התלבטות על הפרק...
- פותח הנושא shani008
- פורסם בתאריך
נו, באמת.
קודם כל, מי שזה מה שהיא מרוויחה ועדיין היא מגיעה למצב בו יש לה שני ילדים שצריכים ללכת לגן פרטי מבחינת הגיל - פשוט מתנהלת בצורה אדיוטית. אבל מעבר לכך - לא, לא עדיף לרוב הנשים לא לעבוד כשהילדים קטנים, כי גם אם בשלב הזה הגנים הפרטיים שותים את רוב המשכורת (ושוב, אם היא הגיעה לזה - אשמתה נטו), בזמן הזה היא צוברת ותק, בעוד שאם היא לא תעבוד עד שהילדים יגדלו (כמה יגדלו?) שוק העבודה לא בדיוק יעצור את גלגליו ויחכה לה, וזאת בלשון המעטה.
קודם כל, מי שזה מה שהיא מרוויחה ועדיין היא מגיעה למצב בו יש לה שני ילדים שצריכים ללכת לגן פרטי מבחינת הגיל - פשוט מתנהלת בצורה אדיוטית. אבל מעבר לכך - לא, לא עדיף לרוב הנשים לא לעבוד כשהילדים קטנים, כי גם אם בשלב הזה הגנים הפרטיים שותים את רוב המשכורת (ושוב, אם היא הגיעה לזה - אשמתה נטו), בזמן הזה היא צוברת ותק, בעוד שאם היא לא תעבוד עד שהילדים יגדלו (כמה יגדלו?) שוק העבודה לא בדיוק יעצור את גלגליו ויחכה לה, וזאת בלשון המעטה.
אבל זו בדיוק אחת הסיבות שאני חושבת שבגללן
נשים צריכות לעבוד, למרות שמבחינה כלכלית באותו זמן, זה כאילו לא רווחי.
אני חושבת שמעבר לזה, גם למען הבריאות ה נפשית, אישה צריכה לצאת לעבודה.
וילד יכול להיות מאושר גם במעון.
ולכן אני חושבת שיש לנו היום בחירה. אפשר לרדת ברמת החיים ולהישאר עם הילד, אם זה אידיאל מספיק חשוב. אבל יש נשים שסובלות מזה ולא טוב להן להיות עם הילד ימים שלמים.
ואני חוזרת: אני לא חושבת שנשים צריכות להישאר בבית ולגדל ילדים. אני חושבת, עם זאת, שיש להן ברירה חופשית והן יכולות לבחור אם לעשות זאת או לא.
גם אם לטווח ארוך משלמים מחיר.
נשים צריכות לעבוד, למרות שמבחינה כלכלית באותו זמן, זה כאילו לא רווחי.
אני חושבת שמעבר לזה, גם למען הבריאות ה נפשית, אישה צריכה לצאת לעבודה.
וילד יכול להיות מאושר גם במעון.
ולכן אני חושבת שיש לנו היום בחירה. אפשר לרדת ברמת החיים ולהישאר עם הילד, אם זה אידיאל מספיק חשוב. אבל יש נשים שסובלות מזה ולא טוב להן להיות עם הילד ימים שלמים.
ואני חוזרת: אני לא חושבת שנשים צריכות להישאר בבית ולגדל ילדים. אני חושבת, עם זאת, שיש להן ברירה חופשית והן יכולות לבחור אם לעשות זאת או לא.
גם אם לטווח ארוך משלמים מחיר.
הוא יפרנס אותה כמו שהיא תגדל לו את הילדים ותטפל לו בבית.
אף אחד לא עושה טובה לאף אחד- שני בני זוג המגיעים למסקנה שנכון להם שאחד מהם יתמקד בטיפול בילדים ובבית והשני בפרנסה/קריירה,
פשוט מחלקים ביניהם את תחומי האחריות באופן שנכון להם.
לזוג אחר יהיה נכון לחלוק את תחומי האחריות באופן אחר.
