keren or5
Well-known member
משחקי הרעב- גירסת המאה!!! May the odds be ever in your favor!
היה ברור שאוקטביה תנצח. אבל היה מעניין כי היו אנשים משבטים אחרים שאנחנו מכירים, ואם אוקטבייה תנצח זה אומר שהם ימותו. איליאן, רואן (שהתחלתי ממש לחבב) ולונה. לונה יצאה דבילית
אם את לא רוצה לחיות אל תחיי, אבל מה הקטע להילחם בשביל לנצח כדי שכולם ימותו? נו שויין. מישהו תמיד צריך להיות דרמה קווין.
רואן: כשאני אהרוג את אחותך אני אגיד לה שיש לה מזל שאתה אח שלה.
בלאמי: כשאחותי תוציא ממך את המעיים תגיד לה שאני זה עם המזל
אז אני לגמרי סבבה עם ההחלטה של אוקטבייה ואפילו מעריכה אותה קצת. אממה, איך שלא מסתכלים על זה, זה אומר שאנשים מסויימים לא ישרדו, ובמקומם ישרדו אחרים. כלומר נכון שבמבט על זה לא ממש משנה מי האנשים האלו לשיטתי, היא ס"כ עשתה "שאפל" על האנשים שמקומם כבר הובטח וחלק ממי שחושב שהוא בטוח יוחלף באחד שלא חשב שהוא בטוח. אבל נניח הייתי אחת מהסקייקרו שבטוחה שמקומי מובטח לי בבונקר, ופתאום אני שומעת שהסיכויים שלי לשרוד ירדו המון בגלל ההחלטה של אוקטבייה, אני מניחה שלא הייתה מאושרת מזה. אבל אוקטבייה לא ייצרה את המצב הזה, הוא פשוט קיים והיא קיבלה את ההחלטה שהיא קיבלה. ואני סבבה עם זה.
היה ברור שאוקטביה תנצח. אבל היה מעניין כי היו אנשים משבטים אחרים שאנחנו מכירים, ואם אוקטבייה תנצח זה אומר שהם ימותו. איליאן, רואן (שהתחלתי ממש לחבב) ולונה. לונה יצאה דבילית
אם את לא רוצה לחיות אל תחיי, אבל מה הקטע להילחם בשביל לנצח כדי שכולם ימותו? נו שויין. מישהו תמיד צריך להיות דרמה קווין.כנראה שלא
אינדרה אומרת שאוקטביה היא האנשים שלה והן מתחבקות, אווו
אוי, אפילו לא חשבתי על ההקשר. נכון! יצאה צבועה קצת.אחר כך היא הולכת לדבר עם רואן ואומרת לו שזה לא מעניין אותה אם האנשים שלה ישרדו או לא, אלא שמישהו מהמין האנושי ישרוד. כמה חבל שעד סוף הפרק היא הוכיחה שזה לא נכון
עצה מעולה!
תודה באמת. אין לי כוח אליה, היא מעצבנת!
היה משהו ממש יפה שבלאמי אמר. משהו בסיגנון:
רואן: כשאני אהרוג את אחותך אני אגיד לה שיש לה מזל שאתה אח שלה.
בלאמי: כשאחותי תוציא ממך את המעיים תגיד לה שאני זה עם המזל
לא יודעת מה אני חושבת על ההחלטה הזאת. מצד אחד יש משהו שאני מאוד מתחברת אליו במה שאוקטבייה אמרה. אני אישית לא בן אדם שאכפת לו יותר מאנשים שבמקרה נולדו לדת שלי או לארץ שבה אני חיה או לא יודעת מה. אני תמיד חשבתי שכל הקטע של פטריוטיות, ציונות אהבה לדת, לגזע שלי וכל שאר הדברים האלה הם טיפשיים. למה אמור להיות אכפת לי יותר ממי שנולד יהודי או ישראלי מאשר מישהו אחר בעולם? זה שרירותי בכל מקרה, זה שנולדתי יהודיה, זה שנולדתי ישראלית. אבל לבני אדם בגדול יש משהו משותף- אני נושמת אותו אוויר כמו מישהו שנמצא בצד השני של העולם, אני צריכה אוכל כמו כל שאר האנשים בעולם. למה שאני אעדיף מישהו שנולד באופן שרירותי יהודי מאשר מישהו שלא. אין לזה שום משמעות. אני יודעת שבטח הדעה שלי תהיה מאוד שנויה במחלוקת (אולי בפורום יקבלו אותה יותר, שזה הסיבה כנראה שאני כותבת אותה פה), אבל בשאר העולם רוב האנשים לא מרגישים ככה. ואני גם מבינה למה. יש משהו מאוד אנושי בתחושת השייכות- לעם, לשבט, לזה שיש לו אנשים. אני מבינה את זה. באמת שכן. הגישה שלי גורמת לי להרגיש מאוד בודדה לפעמים, ולפעמים אני מצטערת שאני לא יותר כמו אחרים באספקט הזה. אבל אני לא יכולה פשוט לשקר לעצמי ולהגיד לעצמי שאני מאמינה בדברים שאני לא מאמינה בהם. בדיוק מאותה סיבה שאני קצת עצובה הרבה פעמים שאני לא מאמינה בכוח עליון כי אני חושבת שיש מקרים שזה היה עוזר לי בחיים ומקל עלי, אבל זה לא משהו שאני יכולה לבחור לעשות.אוקטביה נכנסת לארמון, היא מכריזה בפני כולם שכעת שהם שבט אחד ושכולם יחלקו את הבונקר. קיין אומר לה שאין מקום לכולם. אוקטביה תוהה איפה בלאמי ואנחנו עוברים לבונקר, שם בלאמי מתעורר ומגלה שקלארק וג'אהא החליטו להשתלט על הבונקר. קלארק אם רק היית מחכה עוד קצת
אז אני לגמרי סבבה עם ההחלטה של אוקטבייה ואפילו מעריכה אותה קצת. אממה, איך שלא מסתכלים על זה, זה אומר שאנשים מסויימים לא ישרדו, ובמקומם ישרדו אחרים. כלומר נכון שבמבט על זה לא ממש משנה מי האנשים האלו לשיטתי, היא ס"כ עשתה "שאפל" על האנשים שמקומם כבר הובטח וחלק ממי שחושב שהוא בטוח יוחלף באחד שלא חשב שהוא בטוח. אבל נניח הייתי אחת מהסקייקרו שבטוחה שמקומי מובטח לי בבונקר, ופתאום אני שומעת שהסיכויים שלי לשרוד ירדו המון בגלל ההחלטה של אוקטבייה, אני מניחה שלא הייתה מאושרת מזה. אבל אוקטבייה לא ייצרה את המצב הזה, הוא פשוט קיים והיא קיבלה את ההחלטה שהיא קיבלה. ואני סבבה עם זה.
