ואיך הגעתי לכאן...

[מסובכת]

לא חולקת על טענותייך

מסכימה בהחלט כאם, אבל עצם זה שאת יודעת שעיצתך בא ממקום
של משוחד זה מה שעלול לעורר מחלוקת.
להסתמך על זה: ״יכולה להקשיב לעיצתי/להתעלם״ זה בדיוק הבעיה.
נניח לא הקשיבה והתברר שבעתיד הילדה בא בטענות אלייך ככה: ״את רואה אמא, עשית את עצמך חכמה ואם הייתי מקשיבה לך לא הייתי מגיע למצב שטוב לי״ וכו׳ אז מה תעשי? אשמה של בן/ילדה לכיוון ההורה עלול להסתיים באיבוד קשר...

כל ילד באישיות שלו ונתיב החיים שלו. אם כל הכבוד שאנו כהורים רוצים תמיד את טובתם של הילדים-הילדים לא יראו את זה ככה ותמיד התוצאה שמושגת היא ההיפך-מרדנות. החיים הזוגיים של ילד/ה לא אמורים להשפיעה על מגורים. להגיד לילד: ״כל עוד אתה בבית שלי תקשיב לי״ זה בדיוק מצב שמשיג את ההיפך. הילד/ה ישמרו טינה בלב להורה - כי בעיני הילד/ה זה נחשב כתנאי של כפייה.

ולא, לא קשור להוריי, הוריי לא התערבו ותמיד קיבלתי ממנם רק הכוונה, וכל שאלה ששאלתי תמיד קיבלתי: ״אנחנו לא רוצים שתבואי אלינו בטענות, חינכנו אותך להבדיל בין טוב לרע״...

נושא מורכב...

 

[V i n a]

בהחלט מסובכת.

ונניח שהתרחיש הנורא שלך מתגשם.. נניח שהילדה באה אלייך כולה מאושרת ואומרת: "רואה אמא? אם הייתי מקשיבה לך לא הייתי מאושרת היום".

נו? מה, את משחקת משחקי כוחות עם הילדים שלך?
הרי כל מה שצריך לעניין אותך זה שהיא מאושרת, ואם היא אומרת דבר כזה - את פשוט אומרת לה שאת מאושרת שהיא מאושרת, ושמחה שטעית.
ואת ממשיכה לקוות שהיא תמשיך להיות מאושרת.. את לא יושבת ומחכה לרגע שהכל יתהפך עליה כדי שהיא תבין שוואלה, אמא שלי צדקה והעצות שלה מצוינות.
העצות של אמא לא באות כדי להוכיח שום דבר, זה רק אלמנט של קירבה, שיתוף מנסיון החיים של האם, עצה שתמיד תגיע מהמקום הכי בריא בעולם.

כי גברת, אף "בעל מקצוע" מומחה (וכי מי מתמחה במתן עצות לילדות להורים קרים ומסובכים? חיפשתי "מומחי עצות בתשלום" בנט ולא מצאתי)

אמא תמיד, אבל תמיד - תרצה בטובת ילדיה.. זה המקום הכי בטוח בעולם לנשים צעירות לקבל עצה טובה.
הן לא תמיד חייבות ליישם את העצות של אמא (אחרי הכל אלה רק עצות, לא פקודות), והן לא מוכרחות להיות העצות הנכונות ביותר בעולם.
אבל הן באות מאהבה.

ונשמע לי מאוד עצוב, הסיטואציה שתארת..
אם הייתי באה להוריי לקבלת עצה ושומעת בתגובה "לא רוצה שתבואי אליי בטענות אז אני אשתוק עכשיו ואפנה אותך לפסיכולוג או לבעל מקצוע אחר"-
הייתי תוהה מה לעזאזל עבר על ההורים שלי שגרם להם להסתובב עם מקל תקוע בדלת האחורית, ולשחק איתי משחקי כח.
שיהיה לך לבריאות. באמת, רק בריאות.

 

[V i n a]

תיקון

כי גברת, אף "בעל מקצוע" מומחה (וכי מי מתמחה במתן עצות לילדות להורים קרים ומסובכים? חיפשתי "מומחי עצות בתשלום" בנט ולא מצאתי) לא ירצה את טובתם של ילדייך כפי שאת ובעלך תרצו.

 

[מסובכת]

אני לא הבנתי כלום. באמת

זה כי את לא הבנת אולי וחשבת שכן ובגלל זה ענית
ככה...לא יודעת. בכל אופן, אין משהו שאני יכולה להסכים/לא להסכים.

במקום לענות לי היית מקדישה את הזמן שבזבזת על מענה לא קשור למה שציינתי היית קוראת את המאמר שמסביר היטב את מה שבאתי וכתבתי.