אף אחד לא עושה טובה לאף אחד- שני בני זוג המגיעים למסקנה שנכון להם שאחד מהם יתמקד בטיפול בילדים ובבית והשני בפרנסה/קריירה,
פשוט מחלקים ביניהם את תחומי האחריות באופן שנכון להם.
לזוג אחר יהיה נכון לחלוק את תחומי האחריות באופן אחר.
בן אדם שלא מפרנס את עצמו
בהחלט חי מטובות של בן אדם אחר. כאשר הבן אדם האחר הזה הוא בן זוג, זה ממש לטמון את הראש בחול ולא לקחת בחשבון מקרה בו הזוגיות תתפרק ואיזה פלא - כבר לא מתאים לו יותר לפרנס אותה (או היא אותו, במקרה הנפוץ יותר, והחרדי יותר). במקרה שהויתור על התפרנסות או עבור טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים סביר שהפגיעה הכלכלית תהיה נסבלת, ואם בית משפט לא יפסוק מזונות מוגדלים אז (או בנוסף) גם המדינה תיכנס לעניין, אבל בסתם מקרה רגיל? היא תהיה עוד אחת מהנשים שמתבכיינות על מצבן הכלכלי אחרי הגירושין ועל זה שאף אחד לא רוצה להעסיק אותן אחרי שהיו יותר מעשור מחוץ למעגל העבודה.
בהחלט חי מטובות של בן אדם אחר. כאשר הבן אדם האחר הזה הוא בן זוג, זה ממש לטמון את הראש בחול ולא לקחת בחשבון מקרה בו הזוגיות תתפרק ואיזה פלא - כבר לא מתאים לו יותר לפרנס אותה (או היא אותו, במקרה הנפוץ יותר, והחרדי יותר). במקרה שהויתור על התפרנסות או עבור טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים סביר שהפגיעה הכלכלית תהיה נסבלת, ואם בית משפט לא יפסוק מזונות מוגדלים אז (או בנוסף) גם המדינה תיכנס לעניין, אבל בסתם מקרה רגיל? היא תהיה עוד אחת מהנשים שמתבכיינות על מצבן הכלכלי אחרי הגירושין ועל זה שאף אחד לא רוצה להעסיק אותן אחרי שהיו יותר מעשור מחוץ למעגל העבודה.
לא זה לא העניין
באותה תקופה אמרו שעדיף לתינוק להיות עם מבוגר אחד על אחד, זה יכול להיות האמא או האבא או מטפלת. אין כאן עניין של דיכוי נשים, ההעדפה היא לאמא כי באותה תקופה נשים הניקו אז זה היה או אמא או מינקת כי גברים לא יכולים להניק ועוד לא המציאו אז את מטרנה.
כל העניין הזה של "ילד בן שנה צריך להיות עם קבוצה של ילדים כל היום וזה עדיף בשבילו על להיות בבית עם אמא" זאת המצאה שהומצאה בעידן בו נשים נאלצות לצאת לעבוד וגן אפשר לממן כי המטפלת מרוויחה יותר מאמא אז גם לי זה נשמע הגיוני שאם אין ברירה אז מצאו תירוץ להצדיק את הגן גם בגיל שנה, למה זה כאילו אמור להיות יותר טוב מאשר להיות בבית, זה נשמע כאילו פשוט חיפשו סיבה להוכיח שגן לילד בן שנה עדיף על להיות בבית למרות שבעבר ילדים התחילו מסגרת אחרי גיל שלוש ובכל זאת ההשגים שלהם לא היו פחותים מאלו שהתחילו מסגרת בגיל שנה. נראה לי שזה הרעיון שקגומה הצביעה עליו
באותה תקופה אמרו שעדיף לתינוק להיות עם מבוגר אחד על אחד, זה יכול להיות האמא או האבא או מטפלת. אין כאן עניין של דיכוי נשים, ההעדפה היא לאמא כי באותה תקופה נשים הניקו אז זה היה או אמא או מינקת כי גברים לא יכולים להניק ועוד לא המציאו אז את מטרנה.
