברירה הטבעית לא תייצר שלמות מוחלטת. וככל שיש בידינו לשפוט, גם איננו פוגשים תמיד בסטנדרט גבוה כזה בטבע. כל דבר השתנה, אך לא הובא לכלל שלמות לתכליתו הנוכחית. כל מבנה המתפתח צריך להתמודד עם עברו. מאחר שחלק הארי של ארגונוו של כל יצור הוא פשוט תולדה של תורשתו, במרבית המקרים אי אפשר להגיע ממקום אחד לאחר. כל בעל חיים מוגבל ביכולתו לעשות משהו, על ידי מה שהיה בתחילת דרכו. גם העין סרה למרותו של הכלל הנוקשה הזה. לזו של היונקים יש חולשה שעמדה בדרכה מראשית ימיה. היא החלה את דרכה ככתם (טלאי) קטן של כמה תאים, ומאוחר יותר לבשה צורת גביע, או מצלמה. כתוצאה מכך, האור חייב לעבור על פני החוטים המובילים את המידע למוח, לפני שהוא מגיע לרשתית. שום מצלמה המציבה את החלק הרגיש של הפילם בצד הלא נכון, ומתמודדת עם הבעייה בכל מיני פשרות, לא הייתה מצליחה להימכר. הכושל שבמתכננים היה יכול לשפר אותה (ומשום כך יש לנו משקפיים וטלסקופים). כל חרק היה משתאה נוכח יכולת הראייה שלנו. עיניהם בנויות לא מעדשה אחת, אלא ממאות עדשות שכל אחת מהן מרכזת את האור על חיישן אחד. הסידרה הזו של מצלמות זעירות וזולות הי הצהרה רבת עוצמה על מה שאין ביכולתה של האבולוציה לעשות. בשל נקודת ההתחלה שלהן מוגדלות עיני החרקים למה שהן עתה. הן מתמחות בראיית התמונה השלמה וגרועות בראיית פרטים. החרקים הם קורבנות הטבע. מאחר שכל תנועה עשוייה לציין מוות, הם רואים את העולם כמו ממעוף הציפור - כל עצם נתפס בכוונת, וכל תנועה מזוהה מיד. אולם החרק החשדני ביותר חלש פי עשר בזיהוי הפרטים הקטנים של אויב, בהשוואה לעכביש שמבנה איבר הראייה שלו גס יותר אך הרבה יותר אפקטיבי. "
שוב, ציטוט מתוך "כמעט כמו לוויתן" של סטיב ג'ונס (ע"מ 248-250): העין הופיעה למעשה כחמישים פעמים. הבעייה כיצד להפיק מידע מאור נפתרה בתריסר דרכים שונות. העין מסובכת ככל שהיא צריכה להיות, ולא יותר.השלמות שלה למראית-עין אינה מחריבה אלא תומכת באבולוציה. יש רצפים רבים של עיניים ביצורים שונים. כל אחד מהם מרמז על השלבים שאיבר - אפילו מורכב כמו זה שלנו - חייב לעבור דרכם בטרם ירכוש את הכישורים הממוצעים שהוא טוען להם היום. לבעלי חיים רבים יש עדשה אחת המשמשת למיקוד האור בלוחית המסוגלת להופכו לדחפים עצביים. בני אדם, תולעים, מדוזות, חלזונות ועכבישים, כולם עושים את המלאכה בדרך דומה מאוד. כפי שידוע לצלמי פפראצי, ככל שהעדשה גדולה יותר, כך היא רואה טוב יותר, ולעכברים יש עיניים גדולות ביחס לגופם הרבה יותר מעינינו אנו. אולם אפילו מכשיר זעיר עושה מלאכה טובה בהחלט. העין הפשוטה של העכביש - כמו האיבר המורכב של העכבר- מבחינה בין אויב ידיד במרחק העולה פי שלושים על אורך גופו של בעל העין. כל העיניים משקפות את מה שדרשה ההיסטוריה, ומוגלות לדברים שהיא סיפקה. העין האנושית בהחלט מורכבת; עם מאה מליון קנים הפועלים באור חלש ושלוש מאות מליון מדוכים האחראים לראיית צבע. כל קנה מכיל אלפי חלבונים, הממירים את האור לאותו תבאמצעות מולקולה החוצה את קרום התא בזיגזג כפול שבע. שלושה פיגמנטים רגישים לאור קולטים את צבעי האדום, הכחול והירוק המרכיבים את התמונה. העין שלנו אינה מושלמת, אך למרבה המזל אנו רגילים למה שהיא אינה מסוגלת לעשות. בעולם יש שפע פרחים לבנים, אך הם לבנים רק בעיהיהו. דבורים יכולות לראות באור אולטרה סגול, ובעיניהן הפרחים מלאים פרטים. כל המצלמות מתקנות באופן אוטומטי את השוליים הצבעוניים סביב התמונה המועברת דרך העדשה; ואילו זו שלנו מאגפת את הבעייה מהצד, על ידי מחסור בקולטנים לאור כחול במרכז שדה הראייה שלה (האימפרסיוניסטים הבחינו בכך וטישטשו במכוון את הפרחים הכחולים בציוריהם). למרות כל הדיבורים התפלים, הברירה הטבעית לא תייצר שלמות מוחלטת. וככל שיש בידינו לשפוט, גם איננו פוגשים תמיד בסטנדרט גבוה כזה בטבע. כל דבר השתנה, אך לא הובא לכלל שלמות לתכליתו הנוכחית. כל מבנה המתפתח צריך להתמודד עם עברו. מאחר שחלק הארי של ארגונוו של כל יצור הוא פשוט תולדה של תורשתו, במרבית המקרים אי אפשר להגיע ממקום אחד לאחר. כל בעל חיים מוגבל ביכולתו לעשות משהו, על ידי מה שהיה בתחילת דרכו. גם העין סרה למרותו של הכלל הנוקשה הזה. לזו של היונקים יש חולשה שעמדה בדרכה מראשית ימיה. היא החלה את דרכה ככתם (טלאי) קטן של כמה תאים, ומאוחר יותר לבשה צורת גביע, או מצלמה. כתוצאה מכך, האור חייב לעבור על פני החוטים המובילים את המידע למוח, לפני שהוא מגיע לרשתית. שום מצלמה המציבה את החלק הרגיש של הפילם בצד הלא נכון, ומתמודדת עם הבעייה בכל מיני פשרות, לא הייתה מצליחה להימכר. הכושל שבמתכננים היה יכול לשפר אותה (ומשום כך יש לנו משקפיים וטלסקופים). כל חרק היה משתאה נוכח יכולת הראייה שלנו. עיניהם בנויות לא מעדשה אחת, אלא ממאות עדשות שכל אחת מהן מרכזת את האור על חיישן אחד. הסידרה הזו של מצלמות זעירות וזולות הי הצהרה רבת עוצמה על מה שאין ביכולתה של האבולוציה לעשות. בשל נקודת ההתחלה שלהן מוגדלות עיני החרקים למה שהן עתה. הן מתמחות בראיית התמונה השלמה וגרועות בראיית פרטים. החרקים הם קורבנות הטבע. מאחר שכל תנועה עשוייה לציין מוות, הם רואים את העולם כמו ממעוף הציפור - כל עצם נתפס בכוונת, וכל תנועה מזוהה מיד. אולם החרק החשדני ביותר חלש פי עשר בזיהוי הפרטים הקטנים של אויב, בהשוואה לעכביש שמבנה איבר הראייה שלו גס יותר אך הרבה יותר אפקטיבי. "