דוגמאות שהבאתי אלה תרחישים שקרו, שקראתי וכן שמעתי.
אני תודה לאח התחנכתי במורה כזו שידעתי היטב מה כן בשבילי ומה לא בשבילי.
לא טעיתי או התאכזבתי, וכן גם הוריי ממני.
גילוי נאות... אני היחידה מבן כל הילדים שתפסה קשר יציב.
לא טעיתי בבחירות בבן הזוג, הייתי בטוחה שלא אמצא, אבל מצאתי.
זה גם אופי וגם חינוך...

אה, הקטע של ילד שתופס טינה קיימת אצל בן זוגי לאימו.
הביעה דיעה שמצטיירת כמין כפייה, והוא איתה בקשר על אש קטנה...
במילים פשוטות - הקשר הרוס.
כמו שאומר השיר: רחוק מהעין רחוק מהלב... ישנם הורים שחושבים שהם רואים, אבל המציאות לפעמים מוכיחה שהורה כן טועה, לכן בזוגיות עדיף להימנע מלייעץ, וכן, עדיף לממן גורם ניטרלי...

תודה על האיחול, גם לך. באמת...

 

[V i n a]

יש עצה ויש כפייה.

אלה שני דברים שונים.
כשאת כותבת "כאמא אין לך זכות להביעה עיניין בחיים שלה/בבחירות שלה...גם אם שואלים.", מה שאני קוראת זה שאת כ"כ מפחדת שעצותייך יתבררו כלא נכונות ושילדייך ינתקו אתך קשר בגלל שיעצת להם עצה שבזמנו נראתה לך הנכונה ביותר ובמבחן הזמן התבררה כלא נכונה, שפשוט בחרת להתנתק ולזרוק את האחריות על מומחים.

אני מקווה עבורך ועבור ילדייך, שיום אחד תביני שילדים לא הולכים ומנתקים קשר עם הורה מכיוון שעצה שנתן התבררה כלא נכונה..
גם הדוגמה שנתת, של בעלך ואמו, לא קשורה במיוחד כי מדובר בעצה שיכולה להתפרש ככפייה.. לא כל עצה שניתנת היא כפייה. כאן הבלבול שלך.
להפנות את הילדה למומחה כשהיא מבקשת עצה, זו בריחה שמקורה בפחד.. אל תפחדי לעוץ לילדייך מנסיון החיים שלך, גם ל"מומחים" אין 100% הצלחה.

"המציאות לפעמים מוכיחה שהורה כן טועה, לכן בזוגיות עדיף להימנע מלייעץ, וכן, עדיף לממן גורם ניטרלי..."

הורים תמיד טועים.. גם ילדים טועים, ולמדים מטעויות.
הפחד לטעות לא צריך לנהל אותך. אבל זו רק אני.

 

[מסובכת]

אוקיי, את זה הבנתי. מסכימה

אני לא מפחדת. תודה לאל יש לי יכולת לתת דיעה לא שיפוטית
דרכים שהחיים לימדו אותו.
רק שתדיעי לך, גורם אחר בעצם אומר גם את מה שאת רצית לומר
לילד/ה, וזו עזרה גדולה כאשר מדובר בבעיות בזוגיות לממן מטפל.

אבל מקווה שעד אז אני אצליח לחנך ולגרום להם ללכת בדרך של פחות אכזבות כשמדובר בגברים....ועם הרבה ידע
או שזה יעבור בגנים, יעשה נחת

המשך ערב נעים

 

[B l u e D e v i l]

אף פעם לא פגשתי מישהו שמאשים אותך על זה שטוב

לו בחיים.
בבית של ההורים שלי יש חוקים עד היום. ואין לי שום טינה כלפיהם. להפך. אני מכבדת את העובדה שזה הבית שלהם וזכותם לחיות לפי ראות עיניהם. כשאני בבית שלי יכולים להיות לי חוקים מסויימים וכשאני מגיעה אליהם החוקים משתנים.
יש על זה הרבה דיונים בפורום שאני מנהלת (חמותי ואני) בהקשר של נכדים. נניח שלי כאם יש חוקים בבית שלי שילדיי צריכים לחיות על פיהם, לעומת זאת להוריי יש חוקים אחרים וכשאנחנו מגיעים לבקר מתאפשרת או לא - לילדים דברים שהם בניגוד לדעות שלי...
וזה נכון, זה נושא מורכב וכל אחד יראה אותו בצורה שונה. הכל שאלה של כמה אתה פתוח וגמיש.