כל העניין הזה של "ילד בן שנה צריך להיות עם קבוצה של ילדים כל היום וזה עדיף בשבילו על להיות בבית עם אמא" זאת המצאה שהומצאה בעידן בו נשים נאלצות לצאת לעבוד וגן אפשר לממן כי המטפלת מרוויחה יותר מאמא אז גם לי זה נשמע הגיוני שאם אין ברירה אז מצאו תירוץ להצדיק את הגן גם בגיל שנה, למה זה כאילו אמור להיות יותר טוב מאשר להיות בבית, זה נשמע כאילו פשוט חיפשו סיבה להוכיח שגן לילד בן שנה עדיף על להיות בבית למרות שבעבר ילדים התחילו מסגרת אחרי גיל שלוש ובכל זאת ההשגים שלהם לא היו פחותים מאלו שהתחילו מסגרת בגיל שנה. נראה לי שזה הרעיון שקגומה הצביעה עליו
אני חושבת שזה תלוי באם ובילד.
יש ילד שטוב לו יותר בחברה של ילדים, ויש אמא שטוב לה יותר בעבודה ויותר מידי שעות עם הילד שלה, מטריפות אותה והיא לא יודעת להעסיק אותו ועוד. ואז רע לשניהם. לשניהם עדיף שכמה שעות היא תעבוד ותחזור אליו עם מרץ ושמחה.
כתבת שהשגי ילדים שהיו בבית לא היו פחותים, אך כנראה שהם גם לא היו יתרים. כך שבאמת כל אחת תעשה מה שמתאים לה.
יכול להיות שבעבר היה קל יותר להשאיר את הילד בבית כי הוא לא היה שם באמת לבד. אלא חיו בחמולות.
דרך אגב, קראתי פעם ספר של יעקב יהושע (אבא של א"ב) שכתב סדרת ספרים על המאה הי"ט בירושלים מתוך שיחות עם קשישים. והוא מתאר שם נשים, שמשאירות את הילד במיטה ויוצאות החוצה לחצר המשותפת ושם עוסקות במלאכות המטבח, כשהילד צורח והן פשוט לא מתייחסות.
וכן הוא מספר על הגנים של אז, כשהגננות, שהיו בדרך כלל רווקות, היו מכניסות את הילדים לחדר אחד ולא עושות איתן כלום, והשיא של היום היה הרגע שאמא הגיעה עם פרוסה מרוחה בשמן זית וסוכר. פשוט היה שעמום אדיר בגנים האלה.
לא בטוח שהעבר היה כל כך זוהר. עבודות הבית היו קשות, האמהות היו עסוקות בכל העבודות שהיום אין צורך בהן יותר או שלא רוצים לעסוק בהם יותר. (לדוגמה, כביסה הייתה עניין מסובך והיום יש מכונה, וכן אביזרים שונים שמקלים על חיינו).
יש ילד שטוב לו יותר בחברה של ילדים, ויש אמא שטוב לה יותר בעבודה ויותר מידי שעות עם הילד שלה, מטריפות אותה והיא לא יודעת להעסיק אותו ועוד. ואז רע לשניהם. לשניהם עדיף שכמה שעות היא תעבוד ותחזור אליו עם מרץ ושמחה.
כתבת שהשגי ילדים שהיו בבית לא היו פחותים, אך כנראה שהם גם לא היו יתרים. כך שבאמת כל אחת תעשה מה שמתאים לה.
יכול להיות שבעבר היה קל יותר להשאיר את הילד בבית כי הוא לא היה שם באמת לבד. אלא חיו בחמולות.
דרך אגב, קראתי פעם ספר של יעקב יהושע (אבא של א"ב) שכתב סדרת ספרים על המאה הי"ט בירושלים מתוך שיחות עם קשישים. והוא מתאר שם נשים, שמשאירות את הילד במיטה ויוצאות החוצה לחצר המשותפת ושם עוסקות במלאכות המטבח, כשהילד צורח והן פשוט לא מתייחסות.
וכן הוא מספר על הגנים של אז, כשהגננות, שהיו בדרך כלל רווקות, היו מכניסות את הילדים לחדר אחד ולא עושות איתן כלום, והשיא של היום היה הרגע שאמא הגיעה עם פרוסה מרוחה בשמן זית וסוכר. פשוט היה שעמום אדיר בגנים האלה.
לא בטוח שהעבר היה כל כך זוהר. עבודות הבית היו קשות, האמהות היו עסוקות בכל העבודות שהיום אין צורך בהן יותר או שלא רוצים לעסוק בהם יותר. (לדוגמה, כביסה הייתה עניין מסובך והיום יש מכונה, וכן אביזרים שונים שמקלים על חיינו).
אמא של דפנה
New member
גם פה את טועה בשנות ה-70 כבר היו מכונות כביסה
ואמהות כבר לא כבסו ביד.
דרך אגב גם עם מכונות היום הזמן לא התקצר בעבודות הבית ממה שהיה לפני 1000 שנה.
ככה שהקדמה שווה לפח.
ולגבי ילד מאושר - שוב תלוי בילד.
ואמהות כבר לא כבסו ביד.
דרך אגב גם עם מכונות היום הזמן לא התקצר בעבודות הבית ממה שהיה לפני 1000 שנה.
ככה שהקדמה שווה לפח.
ולגבי ילד מאושר - שוב תלוי בילד.
TikvaBonneh
New member
היא כתבה על המאה ה-19
אמא של דפנה
New member
אז תקראי בבקשה שוב מה שכתבתי
ותראי שאמרתי שהזמן שאנחנו משקיעות בבית היום לא השתנה גם עם השתכללות והוספת טכנולגיה לבית קרי מכונות כביסה, ייבוש, מדיח כלים ועוד.
אם לפני 1000 שנה השקיעו יום שלם לעבודות בית גם היום זה ככה. כלום לא השתנה וכלום לא ישתנה גם אם ישדרגו את המכשירים האלה עוד ועוד.
ולא רק זאת אלא שיש דברים שאנחנו עדיין עושות ביד ולא מכניסות למכונות האלה גם זה לוקח זמן.
ועדיין לא הומצא המכשיר שינקה את הבית יותר טוב מאיתנו ואל תגידי לי שיש רומבה שמומבה זה עדיין לא תחליף למה שאני עושה.
ותראי שאמרתי שהזמן שאנחנו משקיעות בבית היום לא השתנה גם עם השתכללות והוספת טכנולגיה לבית קרי מכונות כביסה, ייבוש, מדיח כלים ועוד.
אם לפני 1000 שנה השקיעו יום שלם לעבודות בית גם היום זה ככה. כלום לא השתנה וכלום לא ישתנה גם אם ישדרגו את המכשירים האלה עוד ועוד.
ולא רק זאת אלא שיש דברים שאנחנו עדיין עושות ביד ולא מכניסות למכונות האלה גם זה לוקח זמן.
ועדיין לא הומצא המכשיר שינקה את הבית יותר טוב מאיתנו ואל תגידי לי שיש רומבה שמומבה זה עדיין לא תחליף למה שאני עושה.
אולי אצלך זה ככה.
אבל הנתונים מראים אחרת.
הנתונים מראים, כי נשים משקיעות 18.2 שעות בשבוע בעבודות הבית, ואילו גברים משקיעים 6.7 שעות בשבוע בעבודות הבית. נשים שעובדות מחוץ לבית יותר מ-35 שעות בשבוע משקיעות 13 שעות בשבוע בעבודות הבית, ונשים שעובדות עד 20 שעות בשבוע מחוץ לבית משקיעות 20 שעות בשבוע בעבודות הבית.