 

[מסובכת]

מאמר שמצאתי ומסביר יותר טוב

רק אם במידה ואת סקרנית לדעת, כי זה ארוך.

http://www.hebpsy.net/books/hLJ39HxS4X0jf5RbNdhz.doc

 

[B l u e D e v i l]

מאמר נהדר

ואני חושבת שמאוד ממצא את הנושא ואת מה שכתבתי בהודעה הקודמת.
מצד אחד ההשפעה של ההורים לכל החיים, והידיעה שהם שם, מצד שני הגבול שבו הם לא הופכים להיות מקבלי ההחלטות של ילדם המבוגר, הם פשוט שם כדי להקשיב ולייעץ אם צריך.

אני חושבת ששתינו מסכימות על אותו הדבר, פשוט מתקשות בניסוח.
הורה כן צריך להיות שם בשביל הילד שלו. תוך הבנה שילד מתעופף מהקן בשלב מסויים. אי אפשר לקבוע לילד חוקים אחרי שהוא עוזב את הבית. אבל ילד שקיבל אוזן קשבת בנעוריו, יחזור אליה גם בבגרותו. (לא כהורה שמצווה, אלא כהורה מייעץ)

 

[מסובכת]

אכן מאמר צלול ומבהיר

ואכן! היה בעיה בניסוח להעברת מסר
אבל הנה, עשיתי מאמץ וחיפשתי משהו שמסביר היטב את
כוונותיי

שמחה שהצלחתי להסביר
ערב נעים

 

[גארוטה]

תשמע

יש אפליקציה חדשה שאם אתה מוריד אותה אתה יכול לסמן v במקומות הרצויים ולקבל בחורה מושלמת, לדוגמא,

מספיק פעם אחת שאתה מבקש, היא מבצעת
היא מתעניינת בכל מילה שיוצאת לך מהפה,
היא מקבלת בלא פחות מ -100% את העיצות שלך,
היא בוגרת ורצינית
בבחורה שאתה מזמין אין שום דבר ילדותי,
לא תצטרך להעיר לה 900 פעם שאתה חייב שהיא תתבגר, פעם אחת וזהו,

נורא פשוט נכון? אתה רק צריך לקנות את האפליקציה, לעשות לייק בפייסבוק וכשתקבל ווטסאפ שמאשר
שהבחורה בדרך אליך. אהה, סליחה שכחתי, אתה בוגר מידי לכל זה, חבל.

אתה לא אוהב אותה, אתה אוהב את התבנית של הדמות שאתה רוצה ליצור ממנה.

 

[דוקטור קליני]

כמה שזה כואב לי..

אולי צריך להעמיד דברים על דיוקם

אולי אני מחפש אחר התבנית ואם אמצא אותה אהיה המאושר באדם
אך אני מספיק ריאלי להבין שאני לא יכול לעצב את זה כמו שאני רוצה (או כמו באפליקצייה שציינת )

אני צריך גם להכיר בחסרונות שלה וזה ברור לי
אך ברגע שהחסרונות שלה הם חלק מעקרונות מאוד חשובים לי באהבה
זה נהיה קצת בעייתי...

ואני מנסה לשנות את החסרון בכדי שזה יפסיק להפריע לי
כי סתם לדוגמא עם חסרונות אחרים אצלה שהם לא עקרונות בשבילי אני חיי בשלום טוב מאוד ומכיר בזה

השורה התחתונה של הדברים שלך זה "אהוב אותה כמו שהיא"
אני אוהב אותה מאוד כמו שהיא רק הצדדים בה שדורכים על העקרונות שלי קצת מפריעים לי...

הלוואי והיית יודעת כמה אני אוהב אותה וכמה היא יקרה לי

 

[גארוטה]

איזה עקרונות

בדיוק? שהיא לא עוברת לדום כשאתה מבקש? שהיא לא סרה לבקשותייך להתבגר?
שהיא צעירה וכייפית ומתנהגת כמו צעירה וכייפית? שהיא לא מקבלת את העיצות שלך?
אלה לא עקרונות, אתה מתבלבל. אלה ציפיות, דרישות, פנטזיות למה שנראה מושלם מבחינתך אבל לא עקרונות.

אני מאמינה לך שאתה אוהב אותה, בדרכך שלך וכמו שאתה מפרש אהבה.

 

[B l u e D e v i l]

התשובה שלך בעייתית מאוד

הוא לא מוריד אפליקציות - זה ילדותי מדי!

 

[גארוטה]

 

[chenby]

בוגר ממש

אתה מנסה לעצב אותה להיות משהו שאתה רוצה... זה חסר סיכוי.
ואם אתה חושב שלשנות אדם אחר כי אתה חושב שאתה יודע יותר ממנו משהו על החיים, לא אומרת שום דבר חוץ מהעובדה שאתה בעצמך ילד גאוותן.
איך אתה אוהב אותה אם אתה מנסה לשנות אותה כל הזמן?
היא צריכה להתבגר. מי קבע חוץ ממך?
במקומך קצת הייתי יורדת מהעץ שטיפסתי עליו. אם לא מתאים לך תיפרד ממנה. אם אתה באמת אוהב אותה, תחזק את הדברים הטובים שבה ותראה איזה קסם, היא תשתנה לך מול העיניים (מבלי שהיא עושה כלום כן? כשהעיניים שלך משתנות, המציאות משתנה אוטומטית)

 

[Amazona]

תפרד ממנה

 

[מריוס זכריה]

מה אתה מבקש? שנחזיק אותך?