בעבר אנשים החזיקו משרתים או לפחות הייתה כובסת. אני זוכרת שקראתי כמה אליעזר בן-יהודה היה עני וגם החזיק כובסת (כלומר, שבכל זאת הייתה משהי עניה ממנו, כנראה).
את הנתונים לקחתי מפה.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1414690&skip=1
תחשבי כמה שעות אנשים היום גולשים במחשב/שומעים מוזיקה ועוד לעומת כמה שעות שהם משקיעים בממוצע בעבודות הבית.
טוב, עזבי. אז את משקיעה המון במלאכות הבית, ואני והחברות שלי פחות. אני מרגישה שאני משקיעה די מעט בעבודות הבית, והבית שלי נראה לי נקי ונחמד.
אבל הנתונים מראים אחרת.
הנתונים מראים, כי נשים משקיעות 18.2 שעות בשבוע בעבודות הבית, ואילו גברים משקיעים 6.7 שעות בשבוע בעבודות הבית. נשים שעובדות מחוץ לבית יותר מ-35 שעות בשבוע משקיעות 13 שעות בשבוע בעבודות הבית, ונשים שעובדות עד 20 שעות בשבוע מחוץ לבית משקיעות 20 שעות בשבוע בעבודות הבית.
בעבר אנשים החזיקו משרתים או לפחות הייתה כובסת. אני זוכרת שקראתי כמה אליעזר בן-יהודה היה עני וגם החזיק כובסת (כלומר, שבכל זאת הייתה משהי עניה ממנו, כנראה).
את הנתונים לקחתי מפה.
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=1414690&skip=1
תחשבי כמה שעות אנשים היום גולשים במחשב/שומעים מוזיקה ועוד לעומת כמה שעות שהם משקיעים בממוצע בעבודות הבית.
טוב, עזבי. אז את משקיעה המון במלאכות הבית, ואני והחברות שלי פחות. אני מרגישה שאני משקיעה די מעט בעבודות הבית, והבית שלי נראה לי נקי ונחמד.
הישגים לא פחותים? הוכיחי נא.
המציאות שאני מכירה היא אחרת. אולי את מדברת על הישגים בבגרות, שזה דבר שאפילו לא ממש ברור כיצד לבדוק, אבל אם את מדברת על התפתחות בגיל הרך אני מאוד בספק אם תמצאי מחקר שיאשש את הטענה שלך. בגן הממוצע יש יותר גירויים מבבית הממוצע, ויותר סיטואציות ללמוד מהן.
המציאות שאני מכירה היא אחרת. אולי את מדברת על הישגים בבגרות, שזה דבר שאפילו לא ממש ברור כיצד לבדוק, אבל אם את מדברת על התפתחות בגיל הרך אני מאוד בספק אם תמצאי מחקר שיאשש את הטענה שלך. בגן הממוצע יש יותר גירויים מבבית הממוצע, ויותר סיטואציות ללמוד מהן.
לא יודעת,
לא ברור לי כמה לגיטימית אמורה להיות הבחירה "לא לצאת לעבוד" (כמובן שאם יש ילד עם צרכים מיוחדים זה שונה), ובחברה הישראלית-יהודית זו נוטה להיות יותר בחירה של גברים, לא של נשים (אם כי הם לאו דווקא נשארים בבית...). בן אדם שבוחר לא לפרנס את עצמו מעביר את הנטל הזה אל כתפיהם של אחרים.
לא ברור לי כמה לגיטימית אמורה להיות הבחירה "לא לצאת לעבוד" (כמובן שאם יש ילד עם צרכים מיוחדים זה שונה), ובחברה הישראלית-יהודית זו נוטה להיות יותר בחירה של גברים, לא של נשים (אם כי הם לאו דווקא נשארים בבית...). בן אדם שבוחר לא לפרנס את עצמו מעביר את הנטל הזה אל כתפיהם של אחרים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.