היא לא נראית לך? יש לך מלא ביקורת עליה? סע לשלום. אתה חופשי.

כל החלוקת ציונים הזאת (גם לה וגם לעצמך) נראית לי מיותרת ולא לעניין.

 

[נומלה]

כמה עצות לפעם הבאה

היא לא מאמצת את העצות שאני נותן לה. גברים אוהבים לתת עצות. זה לא אומר שהחברה שלך צריכה לקבל את העצה. אתה נותן עצה. היא שוקלת אותה ומחליטה לא לקבל. כדאי שתפנים שזה לגיטימי. עצה כשמה כן היא. לא פקודה. עצה. לפעמים (נדירות) היא מתקבלת. לרוב לא. תלמד לקבל את זה ובכלל להפחת בעצות שאתה נותן לה.

אני מוצא אותה עדיין שם מתעניינת מה עם X ומה עם Y וזה לא יוצר אצלי קינאה אך זה פשוט מהצד שלי זה קצת מפריע לי כי זה מצטייר בעיני כמשהו מאוד תפל וילדותי . לאנשים שונים תחומי התענינות שונים. אתה מגלה חוסר התעינות בולט במה שמענין אותה (את מזלזל במופגן!) ובאותה נשימה מתלונן שהיא לא מגלה התענינות במה שחשוב לך. מה עם דוגמא אישית?

הארתי על זה 900 פעמים אך שום דבר לא השתנה. עוד שגיעה טיפוסית. בגדול אנחנו חיים לא עם בני זוג מושלמים בעינינו אלא עם בני זוג שאנחנו יכולים לחיות עם המגרעות שלהם. אין טעם להעיר 900 פעמים. אחרי הפעם השניה אתה צריך להבין שזה מה שיש ולהחליט אם אתה יכול לחיות עם זה או לא. היית רוצה שהיא תעיר לך על משהו שאתה לא יכול או רוצה לשנות 900 פעמים? זה מנדנד ברמות על.

אהבה וזוגיות מושלמת מצטיירות בעיני כמשהו רחוק קצת מהמצב שאני מצוי בו כעת .
כשתדע שאין דבר כזה "מושלם", אז תהיה בוגר. עד אז, תהנה מהחיים.

 

[lital10000]

דווקא זה שהיא לא מקבלת את העצות תמיד,

זה צעד די בוגר מצידה. היא אדם בפני עצמה, מגובש במידה מסויימת, עם עמדות, והיא מחליטה נגד העצה שלך. זכותה המלאה.

אבל קשה ל-ך לקבל אותה כשאדם מגובש עם עמדות, כי אתה חושב "היא לא ספרה את העצה שלי". כלומר, היא חייבת להיכנע לעצתך, לתת לך לחשוב במקומה, או שהיא לא בסדר. שתלטני בקצת מצידך, הלא כן?

וגורם לי לתהות מדוע דווקא היא הילדותית, ולא אתה, בקשר..

וגם אם היא ילדותית, בגיל 21, זה מקסים, והיות ואתם לא חיים ביחד אני לא רוצה סיבה שזה יפגע בך. זכותה בגיל הזה, להנות מהחיים..

והדרישה שלך שהיא תשתנה, גם לא ריאלית. כמו שאמרה נומלה מעלי, זה מה יש. אנשים לא משתנים על פי דרישה. אולי רק קצת, אם הם מתאמצים מאוד...

בסופו של דבר, כדאי שבין בני הזוג תהיה התאמה מסויימת, כדי שהם יוכלו לחיות זה עם זו בלי להיות מתוסכלים (או מתוסכלים מכך שמנסים לשנות אותם).

עם זאת, ובלי קשר לכלום, אתה מאוד מזכיר לי את עצמי, ולכן אני אומרת - תישארו ביחד, לפחות עד שלא תאהבו יותר. כי גם לי, בגיל קצת פחות ממנה, היה בן זוג בגילך, קצת שתלטן, קצת לא תקשורתי, ולא כל כך התאמנו. גם הוא קרא לי ילדותית, ובצדק - כי הייתי (אבל שוב, אני לא רואה בזה בעיה בגיל ההוא..), וגם אני ניסיתי לשנות אותו.

ברור שזה לא עבד ביננו, אבל הוא היה אהבה גדולה שלי, ואני חושבת שאהבות גדולות צריך למצות.